הקונפליקט של יציאה למאבק עבור החרדי הממוצע

והאם המסקנה היא שאין סיכוי לשינוי אלא בפיצוץ?

ב"ה

בעל בעמיו,

למה אתה קורא פיצוץ? התאגדות של כמה אנשים הרוצים שינוי הוא פיצוץ? האם המעשה השונה הראשון שיעשה על ידם הוא הפיצוץ? ובכלל, האם יש צורך בפיצוץ? לא נראה לי...

הנראה לי שהשינוי הוא אישי. אין צורך להתאגד לשם כך. ייתכן ואני "כופרת" במטרות לשמן הוקם פורום זה, אך מה אעשה ואינני רואה כל תועלת בהתאגדות מעין זו.

בתחילה ראיתי את הפורום כמקום טוב להעלות את הדברים הדורשים תיקון בחברתנו והשתדלתי לתרום מעצמי להעלאת רעיונות לתיקון. אך מכאן ועד להיות שותפה לתנועה הבאה לשנות את "העולם" רחוקה הדרך.

אינני מוצאת את הטעם בהתאגדות כוללת. מדוע אין החברים יכולים לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם? מישהו כופה עליכם צורת חינוך מסויימת? האם מישהו מכריח מישהו ללמוד בניגוד לרצונו?

לכל אחד מאיתנו ילדיו שלו. הם הקבוצת שינוי שהוא בונה. חנכו אותם לבחור בטוב שאתם מאמינים בו, לעשות הנכון בעיני אלוקים ואחר כך בעיני אדם. המהפיכה שאתם רוצים לחולל כעת, כי אצה לכם הדרך, איננה כמהפיכות האידיאולוגיות האחרות. בעוד שהן הציגו משהו אחר המנוגד לדעה הרווחת הרי שאנחנו מעוניינים לשמר הרבה מהדברים הקיימים בחברה החרדית בהם אנחנו מאמינים, יחד עם זאת אנו רוצים לשנות מספר דברים שיכולים להפוך את חיינו לטובים יותר. מדוע יש צורך בהתאגדות? מה הבעיה לערוך שינוי ביתי פנימי?

אודה על האמת, לא כך ראיתי את הפורום בתחילתו. חשבתי שזהו מקום להעלאת דברים לבחינה מחדש וחתירה כנה לתיקונם אך לא כתנועה מהפכנית. אינני מבינה מה צורך יש בה...

<כתבתי כאן את הדברים אע"פ שלאחר קריאה מחודשת נראה לי שהם שייכים יותר לאשכול- "אגודה אחת" לאן?">

בעזהי"ת


   frroeyr היקר.
   א. יפה כתבת.
   ב. כבר דנתי איתך באשכול אחר, על העוצמה הגדולה מאוד, של יצירת שיח פומבי ובו פלוגתא לשלטון השטאנץ שקיים ברחוב החרדי. עצם העובדה שבנושא פלוני, יועלו דברי השגה מנומקים בהלכה ובסברא, על הוראות ואורחות שלטון העסקנים והפאשקווילים, כדי לתת הרבה תמיכה למי שירצה לנהוג באופן יהודי אחר.
   ואותו רגע שתיווצר המסה הקריטית של יהודים חרדים שמבינים שיש דרך יהודית אחרת לנהוג, ממילא הרבה מאשר תיארת בפתיחת הודעתך, יחלוף מעלינו.

_________________

בס"ד
להפ דאון  ולבעל בעמיו היקרים ,

כל מהפכה צריכה  קודם כל צריך להיבדק בשלושה דברים ,

1. מהו מטרת המאבק ומהם הגבולות שלו ומהם המטרות הסופיות שלו .
2. האם המאבק יצליח (כמובן הכול בידי שמים ) אבל צריכים להיות ראיליים .
3. האם המאבק יגרום לנזקים בלתי הפיכים אשר מעמידים את המטרה בעצמה  בסימן שאלה .

בעניין השלישי פתחתי כבר אשכול בנושא שכותרתו משה מנדלסון את מוזמנת להסתכל
בעניין הראשון  פתח בן ציון כהנא אשכול שכותרתו כמו שציינת אגודה אחת לאן , ועוד אשכולות נגעו בנושא ,
העניין השני ,  מדבר על הדברים החיצוניים והמתלויים לכל מאבק ולא למאבק בעצמו , אני יסביר לך  את זה בסיפור שארגון האצ"ל הותקף על ידי ארגון ההגנה בפשע ההיסטורי הקרוי רצח אלטלנה , מנחם בגין ז"ל לא רצה לצאת למאבק לא משום שהוא חשב שמטרת המאבק  לא צודק , ולא בגלל שהוא חשש שחבריו לא ילכו עימו באש ובמים , הסיבה לכך הייתה צפייה למרחוק הוא ידע שתפרוץ מלחמת אחים ועקב כך הוא ראה את מטרת המאבק עם כל הכרחיותה , כאסורה כלומר הסיבה השלישית היא זאת  שעמדה לו לקבול את רצונותיו ,

