| נשלח ב-25/3/2007 13:01 |
 |
| |
חרדים והרב קוק - המערכה הוכרעה. (..?)
בעקבות דיון קטן בנושא התחמקות מציון ה"שם המפורש" בשוטנשטיין באשכול על הספריה החלטתי שהגיע הזן להעלות את הנושא הכאוב באשכול בפנ"ע.
לא אחת נעשו נסיונות להוציא גדולי תורה לא רק מגדולתם אלא אף מכלל ישראל, מתוך שיקולים של שמירה על הכלל מפני השקפות קלוקלות וכיו"ב - בצדק או שלא בצדק. המפורסמים שבהם: רדיפת הריעב"ץ את בעל התומים והרמח"ל ורדיפת הגר"א את תלמידי הבעש"ט. גם רדיפות בוטות ביותר ע"י אנשים גדולים מאד, לא עמדו כנגד פרספקטיבת הזמן והערכת גודל הנרדף (היחיד שהשתכנע היה ג.שלום  ).
נראה שמאבק שהצליח יותר מדי, אף לדעת הנאבקים הוא נגד הגראי"ה קוק. האם הגרי"ח זוננפלד והחזו"א שיערו שיעלה בידם להדיר את אישיותו ותורתו של הראי"ה מבתי המדרש של חוגיהם לדורי דורות? להעלים את הקשר של גדולי תורה אליו (כגון הגר"י הוטנר, "אבן האזל" ואחרים) מעיני ההמון, ולהפכו למעין "שיקוץ משומם"?
איני יודע, אך מלבד התעורריות קטנות בפורום ח"ח, איננו מוצאים קול אחר מלבד הגינוי הגורף. כל זה בעידן שהרקע הפוליטי למאבק השתנה לחלוטין.
נצא מנקודת הנחה שהרב קוק טעה בכל הבנת ההיסטוריה (לא מפני שאני חושב כך אלא לצורך הדיון). האם יש הצדקה לתוית ה"שמותי" והעויית אי נוחות שיעדו נכדינו למשמע כל ווארט שיבוא משמו, או דלמא טוב יהיה אם נוציא נשמתו ב"טהור"?
[כמו"כ צ"ע למה הצד השני עסוק בפולחן חסידי סביבו, עד שנמצא שאין חוג הנוהג בו מלאכת בורר, או כולו אוכל או כולו פסולת. וגם זה תימה. בשלמא תורות הבנויות על פולחן אישיות יגררו תגובות כאלו (ואכמ"ל להאריך ולהתקוטט למה כוונתי), אבל הרב הוולוז'נאי האינטלקטואלי מן הסתם לא כפה עצמו הר כגיגית אלא ביקש לקבל ממי שאמר.]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 17:05 |
|
| |
רבותי --לא נמאס לכם להעלות גירא? ועוד בערב פסח? למה לכם להעיר את המתים מקברותם?
תנו להם ולנו מנוחה מכל הויכוחים השטותיים האלה. תודה מראש וחג כשר ושמח.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 20:16 |
|
| |
בעל בעמיו
בעוד שהרב קוק ראה בהקמת הרבנות הראשית מעין הקמת סנהדרין שממנו תצא תורה לכל ישראל, הרי שה"גדולים" דהיום הם יותר כמו (תסלחו לי על הביטוי) כלבים שנאספים מסביב לגופה ומנסים לחטוף חתיכות בשר.
אין פה הודאה בדרכו של הרב קוק, אלא הכרה בכך שישנה כאן הזדמנות לפרנסה לכמה מקורבים ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 20:32 |
|
| |
לב העיברי
דומני שבישיבות הקדושות ישנם רבים היודעים שדמותו של הרב קוק היתה רבת פנים, ושהפסילה הציבורית הרחובית, אינה צריכה להיות גורפת. אלא שאף אחד אינו טורח להתנהג בהתאם לכך, משום שכמעט ואין לזה משמעות. מהי טענתך? שלא לומדים את תורתו?
דורינו הוא דור של שחור לבן, בכל תחום. לא מבינים אמבילוונטיות, אין צבע אפור וודאי לא צבעוני יותר מזה. אין מנהגים, ו"המיקל יש לו על מי לסמוך". את גדולתה היפה ביותר של היהדות, המורכבות וחלוקת המחוייבויות, הזניחו, "והיה כעם ככהן". מעתה אי אפשר לצפות שיבינו משהו מורכב קצת יותר.
