זה לא קשור להחמרה שלא לצאת מהארץ. מי שהוא אזרח מדינת ישראל אמור להיות רשאי להינשא בה, אלא אם כן הוא עובר על החוק בדרך כלשהי (ביגמיה למשל). נישואי כהן לגרושה, לצורך הדוגמא, אינם עבירה על החוק של מדינת ישראל, אבל כהן וגרושה אינם יכולים להינשא כאן.
אנשים ונשים רוצים להינשא זה לזה. זה לא בגלל שזה נותן להם משכנתא (אפשר להשיג כזו גם בדרכים אחרות) או בגלל תנאים כלכליים אחרים. אצל זוגות שאינם דתיים (מכל סוג וזרם), זה גם לא נובע משיקול דתי. זה רק בגלל שהם רוצים להינשא זו לזה. נשמע לך מוזר? מה לעשות, רוב ההחלטות והבחירות האנושיות אינן נובעות משיקולים רציונליים.
אגב, לידועים בציבור אין את כל הזכויות שיש לנשואים. כמדומני, שאחד ההבדלים הוא בזכות לאמץ ילדים, למשל...]
נשלח ב-17/3/2007 22:16
שליח דיבור:
ולטעמיך, אם באמת אין שום בעיה לאזרח להיות במצב של ידוע בצבור או להנשא בחו"ל, למה שה"צד הדתי" יתנגד לקרוא לזה נישואין? שיסכימו לנישואין אזרחיים ע"י המדינה ובא לציון גואל.
נשלח ב-17/3/2007 23:35
הסיבה העיקרית להתנגדות להנהגת נישואין אזרחיים במדינת ישראל היא שאלת מעמד הרבנות. המשרות. הכסף. הפרנסה. הכח וכו'. כל הפרנסה של הרבנים, המועצות הדתיות , בתי הדין הרבניים וכו' כולם תלויים בחוק בנישואין הדתי התקף במדינה .
ומהנהגת נישואין אזרחיים הדרך להפרדת הדת מהמדינה קצרה
תארו לכם מי יפרנס את כל כלי הקדש?. מי יבנה ויתחזק מקוואות ?
על הדולר האמריקאי כתוב
in that god we trust
נשלח ב-17/3/2007 23:51
אמשלום
אני מבין למה אנשים רוצים להנשא זה לזה, אני לא מבין למה אדם חילוני, שהמערכת הדתית לא רק שלא אומרת לו כלום אלא היא מאוסה בעיניו, מתעקש לקבל לגיטימציה ממערכת זו.
אני אישית, נשוי כדת משה וישראל ואין לי שום שאיפה להקרא נשוי כדת מוחמד והאיסלם, וגם אם לטענתם אני כופר או ממזר, זה לא מזיז לי כהוא זה.
שנרב_נ
למה שהצד הדתי יתנגד לקרא להם נישואין? מן הסיבה הפשוטה. לצד הדתי יש עניין גדול בנישואים כשרים כדת וכדין גם לאחינו התועים מבחינת ישראל ערבים זה בזה.
התכוונתי דווקא לאזרח חילוני שאין לו בעיה להיות ידוע בציבור, או שאולי יש לו בעיה ואני לא מבין אותה, אז אני פתוח לשמוע.
נשלח ב-18/3/2007 00:14
שליח,
האם אתה מוכן להסביר את עמדתך ביותר פירוט?
אתה טוען שאין במדינת ישראל כיום שום מכשול בפני נישואין אזרחיים דה פקטו, ובכל זאת צריך למנוע את קבלתם תחת השם "נישואין". כלומר עצם השם כשלעצמו הוא לפי דעתך מספיק חשוב כדי לגרום ל"אחינו התועים" להנשא כדמו"י.
אם כן מדוע אינך מסוגל להבין שעצם חסרון השם הזה הוא המעצבן את מי שרוצה להכיר בידוע/ה בציבור שלו? כלומר ממה נפשך, אם ה"שם" הוא חשוב, אז לשני הצדדים יש על מה להיאבק, ואם לא, אז לשני הצדדים אין סיבה להיאבק.
