| נשלח ב-25/3/2007 05:42 |
 |
| |
nmzilber:
ריב,
הפשט ש"הופכת זדונות לזכויות" הוא בזדונות שנעשו בפועל ולא רק יצר זדוני, וזה ע"י שהן מתפרשות כחלק מנטייה חיובית. לפחות לגבי הרב קוק, אני בטוח שדבריך אינם כדעתו, אך אין "אורות התשובה" תחת ידי להביא ציטוטים. כמו כן לא הבנתי כיצד המילה היא תיקון המתאים לשיטת הרמב"ם, האם לא היה הרמב"ם סובר להתרחק מילדים לגמרי כהרחקה לקצה השני?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 15:34 |
|
| |
זילבר ,
ההרחקה לצד השני (= שלילת החטא והתרחקות ממנו ) באה רק כשלב ראשון בדרך אל התיקון, בזה שאדם יתרחק כדרך קבע וינקוט בשב ואל תעשה הוא לא יתקן, אלא, רק יימנע מהעבירה. מה עוד שהנחת המוצא של הרמב"ם היא שהשהייה בקיצוניות כדרך קבע היא רע גמור - ראה הלכות דעות פ"ג : "שמא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם אפרוש מהן ביותר ואתרחק לצד האחרון..והמהלך בדרך זו נקרא חוטא.."
לאחר שהחוזר גמר אומר בנפשו שלא לחזור אל אותה סטייה - התיקון בא לידי ביטוי בזה שהוא מחליט לחזור אל הדרך הישרה, ועוסק בקיום המצוות למרות שנדרשים ממנו מאמצי התגברות אדירים, או בשל נטייה מולדת, או בשל אימוץ דרך רעה - הדרך להגיע לדרך הישרה, היא רק על ידי ההרגל להתגבר על היצר,("וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שיקבעו בנפשו? יעשה וישנה וישלש ..ויחזור בהם תמיד, עד שיהיו קלים עליו ... ולא יהיה בהם טורח עליו ויקבעו בנפשו) על אחת כמה וכמה אם ההתגברות כרוכה בקרבה למקום חטאו . לפיכך,על פי הרמב"ם המילה היא התיקון האולטמטיבי עבור אותו המוהל (בהנחה שהוא בעל 'תשובה גמורה') - הסיטואציה בה הוא עומד תדיר כנגד חולשתו, ומתגבר.
לגבי טענתך על הפשט ש'הופכת זדונות לזכויות' - ראה בסיום פ"ו בשמונה פרקים את השורה התחתונה : ש'שכר המושל בנפשו גדול לפי רב צערו במושלו בנפשו... ולפום צערא אגרא' - אם כן, במה מועילה החלוקה בין זדונות שנעשו בפועל לבין אלה שנשארו בגדר יצר זדוני?
[ עד כמה שהבנתי, הרב קוק מבחין בין שתי דרכים לתיקון המידות, האחת, "העלאת המידות הרעות לשורשן" והשניה "שבירת המידות הרעות" לגבי הראשונה, ההנחה היא שאין מידה שהיא רעה ביסודה אלא רק בגילוייה – והדרך של העלאת המידות פועלת בעידון המידות ומדריכה את האדם לגלות את היסוד החיובי האמיתי שבשורש המידה הרעה – בדברים אלה אני מוצאת התאמה לדברי הרמב"ם בדבר הכוונת הטבע היסודי של האדם לאפיקים נכונים.(כמו הדוגמא שהבאתי בעניין נטייה מולדת למזג חם וההכוונה למקצוע כמו שוחט או מוהל שם הוא יכול למצוא פורקן לנטייתו)- ועל כל פנים גם לגבי הרמב"ם, היא עדיפה על ברירת המחדל של השיטה השניה שמאופיינת במלחמה פנימית חזקה –
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 10:04 |
|
| |
מתוך: מאמר בירור המידות, ר' ישראל סלנטר, מהדורת פכטר, עמ' 128
אכן במצב תיקון היצר, גם בחינת כבישת יצרו, בל ירפה ידו מהחזיק בה, כי אף שנעקר הרע מקרבו, עוד מעיין נרפש טמון בחובו להקיר מימיו, על ידי סיבה גדולה המעוררתם להתגלות ממחבואם להתפשט לצאת החוצה ולהשחית. כמו האיש אשר הרגיל עצמו במידת הסבלנות לבל יקצוף מאומה על כל אשר נעשה נגד רצונו ותועלתו, בכל זאת איננו בטוח בדבר גדול אשר כנטל החול יכבד עליו לסובלו, אם לא יחתור בעמקי גדלות העניין להרוס בניינו הטוב אשר קנה בעמלו.
