מלחמה בממסד תחת התנצלות

לב

קראתי בענין רב את דבריך. אם הבנתי אותם נכון, אתה מעלה שאלה שהעסיקה אותי רבות.

יש לנו, אם ארשה לעצמי לדבר בלשון רבים ולכלול אותך ואותי ועוד כותבים כאן, ביקורת קשה על תופעות רבות בחברה שבה אנו חיים. לחלקנו יש גם ביקורת על מנהגים, חומרות, הלכות ואמונות - אבל הפורום הזה עוסק רק בתופעות ובחומרות לפי הגדרת הפותחים, ואיני רוצה לחרוג מכך.

אולם כמדומה שהשאלה אותה שאלה.

אני מניח שכל אחד מאיתנו עבר אותה דרך. דווקא מי שלומד ומעיין, דווקא מי שמוסר עצמו לחיפוש האמת, דווקא מי שמייגע עצמו בפיענוח שיטות של מפרשים ופוסקים - דווקא אז אפשר להגיע למצב שבו נדהמים לנוכח הריחוק הגדול בין ההלכה לבין האופן שמתנהלים החיים אצלנו.

אז מגיעה ההתלבטות: האם אני משוגע? האם אני שוטה? האם אני מטעה את עצמי, למשל מחמת גאווה, או חיפוש הקולות? מי אני לנוכח הציבור ולנוכח גדולי הפוסקים?

ואז, בסופו של תהליך ארוך, לאחר חיטוט עצמי ותפילה ועיון רב, מגיעים למסקנה: כן, אני כנראה צודק, ועל כל פנים, אני חייב ללכת בדרכי ולא להיסחף אחרי הסביבה.

ואז מגיע השלב הבא: מה אני עושה עם בני ביתי? הרי הם גדלים ולומדים באותה סביבה שיש בה קלקולים?

ובין אם פותרים את השאלה הזו ובין אם לאו, מגיע השלב הבא: האם אני יכול להשפיע ולשנות? ואם כן, איך?

מבחינה מסויימת, זה היה אחד הגורמים לפתיחתו ולפריחתו של עצור חושבים. ושם דנו רבות על השאלה כיצד לשנות ואם אפשר לשנות.

עתה אתה מעלה, אם הבנתיך, הצעה כזו: הבה נחשוף את קלונה של החברה החרדית שלנו ברבים, וזה ייאלץ אנשים להתמודד עם האמת, וממילא ייווצר ואקום שבתוכו תוכל האמת לפרוח.

וגם לא כדאי לנסות לפנות אל בעלי הסמכות, כלומר סמכות סוציולוגית, בנסיון להציע תיקונים והחזרת ההלכה הקבועה למקומה במקום הסגנון החדש והמתמיה. לא רק שלא ישמעו לנו, אלא יצאו נגדנו, וייאחזו בפנייתנו: הנה, אתם מודים שאנו בעלי הסמכות. ואילו אתם המחדשים, האפיקורסים, הרשעים, יורשי גהנום ועוד "מחמאות".

ובכן, אני איני מסכים איתך, מכמה וכמה סיבות.

א. מה הטעם לחשוף בעיות ברבים. החלשת הבסיס הסוציולוגי לא תעזור לאנשים להשתנות. היא רק תביך ועוד עלולה לגרום להם לוותר על כל מה שהם מכירים בתור יהדות. איני אומר שזה יקרה לכולם, אבל יש כאלו שזה רק ידחוף אותם החוצה.

ב. האם יצירת מבוכה עקב חשיפת בעיות תגרום לקריסת המערכת, או לפחות לפיטורי בעלי הסמכות שעושים בה שימוש לרעה (נניח בקבלת או דחית תלמידות לסמינרים)? או שלהפך, בעלי העוצמה ימשיכו להשתמש בה ורק יתנקמו במי שאינו חושב כמותם, והמערכת רק תתחזק, והשחיתות תגדל?

ג. בסך הכל, אני תוהה למי אנו פונים. לציבור התמים שאינו מבין, שלגביו סיכום הלכות פופולרי בעיתון, יתד או המודיע וכיו"ב, או בפירסום אחר, נחשב לשולחן ערוך מחייב? למי שמנפיקים את הפירסומים האלו, בין הכותבים, בין הפוסקים עצמם?