זו תשובה גם על אלו המאמצים את הרב קוק לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 21:56 |
|
| |
לומד
הבלעת את הטענה בהינף קולמוס, כן! שלא לומדים את תורתו.
שאם אני רוצה לדבר בבית הכנסת על קרבנות מטרה או אמצעי אני לא יכול להעלות בדעתי לומר את דברי הרב על וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים, מנחה דייקא.
שמוקירי זכרו המשתייכים לציבור החרדי אינם יכולים לחשוב אפילו לתלות דמות דיוקנו בסוכתם.
אין צריך לומר שיש רבים מאוד שלא ברור להם שמותר להצמיד לשמו את התואר הנכסף 'הרב', ולא. אין מדובר בשוטים.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 22:36 |
|
| |
לב העברי
האם באת להתייחס באופן ספציפי לרב קוק או שהבאת אותו כדוגמה בלבד?
הזכרון והיחס לרב קוק ולכל אישיות תורנית אחרת, נקבעים בשני אופנים שנזכרו בדבריך: 1. ההיסטוריה. 2. לימוד תורתו. לטענתך, בשתי הדרכים הרב קוק איננו זוכה למקומו הראוי לו ואף להיפך. הבה נבחן כיצד נקבעים במחננו הפן ההיסטורי והשימוש בספרי הלימוד? בנוגע ללימוד היסטוריה, כמדומני שבתלמודי התורה ובבתי הספר לבנות אין חומר היסטורי מסודר על מאה השנים האחרונות [ואף קודם לכך], הידע של הציבור הרחב מבוסס על ספרי סיפורים כאלו ואחרים ועל מאמרים וכתבות בעיתונות החרדית. בהקשר זה ניתן לקבוע בבירור, שלא רק שמו של הרב קוק נפקד מזכרוננו הקולקטיבי, עוד גדולי תורה וצדיקים רבים וטובים נשכחים מאתנו כל עוד לא יצא ספר על שמם ולא נטלו חלק במאורעות שזכו לתהודה. הידע ההסטורי שלנו, נתון בידי קומץ סופרים וכתבים מוכשרים, שאינם רואים את תפקידם להעניק תמונה מליאה, די להם בהבלטת הדמויות והארועים הקרובים לליבם. מה לך כי תלין על ר' יוסף שיינברגר שדאג להאדיר את שמו של המהרי"ל מבריסק, או על ר' שלמה זלמן זוננפלד ור' מנחם גרליץ [מנחם גץ] שטרחו ליידע את הדור הצעיר על פועלו של הגרי"ח זוננפלד? אינני יודע מיהו הקובע ב"יתד נאמן" על אלו דמויות לכתוב ב"מוסף שבת קודש". בתור ילד ונער מתבגר, שאבתי את עיקר ידיעותי מספרי ר' אהרון סורסקי [מרביצי תורה ומוסר, אור אלחנן] והרב דב כץ [תנועת המוסר] מספרי הזכרון השונים [בעיקר של "מכון ירושלים"] ומהקדמות לספרים שהוהדרו מחדש. לא נראה לי שיש כאן מערכת טשטוש מכוונת, אם כי ברור שכנראה לרוב הציבור החרדי לא היה איכפת משכחה זו.
באשר לספרי הלימוד, למיטב ידיעתי אין "ועדה מסדרת" הקובעת באלו ספרים ילמדו ובאלו לא, השימוש בהיכלי הישיבות מושפע מסגנון הלימוד המשתנה גם כן מזמן לזמן, גם ספרי "פני יהושע" אינם מהספרים הנלמדים ביותר כיום. ברור שזהותו של המחבר ומעמדו משפיעים גם כן בעניין זה, בפרט כשישנה הסתייגות כלשהי מהאיש ומדעותיו. אינני מכיר מקרוב את כל ספריו של הראי"ה קוק, אבל נדמה לי שאין בהם חיבורים למדניים קלסיים, שהיו יכולים להתאים לבית המדרש הישיבתי בימינו.
מדוע אתה צריך להרחיק עד לרב קוק? הרי גם ספריהם של הגר"ע יוסף והאדמו"ר מלובביץ' הינם בבל ייראה ובבל ימצא בהיכלי הישיבות הליטאיות, וכמדומני שאף את ספרי הגר"ח גריינמן קשה למצוא במקומות אלו [למרבה הפלא, שיעוריו של הגרי"ד מבוסטון נמצאים בבתי מדרש רבים], הפסילה של אדם מסויים היא בדרך כלל גורפת. אם אינני טועה, אפילו ספרים של גדולי תורה מוערכים שאינם משתייכים למחנה הנכון אינם מוצאים מקום של כבוד, כמו "אור לציון" של הגרב"צ אבא שאול או "דברי יציב" של האדמו"ר מצאנז. ואכמ"ל.
