צר לי, אבל מסתבר שלא רק את רוזנצווייג אינך מכיר אלא גם את ראשוני הרפורמה. עמדותיך המבוססות (על משהו אחר חוץ מידע, מסתמא, אבל בכ"ז מבוססות איתן) נשמעות כפרופגנדה מגוחכת וזולה במיוחד, ואני מתנצלת על שאין לי מספיק זמן ואנרגיה להתפלמס איתן (וחבל, כי אם היית משכיל מעט יותר ושחצן מעט פחות, הייתי נהנית מן האתגר ומן הלימוד).
[איני מכירה את מנחם גרילק ואפילו לא את האתר מנו"ף, אבל אם זה החומר עליו אתה מסתמך כדי להכיר את רוזנצווייג (או את ראשוני הרפורמה), דומני שאיני צריכה לטרוח, שהרי מלאכתי נעשית בידי אחרים...]
נשלח ב-11/4/2007 23:11
מדאם אמשלום,
כפי שצפיתי ולא התבדיתי, במקום תגובה עניינית את עוסקת במתן ציונים מיותרים למתדיינים שלך. מה שמעיד יותר מכל על מידת ידיעותיך שלך בנושאים הנידונים, שלא לדבר על הגיחוך העצמי.
כל המידע שמסרתי על השקפת עולמם של ראשוני הרפורמה הארורה (!) ביכולתי לבססם כמאמר אקדמי לעילא עם עשרות מקורות בעברית ובלע"ז משורשרות. אך מאחר ומדובר בז'אנר של כתיבה אחרת, הדברים נכתבים בהתאם לצפי (ולא להצע).
את הקישור למאמרו של ר' גרילק הבאתי אך ורק כדי לסתום גולל על פיהם של המצפים לראות כתבות שער על רוזנצווייג בעיתונות החרדית. וכלל לא כמקור מחקרי בר סמכא שאני מסתמך עליו בלימודי על השקפת עולמו של רוזנצווייג.
[מעניין עד כמה נוח לך להתעלם משני המקורות המוסמכים לפרשן את תפיסותיו של רוזנצווייג כפי שהבאתים למעלה: הפרופסורים רבקה הורביץ ז"ל ויהוידע עמיר יבל"א.]
נשלח ב-12/4/2007 00:03
רמבמיסט,
לשיטתך יש לגרוס: יהוידע עמיר הארור (!)
ולא כפי שטעית לכתוב לעיל.
נשלח ב-12/4/2007 00:20
רמבמיסט,אני בשונה ממרת אמשלום חרדי מבטן ולידה,ודעתי, ואני מוכן להתערב שלא ימצא חרדי חולק,שמי שמחשיב את רוזנצוויג לחרדי (זה לא אומר דבר על חשיבותו ועל מעמדו) לא היה חרדי וכנראה שגם לא חרדי עכשיו.
ומי שמביא ראיה ממנוף וממכרי משה גרילק כנראה שגם לא יהיה חרדי. חרדיות זה גנטי...
לא שאגב זה פוסל אותך במשהו אתה יכול להיות איש טוב וירא שמים, אבל כדאי שתהיה לך פחות נחרצות באשר לחרדימוס.
איני חפץ במותו של איש, גם אם השקפת עולמו (הרפורמית) מובילה לאבדון בארורתה. האיש בר-סמכא בנוגע לחקר הגותו של רוזנצווייג (אביו ז"ל הוא המתרגם של "כוכב הגאולה" לעברית).
ברי ושמא,
סביר להניח שגם הרב משה גרילק סבור כאחיו, הרב מנחם גרילק, מחבר המאמר ההוא על רוזנצווייג.
ולא שיש איזה צורך להיות חרדי מבטן ומלידה בשביל לאפיין חברתית את מידת חרדיותו של אדם אחר שזה מ"קרוב" בא והיה לחרדי, כרוב החרדים של זמנו וארצו ("תורה עם דרך ארץ").