ביאור על אגדות הש"ס: חגיגה

הרקע למשניות בחגיגה בפרק אין דורשים שעל סודות התורה שיש חובה להסתירם הוא בשני משניות לפני כן איזהו מעוות לא יוכל תקון וחסרון לא יוכל להמנות ר' שמעון בר יוחאי אומר זה ת"ח הפורש מהתורה ונראה שברקע הדברים עמדה דמותו של אלישע בן אבויה שנכנס לפרדס וקיצץ בנטיעות שהיה חכם גדול בתורה וזה לא היווה סתירה לזה שזמר יווני לא פסק מפומיה והרבה ספרי מינים נושרים מחיקו והדבר מתבאר יותר במשנה שאחר זה התר נדרים פורחים באויר הלכות שבת הריהם כהררים התלוים בשערה שהם מקרא מועט והלכות מרובות ורק הדינים והעבודות הן הן גופי תורה והיינו שבזמן התנאים נעשתה ההלכה לעיקר התורה וזה יצר עיוות בפורפרציות בין התורה שבכתב להלכה בין עיקרי הרוח למציאות ההלכה כידע מושכל ואילו התורה אומרת נביא אקים לך בקרבך מקרב אחיך כמוני ושמתי דברי בפיו אליו תשמעון שעיקר התורה מסירתה היא על ידי הנביא איש אשר רוח בו אך מאחר שהתורה הפכה לידע בשביל זה לא צריך להיות לא נביא ולא מלאך וכמו שמבואר בגמ' בתמורה (ט"ו ע"ב) "תנן התם משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות איש שהכל בו ואמר רב יהודה אמר רב כל האשכולות שעמדו להם לישראל מימות משה עד שמת יוסי בן יועזר היו למדים תורה כמשה רבנו מכאן ואילך לא היו למדים תורה כמשה רבינו" ומהו הלימוד תורה כמשה נראה שהוא מבואר במשנה באבות ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה שאשכה"ג עדיין למדו כנביאים שהם קיבלו מהם ובהמשך בגמ' שם כל האשכולות שעמדו עד יוסף בן יועזר לא היה בהם שום דופי ובגמ' בתמורה שם כתוב מכאן ואילך יש בהם דופי של סמיכה שלא יכלו החכמים להשתוות בו והיו תמיד במחלוקת מהדור ההוא ואילך ומזה התחיל הפירוד בין הנשיאים לאבות בתי הדין שנחלקו עד הלל ושמאי ומשם למחלוקת הקבועה בין בית שמאי ובית הלל ש"עשתה את התורה לשני תורות" ההתמקדות כבר לא הייתה ברוח אלא בשיכלול המעשים וההשכלה וע"ז אומרת הגמ' שהיה רואה משה את ר"ע דורש כתרי אותיות ולא היה מבין כיון שהוא תחום אחר של דקדוק ופירוט שהופך את המחשבה וההרגשה והמעשה לתחומים שונים שלא הייתה שייכת בדורו של משה אלא רק מאחר שפסקה הנבואה ואמר לו הקב"ה שכל שיש שההלכה עצמה היא למשה מסיני שבסופו של דבר הוא נקבע על פי התוכן והשערת הלב ולא מדקדוק לחוד נותר עדיין מקום למשה ולתורה והדקדוק והפירוט הוא רק האמצעי לקיום התוכן שכבר קיים קודם

ובעקבות זה המשנה הבאה מבארת הדינים והעבודות הטהרות והטומאות ועריות יש להם על מה שיסמוכו והן הן גופי תורה כלומר שהתורה שבכתב עיקרה הוא חמשת דברים אלו אותם היא מדגישה ומאריכה בהם הרבה והם עיקר גוף התורה שנתן משה לפני בני ישראל הדינים שהוא קיום השלום בין איש לאיש שהוא קיום הציווי של ואהבת לרעך כמוך וחביבות האדם שנברא בצלם שעליו ביסס הלל הזקן את כל התורה [שקיומו הוא קיום התוכן שבתורה כתחליף לנבואה שבטלה שהוא הדבר המקשר והמחבר את חלקי הנפש והמחשבה למציאות אחת של רוח כיון שהחיבור החברתי לאלוהות שבאחר כיון ששם ה' שבקרבי בעידנא דיה"ר ליכא דמידכר ליצה"ט והאלוהות הוא החיבור היחיד שיש לו יכולת למנוע התפרדות והתטמטמות]

העבודות הם הקרבנות שהוא עיקר היצירה האנושית של הרוח כיון שכל יצירה היא הקרבת האמצעים ליצירתה בשביל התכלית העליונה יותר ואין עליון יותר מקיום שם ה' בארץ ועל ידי הקרבנות שכינה שורה בישראל [כיום יש לנו קרבנות שמותאמים יותר למצבנו לנביאים היו קרבנות של נפש ואילו משבטלו הוא בפרטים מעשיים ובהקרבה שיש בה לזיכוך הרוח]

הטהרות והטומאות אף בהם האריכה התורה הרבה מאוד וכבר ביאר את עניינה רפב"י בברייתא המפורסמת ונשמרת מכל דבר רע מכאן שתורה מביאה לידי קדושה ולידי תחיית המתים שההתקדשות העצמית שבהרחקות מכל דבר גס ומכל דבר מת היא המחיה את המתים בטבע וחיות העולם וחי עולמים נעשה לעיקר הכל והוא המקרב להרגשה את ה' אלוהי גדלת מאוד הוד והדר לבשת שהכל הוא לבוש לכבוד שמים

עריות הוא הראשוניות והבסיסיות של הדעת ושל האדם והוא הדבר המרכזי שיצרו [או שנוצר בזמן] אנשי כנסת הגדולה [שסימאו את עיני היצר] שהוא הפרדת האנושיות מהנפשיות שהחיבור הראשוני הוא החיבור האנושי ורק אח"כ באה הנוכחות הגופנית שבזה נוצר מציאות שהעריות שהם הקרובים מהינקות קודם בוא היצר ובכך נוצר שבסיס הקשר הוא אנושי – דעתי – רוחני ועי"כ הנוכחות הגופנית היא משנית ואין היצר נפשי גובר

וכאן מגיעים לאין דורשים בעריות בשלושה

בקיצור המטרה היא לבאר מה טעם הנביאים לא היו צריכים לתורות הסוד ואילו התנאים היו צריכים לו והתבאר שיצר האלליות הוא שפסק וכיון שהעולם לא מתקיים ללא יצרים אי אפשר ואין קיום ממשי לאלוהות ברוח האדם ונוצר חלל בהתקיימות כבוד שמים שהיה צריךשנין ותקומה מחודשת על ידי החכמים שלאחר חורבן הבית

ואילו אנחנו כאן היום תשתפכנה אבני הקודש בראש כל חוצות ולכל הפחות אנו צריכים להבין מהו הסוד מה תוכנו מה הוא יצר אצל התנאים ואיך הוא יצר אצלם בסיס לתורה ותחליף לנבואה   [ודבר שאי אפשר לשמוע הוא שהוא "שקר קדוש" ותו לא במיוחד לאור החילוק בין מעשה בראשית שאין דורשים בשנים למעשה מרכבה שאפי' באחד לא ולמה אין דורשים בעריות]

אשמח לתגובתכם

הרב המיימוני תשמח אותי מאוד אם תמשיך אתה את ביאורך בעניין

תוקן על ידי אמשלום ב- 04/10/2010 20:45:52