לכל אחד יש לפנות באופן אחר. ונראה לי שאין כלל טעם לפנות לציבור. יש רבים שאינם מסוגלים ואינם רוצים לשמוע. שמיעה של אפשרות אחרת היא עינוי עבורם מבחינה פסיכולוגית.

ד. יש לזכור כי טעויות נובעות מתוך תפיסות שונות. אביא שתי דוגמאות:

1. יש אומרים כי הרעיון של טלפונים סלולריים "כשרים" נולד בלחץ של אדמורים מסויימים, ואילו הציבור הליטאי נסחף כיון שה"גדולים" שלו לא רצו לעמוד על דעתם להקל מול הלחץ של האדמורים. וגדול השלום.

2. אותו דבר אומרים לגבי נסיעות ה"מהדרין".

אם זה נכון, הרי יש כאן שני שיקולים. השיקול של האדמורים ותלמידיהם שמאמינים בלב שלם שאסור לגבר ואשה לשהות יחד, וראוי לתקן הפרדה. והשיקול של הפוסקים שאינם סבורים כמותם, אבל מאמינים שראוי לשתוק ולוותר למען השלום בציבור החרדי.


מכאן אני מגיע למסקנתי:

אם יש דרך לחולל שינוי, הוא רק על ידי ניתוח של הנתונים, והוכחה, במידת האפשר, מי טעה ובמה הוא טעה. עדיין אפשר יהיה להתווכח. עדיין יהיו שיקולים ומטא שיקולים כי אין לחלוק, (האומר היה קדוש, יש לו טעמים על פי הסוד, בדור שלנו צריך להחמיר ועוד ועוד). אבל לפחות ניתן יהיה להציג משנה ברורה ושקולה שמי שקצת מסוגל ללמוד יראה וילמד ממנה.

את המשנה הזו צריך לפרסם לא רק באינטרנט, אלא בהדפסה. ואולי צריך לחלק אותה בתיבות הדואר בדיוק כמו עלוני הפירסומת של ועדות הצדקה ובעלי החומרות.

אולם גם הפתרון הזה ספק בעיני אם יועיל. זאת מכיון שאנשים מקובעים בהרגליהם, אנשים אינם מסוגלים לעקוב אחרי טיעון ארוך, ואינם רוצים לטרוח על מה שמוביל למסקנות חריגות ביניהם. ואין צריך לומר שמהר מאד יצאו נגד ביקורת כזו כאילו היא מאתר "חופש" ושאר אויבי הדת.

אז מה נשאר לעשות? איני יודע. אולי לאגד את אלו שפתוחים יותר לחשוב, שמסוגלים יותר לעיין, ושמסקנותיהם דומות, ואז להתחיל ליצור קבוצות גדולות יותר. משהו מעין מה שבצ"כ מנסה לעשות.

וכולי האי ואולי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

לב,

יתכן ואתה צודק בכל מילה -
אך אסור לנו לשכוח שני פרטים חשובים,

א. במלחמה יש קרבנות, [הצד החלש חשוף יותר.]

ב. המנצח - הוא המושחת העתידני של העשור הבא.

מו"ר ר' לב

מלחמה! דווקא בערב פסח?
מה קרה? הנשים שיגעו אותך עם החומרות שלהן או שלא קיבלת קמחא דפסחא בגלל מעתיקי השמועה?
בכל מקרה, לפני שפורצת המלחמה תן התראה שנוכל לשמור את האשכולות כאן לפני שיתחילו המכות.

לעצם הדברים,
מזמן הסתפקתי על הקשר בין צורה לתוכן אצל כל מבקשי התיקונים למיניהם. התוכן הפשרני-וותרני של תביעותיהם עם הצורה החנונית שבה הם מבטאים אותם מעלה את החשד שאין לך כאן עסק עם אנשים רציניים. אם תוסיף לכך את הדימוי העצמי האוונגרדיסטי המגוחך של אותם מתקנים הרי העניין הופך לבדיחה.
מעכ"ת זוכר שדיברנו בטלפון לגבי השאלה האם היטפלותו של הרב שך דווקא לקיבוצניקים היא בגלל שהוא מעריך אותם כיריביו ההוגנים, בדומה לאזכורים התכופים של ברדיצבסקי והמשכילים בנאומיו, בעוד שאת החילונים הנהנתנים הוא כלל לא סופר.