ואז נצרך לגבורה יתירה לכבוש תאוותו אשר לא הוסכן בה (כי כבר נעזב ונעקר מקרבו הרגל הכבישה במידה הלזו אשר קנה מלפנים בעת היותה אצלו בבחינת כבישה, יען לא השתמש בה זמן כביר מעת זכה לה בבחינת תיקון)
ומי יודע אם לעת כזאת יגיע למידת הגבורה, אשר בלתי הרגל קשה לקנותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2007 19:40 |
|
| |
פדופיליה זו מחלת נפש....
צריך לשאול אותו מוהל-פדופיל אם הוא בכלל ביקש סליחה מהנפגעים..
_________________
סיפור בהמשכים-- הצלע השלישית -- הספרייה הנודדת
תכנסו, תקראו, וכמובן לא לשכוח, תגיבו 
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2007 09:57 |
|
| |
לתת לפדופיל להיות מוהל זה כמו לתת לאלכוהוליסט לאחר ש"נגמל" להיות ברמן
פדופיליה זאת לא מחלת נפש (למרות שמופיעה בספר...)
אם אומר שזאת מחלה נפשית אני מסירה מהתוקף את האחריות למעשיו
זהו תהליך התמכרותי, יש דעות לכאן ולכאן האם זה מולד או לא
אבל ברור שזה לא מגיע בבום, פתאום הוא תוקף ילדים.
זה מתחיל באחד שניים שהם תוקפים ובמשך הזמן המינון עולה ועולה
כמו אצל נרקומנים ואלכוהוליסטים שמתחילים במשקה/ ג'וינט בודד......
תהליך הטיפול במכור מתחיל בכלל ראשון וזה התנתקות מסביבה שיכולה לשבור את הגמילה,
לכן לא ניתן לפדופיל גם לאחר שנים לחזור להיות רב'ה בחיידר, נהג הסעות, אפילו לרחוץ את ילדיו שלו וכו'....
וכמובן לא מוהל.
הועלת טענה שילדים בני שמונה ימים לא עוברים תקיפה מינית, טעות!
יש ילדים בני יומם שעוברים התעללות!
וזה משפיע מאד על התפתחות הנפש של הילד גם אם אינו מודע למה שעובר עליו.
גם ילד בן שלוש ואפילו בן עשר לא תמיד יודע שמה שעושים לו זה אסור, ביחוד בחברה החרדית
התחושות שלו זה שמשהו לא בסדר קורה, אבל מצד שני הרבה פעמים זה מאד נעים לו.
הבלבול שחווה ילד/ה שעוברים התעללות הוא עצום. ב90% מהמקרים הילד מכירר את התוקף....
ידוע שאחוז גבוהה מבין הילדים שעוברים תקיפה מינית, אם אינם מקבלים טיפול
הופכים לתוקפים בעצמם.
היות ואין מודעות לנושא הרבה מהתקיפות בכלל לא נחשפות וכשנחשפות אינן מטופלות בצורה הנכונה וכך
אנו עדים לתופעה של מגיפה! של תקיפה מינית של ילדים גם ע"י מבוגרים, אך גם ע"י נערים וילדים אחרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2007 00:45 |
|
| |
עוד הערה,לשיטתך אם מישהו מזיק,פיזית, צמח שלא מרגיש כלום שרק בקומו יחווה את הכאב האם אינו נחשב מזיק,במקרה והצמח התעורר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2007 00:59 |
|
| |
קליפע,
אם אכן הילדים מבטאים אחרי המעשה דיכאון אז בוודאי שזה לא שונה מאונס, אני יצאתי מהנחה הפוכה. לשאלתך לגבי הצמח: אם מישהו חבל בו חבלה גופנית קבועה, בודאי שהוא מזיק. אבל אם הוא רק גרם באיזשהו אופן (איך?) תחושת כאב שתורגש ברגע , באמת איני רואה בו מזיק . הגורם הישיר לכאב אינו המעשה שלו אלא ההתעוררות של הצמח שאפילו לא הייתה צפויה בזמן שעשה את מעשהו, וזה גרוע מפדופיל שיכול לצפות את הסבל העתידי שהוא גורם.
|
|
|
|
|