אתה אומר לצד השני: שמע, כל הויכוח לא חשוב, בוא תוותר לי. זו יכולה להיות סברה טובה גם לאידך גיסא.
נשלח ב-18/3/2007 01:12
רבותי,
דווקא כמי שאכן דוגל כבר מזמן בביטול החוק הזה (בעקבות מהור"ר אדמו"ר מישורון), אני שם אל לב כי שכחתם היבט מאד חשוב בסוגיא זו.
בעיניי זו שערוריה שרב משיא זוג ובלי לומר להם את זה הוא דואג שהם לא יהיו נשואים כדמו"י. הוא יכול לסרב ולומר אני לא משיא אתכם. הוא יכול להמליץ להם לא להינשא. הוא לא יכול לומר להם שהוא משיא אותם ובפועל לא לעשות זאת.
ואכן לולא האנכרוניזם הלאומי הפשיסטי והמטומטם שמנסה לשמור בכוח על צביונה של המדינה (שכבר מזמן לא קיים), ומחליף את הדת בלאום ומכפיף אותה אליו, ולולא תאוות המשרות והכסף של הרבנות והסובב, כבר מזמן היינו אומרים שמי שאינו שומר תומ"צ לא יינשא ע"פי ההלכה גם אם הוא ירצה בכך. מי שאיננו חבר בקהילה ההלכתית לא יוכל להינשא ע"י רב בדרך הלכתית,. שימצא לעצמו רבה כזו או אחרת שתעשה זאת עבורו (יש לי כמה המלצות, ואכ"מ). אם הוא מתעקש להיות חילוני אורתודוכסי (ולא רפורמי), זו בעיה שלו.
אגב, בעבר כבר עלתה כאן שאלה (בצורה שונה), כיצד ניתן לברך על נישואים וקידושין כאלה ברכת המצוות, כאשר ודאי מצווה אין כאן (אלא רק חוזה תקף). קידושין מבחינה הלכתית נעשים 'כדת משה וישראל'. מי שאינו מכיר ב'דת' הזו לא יכול להינשא על פיה, ולעשות זאת 'על דעת רבנן'. זוהי בדיחה גרועה. פארסה ותו לא.
נשלח ב-18/3/2007 07:03
שליח,
אני לא מבינה על מה אתה מדבר. מי מבקש הכרה ולגיטימציה מן ההלכה או משומריה להיותו נשוי? זוגות שמבקשים להינשא בנישואין אזרחיים במדינה בה הם אזרחים, דורשים מהמדינה שתכיר בזה, ולא מהרבנות הראשית. במובן מסוים, כך גם זוגות הרוצים להינשא בנישואים קונסרבטיביים או רפורמיים. אף אחד מהם לא מבקש להיות "מוכר" כנשוי ע"י הרבנות הראשית או בד"ץ כזה או אחר. העובדה, שהמדינה היום אינה מאפשרת נישואין שאינם באמצעות הרבנות הראשית היא החלטה של המדינה ולא של הרבנות, ולכן אם מבקשים לשנות משהו, מבקשים לעשות זאת במדינה ולא ברבנות...
אגב, ה"לגיטימציה" לנישואים רפורמיים/קונסרבטיביים ולנישואים אזרחיים שנערכים בחו"ל, ניתנת ע"י הרבנות הראשית כבר היום בפועל (בין אם הזוגות רוצים בכך ובין אם לא), כיוון שכל הזוגות האלה - כאשר הם מבקשים להתגרש - נדרשים בגירושין דרך הרבנות ובמתן גט ע"פ ההלכה האורתודוכסית.