מכאן גם השאלה האם אידיאל 'הרב תרבותיות' לא נועד מעצם מהותו לכשלון שכן חברות מסורתיות-אידיאליסטיות תופסות את הסובלנות והפלורליזם כניוון ושקיעה. כך לחרדים הסובלנות נראית כמחלת האדישות. חרדי לעולם לא יוכל להעריך יריב שלא מוכן להיאבק על עמדותיו.

לכן מסכים אני עם דעתו של מעכ"ת: הדרך היחידה לגרום למעתיקי השמועה לכבד אותכם היא במאבק פולמוסי וגם המלה אלימות לא צריכה להיות פסולה. (כפי שאתה יודע אני גדלתי בבעלזא ושם אלימות היא מלה די חיובית. ואין הכוונה ר"ל לאלימות מילולית). יותר מכך, הדרך היחידה לגרום למעתיקי השמועה להאמין בנכונות טענותיכם היא ע"י מאבק. עד אז הם פשוט מזלזלים בכם ורואים בכם עוד מקרה של חפיפניקים מחפשי קולות הצמאים לכניעה לתרבות הליברלית השלטת.

ויפים דבריך לשם הניק שלך שעליו אמר ההיסטוריון יעקב כץ שהוא מבשרם של גוש אמונים ונטורי קרתא גם יחד. אולם עולה השאלה האם לא צודקים מעתיקי השמועה בחשדם שאתם לא מסוגלים להיאבק וכי יש זהות מהותית בין הצורה לתוכן, וצע"ג.

לעיל העליתי רעיון פרוע למדי, לחלק עלונים בתיבות דואר. בעצמי חשבתי שזו מעין בדיחה, שנועדה רק להמחיש עד כמה הרצון והערך להגיע לציבור הרחב הם לא מעשיים.

והנה מצאתי את ההערה המעניינת הבאה: עלוני השבת הם התקשורת הכתובה החדשה.

לינק לאשכול בח"ח עם העתקת הכתבה:

http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2179543

מי מוציא עלון לשבת? "אגודה אחת"? "עצור חושבים"?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

צרפרף,
הנה לך "ליטרת הבשר" שאתה רוצה כל כך.
אני מניח שאיני מייצג בדברי את דעתו של פותח האשכול ועוד כמה מחברי הפורום.
המטרה שלי היא לפתוח אופציות כמה שיותר קרוב לסביבת הקיום שלי.
אין לי את "האמת האחת" האלטרנטיבית שאאבק להכתרתה מול זו המוכרת בחברה שלנו לתפארת כל אלו שלא מעוניינים לראות תמונה מורכבת יותר.
לעניות דעתי, התאמת אופן המאבק לשטנץ שימצא חן בעיני הצד השני לא מתאימה למי שרואה את הדברים באופן אחר.
כמו שאיני מוכן לקבל את כללי המשחק של הצד השני כך לא אסכים שרק הצד השני יקבע את כללי המאבק. לכן, לא אקבל את הטיעון של "מוחזק" - אם לא מוצא חן בעיניך, לך מעמנו. 
יש לבחון את דרכי המאבק ביחס למטרה ובהחלט לא ניתן להתפנק. אך את שלב המאבק "הקשוח" צריך להתאמץ לדחות/לעקוף לפחות עד שתתגבש קבוצה יותר גדולה שתהווה גיבוי חיובי לחבריה חברתית וכמה שיותר גם מוסדית. 
 

  

http://www.mwscomp.com/movies/brian/brian-21.htm

מקובלני מיהודי חשוב שיהודי דתי אינו יכול להתנגד לאופוזיציה מימין.
היחידי שהכרתי שעשה זאת הוא הרב צבי היודה קוק זצ"ל.

מיימוני
למה אתה רומז כשאתה שואל אם אגודה אחת תוציא עלונים, בלשון עתיד?