ר' אהרן מבעלז והשפעת השואה עליו

כמי שגדל סמוך ל'אחד העם' (ביכ"נ ומוסדות בעלז בת"א) גם בזמן שטרם עבר המקום לשליטת האדמור הנוכחי, שמעתי רבות על הבדלים שחלו באדמור הקודם, רבי אהרן ז"ל, בעקבות השואה.

בבעלז התנגד לציונות ואפילו לאגו"י ובארץ תמך בה ובהליכה לבחירות לכנסת בנימוק שאחר השואה יש להציל ככל שאפשר גם בדרך של שיתו"פ.
בבעלז התפלל ובירך באורך ובמתינות ובארץ מילל במהירות הבזק שלא ניתן להבין איך זה אפשרי. ההסבר שניתן לכך היה שזה אחד מהפלאות שביכולת הרבי לחולל.
מעולם לא התרעם על רצח כל בני משפחתו בשואה (למעט אחיו מבילגוריי שי"א שמותו בארץ בגיל צעיר נגרם ע"י חסידים מציקים) ורמז שאין לו אפילו צער מול מידותיו של הקב"ה.

ועוד כנראה כמה סיפורים שכרגע אינני זוכר אותם.

לאחרונה שמעתי יותר ויותר גרסאות האומרות שדעתו ועמדתו הדתית עברה זעזוע עד שנהיה אפטי ו/או לא מאמין/מתפלל וכדומה. גם שמעתי שכאשר הובאה גרסה זו לידיעת אחד הגדולים מפי דודל פרנקל (חסיד בעלז לשעבר שהפך לתלמיד החזו"א ור' גדליה) הפטיר אותו גדול, בזה מוסברים כמה וכמה דברים.

נדמה שמעולם לא נשמע שהשואה גרמה לעזיבת הדת אצל אנשים שהתחנכו אצל גדולי ישראל והם עצמם נחשבו לגדולי ישראל.

אם יש דברים בגו הסיפור הזה, נראה שיש לעיין אם עזיבה זו היא אולי דווקא חלק מהגדלות ואי העזיבה אצל רבים אחרים היא אולי מפני אינטרסים אישיים. (כמובן שאיני מתכוין להכללה גורפת אלא לעיון על פן חדש שנדמה שלא דנו בו.)

נו,אז מצאת כמה שוואנצים.מה זה בדיוק אומר על האדמו"ר?

ב רי
האם זה לא ברי שמנהיג נשאר עם עדתו? האם אתה לא חושב שמנהיג צריך להיות עם הצאן גם בשעת צרה?
או שמא, מנהיג מנהיג רק כשטוב לו. ושהוא יכול לחלק שיריים.
 את חטאי אני מזכיר היום, היתי בין אוכלי השיריים של הרבי רב אראלה, בצעירותי כשעדיין לא ידעתי את מה שאני יודע היום. בברי.

בהתעלם לרגע מהסגנון הפוגעני של חברינו מציץ ומהצ'יזבטים של ירוחם
למישהו יש תשובה לשאלת מציץ: איך זכה ר' אהרן למעמד כ"כ נערץ בקרב הציבור החסידי בארץ?

כמדומני שהוא אולי האדמו"ר הכי מקודש והכי קונצנזוסאלי בהיסטוריה החסידית לאחר השואה.
ביום היארצייט שלו, כא' אב, הציון שלו עמוס מבקרים בממדים חריגים.
ככלות הכל, לא ידועים בשמו איזה תורות יוצאות דופן או מנהיגות אמיצה. רק הרבה הרבה מופתים.
כמישהו שיש לו הזכות להיקרא על שמו וסבא שלי היה משב"ק שלו, הרי זה מאוד מעניין אותי.

ר' אידך גיסא ואסכולת תשמ"ד אייכם?

לא, זה לא פשוט כפי שאתה מציג את זה. בזמן שרב אהרון ברח מצבו היה חמור עשרות מונים ממצבם של חסידיו בהונגריה. מגליציה הוא ברח יחד עם כל מי שיכל.