_________________
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 25/03/2007 22:38:21
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2007 19:16 |
|
| |
אשר
תשתדל שלא ידעו מי אתה ברחוב החרדי אחרת יעשו לך צרות
לכתוב דברי אמת כמו שאתה כתבת לא בריא ברחוב בימנו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 08:35 |
|
| |
הרב קוק טען בהקשר אחר שגם אם אנשים אינם מודעים למעשיהם, הואיל ויש במעשה נקודת טוב והוא מוביל לטוב, הרי אנו שמחים בכך.
וה"ה כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 22:57 |
|
| |
אמנם בפילפול, אינני מכיר את הרב קוק. אך כל מי שלמד בגמרות הלכה ברורה, רואה את ההיקף וההשקעה בסיכום הסוגיה אליבא דהלכתא, עם הראשונים והאחרונים.
בןציון, כמדומני, שלא יד השִׁכְחָה פגעה ברב קוק, אלא יד ההַשְׁכָּחָה הפרטית...
כמחלוקת רבת דורות במשפחה, שכבר לא יודעים מדוע לא מדברים עם פלונים ואלמונים, אך מקפידים על כך בהידור, כך לבני דורנו אין מושג לא מגדלותו של הרב קוק, לא מהשקפתו, וכמובן, אף לא מהסיבות להתנגדות אליו, והצדדים לה. וק"ו בב"ש ק"ו שאינם יודעים כמה העריכו אותו ובאיזה צדדים.
אולם, ממשיכים להקפיד בהרחקתו והרחקת תורתו.
עם זאת, מה שאמרת שאכן הבררנות המחנאית/השקפתית כתנאי הכרחי (ולעתים כתנאי מספיק..) לגדלות תורנית וקבלת דברי הלכה מנשוא הבררנות, הינה מאפיין מובהק של הציבור הליטאי. המונח קבל את האמת ממי שאמרה, מזמן הפך לקבל את האמת רק ממי שראוי לאומרה.
ומיהו ראוי? נו, טוב. לא אתה ואני נקבע. בשביל זה יש נהגים לנהגים, כדברי א. מור.
תוקן על ידי - ymy33655 - 28/03/2007 23:13:32
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2007 12:40 |
|
| |
(המשגיח בישיבה המטוהרת מהשקפות זרות שלמדתי בה הרים עלי פעם מטאטא (ממש ממש!) לאחר שביקשתי ממנו דוגמא אחת לשטות שהרב קוק אמר\כתב שבגללה המשגיח ההוא קורא לו רשע ולא הייתה לו אף דוגמא),
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2007 12:47 |
|
| |
גוונא
נו טוף, להבדיל על ארסטו הוא כן ידע להגיד? אה, כן. בקורס למשגיחים לימדו אותם שתפסו אותו פעם בזקנותו?? (מתי) עושה משהו.....
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2007 08:57 |
|
| |
אני הצעתי לראש ישיבה להעביר קורס בפילוסופיה יוונית לפני חנוכה כדי שידעו במה דברים אמורים. משום מה הצעתי לא התקבלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2007 11:17 |
|
| |
המשגיחים נלכדו בהטפתם,
משום מה כ"כ פשוט לאנשים (ובכללם אתה) שהתמודדות בחנוכה היא מול "תרבוס יווון" ופילוסופייתה, בעוד ש"פשוטו של חנוכה" הוא התמודדות האמונה מול גזירות שמד אלימות. העניין היווני הוא רק תבלין שהפך ע"י משגיחים ובעלי מחשבה לעיקר.
אני בטוח שאנטיוכוס III האמין יותר באסטרולוגיה מאשר באריסטו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2007 12:05 |
|
| |
מישהו מכיר את המהר"ל בנידון חנוכה? כמדומני שהוא מפרש את מלמחת יוון כמלחמת תרבות ותקנו אותי אם אני טועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2007 12:58 |
|
| |
אני מבקש את סליחת הציבור ופותח האשכול על פליטת הקולמוס שלי שגנבה את האשכול.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