ועוד אגב אחד - מרבית הזוגות החילוניים היום, באמת חיים ללא נישואין. מספר החתונות ברבנות עלה רק מעט ב 25 השנים האחרונות, למרות שמספר האזרחים היהודיים במדינה עלה מאוד (ברור שחלק מאלה שלא נישאים ברבנות, בוחרים להינשא בנישואין קונסרבטיביים ורפורמים, או בנישואין אזרחיים בחו"ל, אבל הסטטיסטיקה אומרת שמרבית הזוגות בוחרים שלא להינשא כלל).
מיכי,
גם אני מצטרפת לזעקתך (לאו דוקא לפיתרון שאתה מציע, למרות שיש לי כאן אינטרסים כלכליים ברורים ). אני חושבת שהתנהגות הרבנים המתוארת כאן, היא לא רק מעליבה, בלתי הגונה ועוברת על "ועשית הישר והטוב", אלא גם שקר ממש, שאין לי שום מושג כיצד מוצאים לו (או אפילו מנסים לחפש לו...) הצדקה הלכתית או אנושית.
נשלח ב-18/3/2007 11:45
שליח,
מסתבר שאנשים רוצים בהכרת המדינה בנישואיהם, ובישראל זו אפשרית אך ורק אם
נישאים ברבנות. גם אלה שמרחיקים לחו"ל כדי להנשא דווקא בנישואים אזרחיים
מוצאים את עצמם בביה"ד הרבני כאשר הם מתגרשים. זו המחלה ותרופה כיום אין
לה. חנה קהת הציעה לאחרונה לחילונים להמנע מנישואים ברבנות, ושולמית אלוני
ממליצה כבר שנים רבות להמנע מנישואים בכלל. במקום נישואים היא הכינה חוזה
אזרחי שיסדיר חיים משותפים. רק מעטים מהחילונים הלכו בדרך זו שכן הם רוצים
שנישואיהם יוכרו ע"י המדינה ויירשמו במרשם התושבים.
_________________
נשלח ב-18/3/2007 14:48
אמשלום, אינטרסים כלכליים? חשבתי שאצלכן אסור לקחת כסף... (טוב, פעם חשבתי שגם אצלנו).
ובהזדמנות זו אני חוזר על קריאתי הישנה להמנע מרישום נישואין ע"י המדינה לחלוטין, אזרחי, רבני, צבאי או ימי. אין זה ענינה של המדינה ואין שום צורך שהיא תתעסק בו.
נשלח ב-18/3/2007 15:11
.
גו"ג, הפכת לאנרכיסט?
המדינה, ככל מדינה מוסדרת, מקיימת מרשם אוכלוסין. כל לידה וכל פטירה מתועדת. אם אתה מונע מהמדינה לרשום נישואין, אתה מונע ממנה לדעת את זהות אביו של תינוק שנולד. את מי תחייב המדינה לזון ולפרנס?
לשיטתך, המדינה תעניק זכויות המוקנות לבני זוג על סמך תעודה שהנפיק הקאדי המקומי? איך ידעו במשרד השיכון לבחון זכאות למשכנתא? על סמך דיווח של נציג צוהר השכונתי?
נשלח ב-18/3/2007 15:40
גם וגם,
רישום נישואים דרוש לצרכים רבים. סיוע בדיור, שבו יש זכויות לזוגות נשואים, כבר נזכר. הוא דרוש גם למניעת ביגמיה. מי שמבקש אשרת שהיה בארצות אחרות לו ולמשפחתו צריך להוכיח שהוא נשוי. זהו שירות שכל מדינה סבירה נותנת לאזרחיה.
_________________
נשלח ב-18/3/2007 15:56
רישום אבהות יכול בהחלט להתבצע גם בלי נישואין. אדם נשוי יכול גם היום לטעון שהילד לא ממנו, אדם לא נשוי יכול גם היום להכיר באבהותו על תינוק. רישום הנישואין מבחינה זו הוא רק הנחת מוצא החוסכת מילוי של רובריקה אחת בטופס כלשהו, כמוהו כהנחה האוטומטית שאשה משנה את שם משפחתה לשמו של בעלה. גם במציאות שאין בה רישום נישואין ממלכתי אבות המוכנים להכיר באבהותם ימשיכו להכיר בה. ניתן לקבוע כבסיס את הצהרתה של האם, כאשר אם מישהו יטען שהילד לא שלו הוא יוכל לדרוש בדיקת רקמות.
אני סבור שהמדינה אינה צריכה להעניק זכויות מיוחדות לבני זוג (ממילא הזכויות האלה כל כך דלות היום שאיש כמעט אינו משתמש בהן). למיטב ידיעתי מדינות רבות בעולם אינן טורחות לתת משכנתאות מוזלות לזוגות צעירים דווקא. גם ישראל כבר אינה עושה זאת בפועל.
רישום נישואין אינו יכול למנוע מצב של ביגמיה בפועל, בו אדם מקיים שתי משפחות נפרדות או משפחה שבה שתי נשים שרק אחת או אף אחת מהן אינה נשואה לו. מי שרוצה בזה יכול לעשות זאת כבר היום באין מפריע. מי שמאמין בכוח המאגי של "הרישום" חי בעולם של פעם, שבו מי שחי עם בן זוג ללא נישואין נחשב ל-"חי בחטא" ונודה חברתית. היום אנשים מקיימים חיי משפחה "חדשה" או ישנה מלאים ללא כל היזקקות לפקידי משרד הפנים והדתות.
המדינה יכולה לספק שרות מקביל לנישואין, שבו מי שיופיע בפני פקיד עם הצהרה נוטריונית מסוימת יוכל לקבל מעמד לצרכי חוץ המקביל לנישואין. לכל אזרח שאינו מתכוון להגר לחו"ל לא יהיה צורך בכך.
הנישואין המקובלים בעולם המערבי, השואבים את תוקפם מסמכותו הרשמית של פקיד עיריה, כומר או רב-חובל הם מורשת הכנסיה, שלקחה לעצמה את הזכות לקבוע מי נשוי ומי לא. ביהדות (כמו באסלאם) היו הנישואין מאז ומעולם ענין שבין שני בני הזוג, שאינו שואב את תקפו מגורם חיצוני ואינו נזקק לאישורו. אם שני בני אדם מעונינים להכריז על קשר ביניהם, למה שהדבר יצריך מעורבות של פקיד?
נשלח ב-18/3/2007 16:48
[גו"ג,
לו הייתי מקבלת משכורת מהמדינה על שירותי הדת שאני מספקת לאזרחיה, לא הייתי גובה כסף מהנזקקים להם...]
נשלח ב-18/3/2007 17:10
אמשלום,
התנועה שאת חברה בה דוגלת ב-"הפרדה מוסדית בין הדת למדינה", ומכאן גם באי תשלום משכורת מטעמה על שרותי דת שאת או מישהו אחר יספק.
נשלח ב-18/3/2007 18:01
[גו"ג,
כל עוד המדינה מסבסדת שירותי דת מסוג מסוים, ומממנת רבנים אורתודוכסיים (לשכונות, לערים וכו'), מדוע שלא תממן גם רבנים שאינם אורתודוכסים? כך יווצר שוויון הזדמנויות. אם הצורך במיסוד של קריטריונים למימון כזה יגרום לכך שתיווצר הפרדה מוחלטת של דת ומדינה, אולי יהא בכך רווח...
מעבר לזה, לא שמעת שאני מתלוננת. רק ציינתי עובדה. מי שנזקק לשירותי, מוזמן לשלם עליהם (קשה לי להאמין שמישהו מאיתנו עובד בחינם, גם אם רבים מאיתנו מתנדבים במסגרות כלשהן, למען אלה שאין ביכולתם לשלם, אפילו בעבור שירותים שהם הכרחיים לקיומם הפיזי ו/או הנפשי והדתי). איני רואה מדוע עלי להתנצל על העובדה שאיני נתמכת כלכלית, אלא מפרנסת את עצמי, באמצעות כישורי המקצועיים.]