ועכשיו מאחר שאת מפקפקת בצורך לצאת למאבק , ותולה זאת בבוקי סריקי , אני יסביר לך את עיקרי הדברים , אנחנו לא חיים על אי בודד ואנחנו לא רוביסון קרוזו , הגורל שלי ושל כל היהדות החרדית תלוייה אחד בשני , אין מצב שנעבור לסדר היום לנוכח העוולות הקוראות חדשים לבקרים באותם מקומות שהם חלק מאיתנו ומקום חינוכינו , היום המלחמות הם על הפלאפונים הכשרים ילדייך לא יתקבלו לחיידר עקב כך , מחר בגלל שאת נוהגת , בעוד כמה זמן כי תוציאי B.A לפרנסתך וגם זה רק בגלל שבעלך יצטרך לשבת בכולל , עקב רצונם של אנשי השכונה , נכון את יכולה לחיות את חייך כפי שאת מבינהאותם ולחנך את ילדייך באיזה צורה שתרצי , אבל תקחי בחשבון שילדיך יישארו בבית עד שזקנם ילבין , (ואולי גם אחר כך ..) ומלבד זאת את באמת חושבת שילדייך ישמעו לך , כמו כל הבני אדם , ילדייך לא ירצו לחוש קונפליקט ,  ונראה לך שהם יעדיפו לשמוע לך או לראש הישיבה , מלחמות בבית יהיו דבר בלתי נמנע , ואז אחד מהשניים או שתכנעי , כי סוף סוף ילדיך מייצגים את הדת , ואת לא , או שיווצר נתק , דבר שלפעמים גם קורה , אבל תדמי לרגע , שילדייך יוכלו לחוש קונפליקט ולחיות איתו , כי אם כן אני ממליץ כבר עכשיו שילכו לראות איש מקצוע , כי זה מצב לא בריא עבור כל בן אדם מהישוב ,
את מחפשת סיבה למאבק , ואת לא מוצאת , אבל בו זמנית אנשים אחרים מחפשים סיבה למאבק וכן מוצאים , להזכירך בשנתיים האחרונות עברה היהדות החרדית עשרות מאבקים , בו נערנן קצת את הזכרון
1. פיאות
2. בשר ז'בו
3.פלאפונים כשרים
4. תחבורה ציבורית נפרדת
5. אל על
6. תארי B.A
7. חנויות בגדים
8. מקומות תעסוקה  לגברים
9.המחשב והאינטרנט
10 . סרטי גורוביס
ועוד היד נטויה , האם נראה לך שילדיך יקבלו את המהפכה השקטה שלך , או ילכו להפגין נגד מצעד הגאווה , תוך כדי נזקים לרכושם או לנפשם ,

זכרי אין הכוונה לוותר על חיי התורה והמצוות , אלא לחיות אותם .

לבעל בעמיו

אני לא חושב שפיצוץ זה המילה האמיתית , אני חושב שיאוש זה המילה היותר מתאימה

_________________

כולם ללא יוצא מן הכלל מאמינים בטוב וברע , והראיה שהמושגים האלו, עדיין קיימים במילון

ב"ה

פרויער,

אתה חושב שהמאבק שלך מוצדק? אתה חושב שאתה באמת לא רוצה להפרד מחיי התורה והמצוות אלא לחיות אותם? אתה חושב שיכול להיות אדם המדקדק בקלה כבחמורה ובכל זאת עובד לפרנסתו? אתה חושב שיכולה להיות אשה שנוהגת אך היא צנועה ויראת שמים? אם התשובות לכל השאלות הללו הן חיוביות, מדוע אינך מאמין שמי שקובע את גורלך וגורל ילדיך זה הקב"ה ולא איזה מנהל שיושב בסמינר או ראש ישיבה כל שהוא?

מי שנותן להם את הכח להכתיב לך כיצד לנהוג זה אנשים שעדיין חושבים כמוך- ששוכחים שיש אדון לבירה...

אני חונכתי למצוא חן בעיני אלוקים ואז ממילא גם בעיני אדם וכך אחנך את ילדי בע"ה. אינני חושבת שעקב כך הם יגדלו בקונפליקט. ואם תשאל אותי,  זו מהפיכה שקטה אבל מנצחת.

אין לי אפילו כיוון מאיפה להתחיל לענות לך , אבל כל עוד שאת כותבת את זה בפורום אני די רגוע אבל אם באמת את חושבת כך אני חושש מאוד , מחר תלכי ליד משאית , בידיעה שגורלך נתון בידי שמים ולא בידי המשאית , האמונה והבטחון הם הכרחים , אבל זכרי הרבה עשו כרבי שמעון בר יוחאי ולא עלתה בידם , התגובה שלי היא יכולה להיות ארוכה מאוד , אבל דווקא אני חושב שעכשיו מתאים יותר מאי פעם המשפט של בן ציון , אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן
אם באמת אותם אנשים הזויים חושבים שאפשר להוריש את החברה שלנו לכזאת רמה מדורדרת כגון כל המאבקים שנמנו למעלה שהם חסרי שחר בעליל , יש לי קצת אמונה שאפשר לתקן

תוקן על ידי frroeyr ב- 18/03/2007 0:19:07

ב"ה

פרויער,

הדוגמה שהבאת אינה קשורה לענין כלל וכלל והיא דמגוגיה במיטבה.

אינני מדברת על דברים שהם סכנה לעצמך ואתה מקווה או מאמין שתנצל מהם. אני מדברת על דברים שלשנינו ועוד רבים אחרים מובן שאין בהם רע ולהיפך. בדברים הללו נראה לי שטפשות היא להמנע מלעשותם רק בגלל המחשבה של "מי ישתדך עם ילדי".

לאפ דאון

ב"ה

ההיולי,


נאמר שאני נוהגת. בכל שאר העניינים ביתי הוא בית של תורה לדוגמא. לא יקבלו את ילדי לחיידר? יזרקו אותם? אינני חושבת. ואם כן- עם כל הכעס קיימת בי ההבנה שאולי לידי מוטב שלא ללמוד במוסד זה. וזה מה שרציתי לומר- שכל עוד האנשים מקובעים בכך שידם של המנהלים/עסקנים היא תוריש ותעשיר אז באמת לא יתרחש שום שינוי ללא מאבק של רבים.

אני חושבת שניתן לערוך את השינוי המיוחל גם ללא התאגדות. בשינוי מחשבתי אישי.

מה  לגבי  שירות  בצבא?
להגן  על  ארץ ישראל?