חטאך הוא שאכלת שיריים של אדמו"ר בטיש. אולי במקום לנסות להתחקות אחר דרכיו ולהיות מושפע ממנו. להיות מושפע ממנו הכוונה לא להשמיץ יהודים גם לא חילונים.הוא ר' אהרון זי"ע היה מקפיד ("גיי וואשאך די מויל") על כל  דיבור על כל יהודי. ואילו לך לא מפריע  להשמיץ יהודי ניצול שואה שאיבד את כל עולמו,ילדיו,רכושו,קהילתו. ואתה מנסה לשים עצמך במקומו ולשפוט את מצוקותיו. אני שאלתי את מייציץ האם ידע שהיה מודעות מטעם הנאצים ובו תמונת ושם האדמו"ר כמבוקש. האם אתה ידעת זאת? האם זה לא  מחייב אותו על פי דין תורה לנסות ולהציל עצמו? ולמה נראה לך היה צריך להתחפש לגוי? כי בא לו לשתות בבית מרזח רח"ל?
זאת בהתחשב שהרבה לאחרים לא יכל לעשות ולתושבי הונגריה(הוא לא היה תושב ומעמדו היה בסכנה) המצב לא היה ברור בכל מקרה.

יכול אתה להיות איש הגון ולתהות האם לא היה דרך אחרת. אבל לזלזל בקדוש ישראל, לפחות בעיני רוב ישראל באמירות משפילות זה  לא פוגע בו.זה בעיקר פוגע בך!

אמרו עליו יודעי דבר שהיה צורה בלי חומר, למי שמבין בחסידות מובן למה הי' כ"כ נערץ

שאלה לי,

יש כאן ויכוח טעון למדי על דמותו ופעלו של הרבי מבעלז. והנה, גם כילד וגם כבוגר חייתי כמה שנים במעגלים משיקים לחברה החרדית, הכרתי כמה וכמה אנשים מחוגי החסידים (בכללם חסידי בעלז) ומעולם לא שמעתי אפילו בדל סיפור על הרבי (או על רבי כלשהו מהתקופה האחרונה) - לא סיפורי צידקות ולא סיפורי מופתים.

לתומי סברתי כי באופן כללי ה"רבה" נתפס בעיני החסידים כאישיות סמלית (משהו כמו מלכת אנגליה, משמר סמלי של שולשלת הדורות) ולמעט המקרים הבודדים בהם הוא עצמו אדם יוצא דופן, הם לא מייחסים לו תכונות נפלאות כאלו ואחרות. אך מן האשכול הזה עולה שלא כך הם פני הדברים, ושחסידים באופן כללי באמת מאמינים שהרבה הספציפי שלהם הוא אדם המעלה, צדיק, בעל מופת וכיוצ"ב.

ובכן: שאלה סוציולוגית. ראשית: האם זהו אכן המצב? שנית: האם זה רק מקרה שלא שמעה אזני שמץ מנהו, או שיש איזו מוסכמה חברתית שהסיפורים והמופתים נשארים בתוך החסידות?

שלישית: איך הם עושים את זה? כלומר, נניח שאיזה אדם מתמנה לרבה, ונניח בנוסף שלפחות בחלק מהמקרים הוא לא צדיק ובעל מופת: איך הוא מצליח  ליצור רושם כזה בקרב החסידים? האם יש לו מקורבים המפיצים עליו בכוונה סיפורים בדויים? האם הוא פועל לפי חוק המספרים הגדולים, כלומר נותן המון ברכות ומפרסם כשהברכה מתקיימת? האם האנשים הללו הם  נוכלים במודע?  

כפי הנראה לא הסתובבת בחב"ד    אבל כמדומני שהמצב הוא כמו שתיארת.

שנרב,
כנראה הם ידעו שלך לא כדאי לספר.

_________________

שנרב

שאלתך כה חשובה שמגיע לה אשכול נפרד. אולי תפתח?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו