|
|
| נשלח ב-4/4/2007 20:21 |
 |
| |
סליחה פרנציסקו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2007 20:35 |
|
| |
מעניין שדווקא הסלולרי הכשר מצלצל באמצע התפילה.
לגבי הצ'ונט- ממש בגדר שב ואל תעשה.
פלייש וקטופלך..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2007 21:01 |
|
| |
מק"ק - דמות לא ברורה שנוטה להסתובב בין רגלי התלמידים ולהוות מטרד אינסופי למרכזי הנייעס. רצוי להתרחק ככל האפשר ממנו ומעושי דברו, שסביר להניח שמדווחים לו על הפעם האחרונה שיצאת בזמן הסדרים לראות מכבי. דמות זו לא נחשבת במיוחד בישיבה (לפחות אצלי)...
תודה למשגיחשליטא על ההשראה והמוזה...
_________________
"טוב שכן קרוב שמדבר חלש מאח רחוק שמדבר חזק"
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2007 21:07 |
|
| |
דווקא אצלנו המק"ק הוא דמות לא דומיננטית בעליל.
למזלנו.
מה שכן וודאי שהוא מרחרח. לא עוזר לו.
מצד שני המשגיח לפעמים הרבה יותר נוח ופתוח.
חח, שמח על ההשראה.
ואני מנדב ערך נוסף:
חדר אוכל- מקום המפגש האולטימטיבי בין כותלי הישיבה. משמש לפריקת מתחים ולפירוק רבעי עוך חצי מבושלים. רבני הישיבות יטענו שחדר האוכל הוא חלק אינטגרלי בלתי נפרד מבית המדרש (ע"ע בעייס מעדרעש), ועל כן לרוב חדר האוכל רועש לא פחות מבית המדרש, תוך קולות צחוקים רמים. חדר האוכל הינו המקום מספר אחד לעדכונים אחרונים וחמים בזירת היניעס העולמי והישיבתי כאחת. חדר האוכל משמש גם לעריכת מסיבות ה"אפטרוורט" בהן נמעכות סוכריות טופי ללא רחם ע"י רגליהן השמחות של הרוקדים.
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 04/04/2007 21:12:00
הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים (שה"ש ב,ט) עיין המיטיב שיר לבעל ההעמק דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2007 11:27 |
|
| |
אם כבר הפנית : הביס מדרעש (בית מדרש) - מרכז השטייגען ברוב הישיבות, במקומות אחרים עשוי לשמש גם כזירת אגרוף, חנות למוצרי עישון ועוד... במקום זה המהווה את לב ליבו של עולם הישיבות מתרכזים שטייגעניסטי ובחירי עולם הישיבות (ראה ערך), להתמיד התמדה עצומה בסוגיות הש"ס, בחלק מהישיבות נהוג לבלות את היום בסיטי ובשעות הלילה המאוחרות לשבת מול ר' חיים (ראה ערך) עם סיגריה (ראה ערך). בכל ישיבה ישנם בחורים שלא זכו מימיהם לראות את המקום הזה, ויש בחורים שלא ראו אף מקום אחר..
המקום האולטימטיבי (אם בית המדרש תפוס לאיזה שיחה או שיעור כללי) לנייעס ולעשן זה חדר המכונות (ראה ערך) שבו מתרכזות מכונות השתיה והסגריות ושאר מגדים שבחור מצוי צורך בד"כ
_________________
"טוב שכן קרוב שמדבר חלש מאח רחוק שמדבר חזק"
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2007 03:02 |
|
| |
צ'יביצ'ער- בחור שכל כולו חי באוירה ישיבתית, לאו דווקא השטייגענסט שבחבורה, אבל הליכותיו (נעלי ניו בלאנס על החוף באילת..) מוכיחות עליו כבן ישיבה.
רינדול (לא יודע, אצלנו זה קיים...)- טיול בליל שבת, כמו סיבוב.
פפיטעס- פיצוחים.
משב"ק- משמש בקודש, בד"כ בחור עם רשיון, שמסיע את הראש ישיבה לחתונות, ומודיע לכולם שהנה מרן הראש ישיבה הגיע...
מעוירר- בחור עם אינסומניה (מחלת שינה), שנבחר בגלל קולו המעצבן להעיר את כולם.
צפון- מיקום גיאוגרפי בין טבריה לקריית שמונה, לשם נהוג לתפוס טרמפים בלילות משעממים במיוחד, ולבקר בקברי צדיקים...
כשאני יחשוב על עוד, אני יוסיף...
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2007 18:13 |
|
| |
עוד כמה מושגים:
מיגו,
גוד אסיק,
המומע"ה,
זיקה,
ישל"מ,
קצויס,
ועוד.
נ.ב. מישהו הזכיר פה מק"ק?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2007 12:36 |
|
| |
הזכרנו מק"ק.
מיגו, מושג למדני שמשמעותו "מתוך" כלומר "מתוך שהיה יכול לטעון כך, האמן לו כשטוען אחרת". מושג בדיני טוען ונטען. זה החלק הידוע... החלק המביך הוא שישנם בחורי ישיבה שמשתמשים במיגו בכל סברה שהם מנסים להעלות, המדובר על בחורים שסבלו מחסר הבנה בגילאים הצעירים ונתקעו איתה גם הלאה, הם נוהגים לערב "מיגו" בכל מקום אפשרי כדי שסברתם תשמע יותר ישיביש ויותר אמינה ולמדנית (ריספקט לניק)
אני מדלג על שאר הרשימה משום שהם מושגים ששרשם רק בלימוד ואין להם משמעות מחוץ לזה, והיות וזה לא אשכול של דברי תורה, אני מדלג עליהם
קצויס, ספר שנכתב ע"י הרב אריה לייב הכהן העלער, ספר שעוסק בלמדנות בפולפלת בחלק חושן משפט בשו"ע. זה המובן הפשוט, מעבר לזה, הספר נעשה סמל הישיבישיזם. הדבר הנפוץ ביותר בישיבות בליל שישי (מלבד צ'ולנט) זה לראות בחור יושב ולומד קצויס בניגון צ'יבצ'ערי מובהק. הטיעון "זה קצויס מפורש" חזק פי כמה מהטיעון "זו גמרא מפורשת" וק"ו מהטיעון " זה פסוק מפורש". בנוסף יש את הפן הצ'יקאברי של ללמוד קצויס עם נרגילה באיזה חושה בסיני...
ידועה הבדיחה על בחור ישיבה שנשאל מניין לו שמשה ואהרן היו אחים? ותשובתו הייתה שכתוב מפורש בקצויס לגבי פסול קורבה בעדות...
_________________
תוקן על ידי הלמדען ב- 02/08/2007 12:35:17
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 14:17 |
|
| |
מישהו מכיר "איך מֵיין"?
אורי אורבך בספרו "סבא שלי היה רב" כותב שזו המקבילה הישיבתית ל"אנא עארף" העממי ול"כאילו" השיקינאי...
מין זרז לסיום משפט בהעדר מילה מתאימה... כ'מֵיין...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 14:27 |
|
| |
כ'מיין - מילה שהייתי משתמש בה כל כך הרבה.. "תחשוב". נו כמיין...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 15:02 |
|
| |
אם כבר "איך וויס"
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 15:04 |
|
| |
ובהקבלה לאנגלית:
מילולית - I Mean
משמעותית - You Know
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 15:20 |
|
| |
אה נכון...
וואי כמה זמן לא הייתי בתוך זה...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2007 16:13 |
|
| |
חַשפַ"פ- (פ' דגושה): סלנג פונוביז'אי כבד שאומר "חושב שהוא פופולארי"
"...מי זה החשפ"פ הבכיר הזה שיושב על יד לייזר?..."
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 09:27 |
|
| |
מרפסין איגרא - דבר מה מרעיש (חידוש וכדו')
ובהשראת חודש אלול, מבהיל על הרעיון (מבוטא כמבהילעלהרעיין, במילה אחת)- דומה למרפסין איגרא (ע"ע) רק שמשמש יותר בשיחות (שיחע'ס, שמוע'ס) מוסר.
|
|
|
|
|
