מפגש "אגודה אחת"

אם ירצה השם יתקיים מפגש בימים הקרובים, לפרטים פנה לתיבה האישית של ההנהלה או של המנהלים.

אם אין אני לי מי לי.       בשם השם נעשה ונצליח.

להתראות.

חברים יקרים,

ראשית התנצלות.
בשעתו בקשתי מיקירי המנהלים להקדים את הכינוס לסוף אדר, אך כנראה לא עלתה בידם, עקב כך אאלץ להעדר מכינוס חשוב זה בכלל, ומארה"ק בכלל. ואקוה כי תשלומין עולים לזה בעתיד הנראה אי"ה.

שנית, בכדי לשוות לכינוס זה אופי מעשי ורציני [מלבד הכיף הייחודי של הכירות יחודית עם אנשים חדשים-ישנים.] רציתי לעורר במילים ספורות על מטרת האגודה והנסיון לתרגם דברים לשפת המעשה - בעבר התייחסתי לכך בקצרה וכעת אפרט למה כוונתי,

לציבור המוזמנים שימו לב - יתכן ותתבקשו להביע את דעתכם בפומבי על האגודה ועל דברה, יהיו מילי לראשי פרקים בנושא החשוב שהעלה ר' בצ"כ "אגודה אחת לאן?"

אילפא

יישר כוחך על הדרך בה הצגת את הדברים, אנו מקווים שאכן הודעתך תוכל לעזור לנו לנתב את הדיון לאפיק זה.

בתוך דבריך ניתן להבחין היטב בדילמה בה אנו שרויים, שכן מחד אתה מציין שהבעיה היא היותנו "עבדים לעבדים" ומאידך אתה מצהיר על אי רצון להחליף את ההיררכיה הקיימת ועל כך ש"כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל", שזוהי כידוע הסיסמא הרווחת בכדי להשתיק כל עמדה שאינה עולה בקנה אחד עם הממסד. זוהי כנראה הסיבה שציינת שבסופו של דבר נזדקק לרבנים שיתמכו ב"אגודה אחת", בכדי להוכיח שישנן גם עמדות של רבנים שאינם הולכים לפי הקו החד מימדי של "יתד נאמן".

הנקודות שציינת עוסקות בעיקר בכך שכוונתנו לשם שמיים ושיש צורך אמיתי לפעול לשיפור בתחומים שונים, כשאתה אף מציע דרכים כיצד לעשות זאת בהדרגה. אני חש שמעבר לפעילות שנועדה לשכנע אחרים בצידקת הדרך, ישנו צורך לא פחות להחדיר לאנשים את ההכרה ביכולת לעשות זאת. יותר משאני חושש ממי שאיננו מזדהה עם מטרותינו, אני מפחד מהמסכימים המיואשים והם רבים.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

לצערי הרב לא יכולתי להגיע, אולי מישהו יסכם לנו את עיקרי הדברים?

לתועלת הציבור, אשתדל להעלות כאן מעט רשמים מהמפגש, כמובן שאשמח אם אחרים ירחיבו ויוסיפו רשמים משלהם. כמו כן, אשתדל לכתוב את תמצית הדברים שנשמעו במפגש, גם כאן מוזמנים המשתתפים האחרים להשלים את שאחסיר. התייחסות לנושאים שהועלו במפגש יכולה להיעשות כאן, או באמצעות פתיחת אשכול מיוחד, כפי שנעשה כבר בעניין של מוסדות החינוך.

המפגש שנקבע לשעה 19:00 התחיל באופן מעשי בשעה 19:30 [חצי שעה להתכנסות], בדיון שנמשך למעלה משלוש שעות עם הפסקה קצרה באמצע. בדיון נכחו בסה"כ 25 משתתפים, שחלקם השתתף רק בחלק מהזמן. הדיון היה ער ותוסס, אולם יחד עם זאת הוא היה מכובד וענייני, רוב המשתתפים קיבלו את הזמן והאפשרות להביע את דעתם בנושאים שעלו על השולחן. ניתן היה לחוש שהדברים נוגעים לנוכחים באופן ממשי, ושישנה מוכנות גדולה לפעול בדרך זו או אחרת לקידום מטרותנו המשותפות.

הנושא הראשון שהועלה לדיון הוא "פורום אגודה אחת", מה הם היעדים והמטרות שלו? האם וכיצד ניתן להרחיב את מספר המשתתפים בו? מהו הפוטנציאל הכמותי של משתתפים בו בכתיבה או בצפייה? האם יכולה להיות לפורום באינטרנט השפעה מהותית על הלכי הרוח בציבור החרדי? מה הם היתרונות של הפורום במתכונת הנוכחית ומה הם חסרונותיו? מיהו קהל היעד של הפורום? מה צריך לעשות בכדי לשפר את הפורום?

בנוגע למטרות הפורום, ציינו המשתתפים מספר דברים. מתן יכולת לאנשים להתבטא בחופשיות ולהביע עמדות עצמאיות ללא חשש; תמיכה חברתית ותחושת שייכות עבור אלו החשים שבסביבתם הקרובה אין להם שותפים לדעה; הפריה של החשיבה בנושאים המועלים לדיון; העלאת נושאים לתודעת הציבור באמצעות הפצת הדברים הנכתבים בפורום.
באשר להגדלת שיעור המשתתפים בפורום הן ככותבים והן כצופים, ניתנו מספר עצות. פרסום דבר קיומו של הפורום, באמצעות ציטוטים מהנאמר בו במקומות שונים ובשיחות עם חברים ומכרים; כתיבה יותר עממית ומתן מקום להיבטים קהילתיים שיחזקו את תחושת השייכות של המשתתפים; הובלת מהלכים מעשיים ולא להסתפק בדיבורים.
על השאלה של הפוטנציאל הכמותי לא ניתן מענה על ידי הנוכחים, אם כי באופן כללי ישנה הערכה שאכן יש לפורום קהל יעד גדול בין החרדים המחוברים לאינטרנט.
יכולת ההשפעה של הפורום על הנעשה בציבור החרדי הייתה נתונה לויכוח גדול בין הנוכחים, יש שרואים בו כלי טוב לגיבוש קבוצה דומיננטית ומשפיעה על מהלכים מעשיים ומקום מתאים לדיון פורה וענייני, לעומת אחרים הרואים בהשתתפות בפורום חוויה אישית עם סיכויים קלושים להשפעה. לדעת האחרונים, עיקר העשיה צריכה להיות או ביציאה לרשות הרבים באופן הגלוי ביותר ורתימת קהל רחב לשם שינויים מהותיים במחנינו, או בהתמקדותו של אחד בעשיה ממשית בתחום מגוריו. ויכוח נוסף התנהל סביב השאלה מהו טווח הזמן שניתן לבחון את השפעת הפורום, לעומת אלו המצפים כבר כעת לראות תוצאות בשטח, טענו אחרים שההשפעה של הפורום היא רבה אבל בטווחי זמן ארוכים של חמש-עשר שנים ואולי אף יותר מכך.
בדיון שנסוב סביב היתרונות והחסרונות של הפורום, ציינו את היכולת לפתח דיונים שיימשכו לאורך זמן; את הנגישות לציבור רחב ללא עלויות כספיות ואת הרמה הגבוהה של הדיונים. מאידך, נשמעה ביקורת על שמו של הפורום שאיננו מבטא את מהותו; על כך שהוא מרחיק אנשים שזמנם קצר ומעוניינים להגיב בקצרה או שרמתם איננה כה גבוהה; היעדר מסקנות וסיכומים מעשיים בדיונים השונים; התדמית של הפורום כמי שכוונתו איננה לשם שמיים ושהוא למעשה קשור לעצכ"ח המצטייר לרבים כשייך ל"מתקני הדת" החדשים.
בנוגע לקהל היעד של הפורום, הפרופיל העיקרי של המשתתפים כיום הוא של צעירים בוגרי ישיבות ליטאיות החשים בצורך בשינויים כלשהם בנורמות הקיימות בציבור זה. הנוכחים הביעו את דעתם שישנו ציבור גדול של "בעלי בתים" המעוניינים להרגיש הזדהות ושייכות, עבורם עשויה "אגודה אחת" להוות פלטפורמה מצויינת לגיבוש ולחיזוק זהותם העצמית. החבירה של אותם "בעלי בתים" לאברכים ובני תורה שמעוניינים לפעול, יכולה להוביל לפריצת דרך. הדרך להגיע לקהל זה היא ע"י "חבר מביא חבר" בהפצת דבר הפורום והעלון.
ההצעות המעשיות שהועלו בנוגע לפורום, הוספה לשם "אגודה אחת" את המילים אחריות חברתית תורנית [ר"ת של אחת] בכדי לבטא את מטרת הפורום; הקמת אתר ל"אגודה אחת" שבו יופיעו סיכומים והצעות פרטניות מהדיונים בפורום; לכוון את הדיונים לאפיקים מעשיים; לתת למשתתפים תחושת שייכות.

הדיון השני עסק בשאלת "המפגשים וההתארגנות המעשית" כשהנוכחים התבקשו לחוות את דעתם מה ניתן לעשות בכדי להוציא מן הכוח אל הפועל את מאווייהם. הרעיונות שהועלו עסקו בדרך ההתארגנות של "אגודה אחת" כקבוצה; בשיפור מעמד "בעלי הבתים"; בדרך לפעול לשינויים בחינוך הילדים; המודל הישיבתי הרצוי בישיבות הקטנות והגדולות; הצורך בשיתוף רבנים במהלכים אלו; התייחסות לדרך יצירת הקהילה של הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל כמקרה מבחן.

ההתארגנות של "אגודה אחת" - מספר משתתפים הציעו הקמת עמותה בשם "אגודה אחת", בה יהיו חברים כל אלו המזדהים עם הצורך והיכולת לפעול לשיפור פני החברה שלנו. בנוסף הומלץ על גביית "דמי חבר", שיאפשרו לממן את ההוצאות הכספיות של הוצאת העלון. לנוכח ההכרה שככל שתתרחב הפעילות לתחומים נוספים יידרשו גם סכומי כסף גדולים יותר, הצהיר אחד המתדיינים על נכונותו לגייס תרומות מ"בעלי בתים" המכירים בחשיבות התארגנות זו. הודגש כי איננו מעוניינים לשנות את כל החברה, אלא ליצור מסגרת שתתאים למעוניינים באורח חיים יותר "נורמלי".
שיפור מעמד "בעלי הבתים" - מתוך הבנה שהניסיון של אנשים עובדים להתדמות לאברכים, גורם להם לאי הכרה בצדקת דרכם ולהמנעות מנקיטת צעדים מעשיים בתחומים אחרים, הודגש הצורך לחזק את המסגרות העצמאיות של "בעלי הבתים", באמצעות בתי כנסת משלהם ומסגרות לימוד תורניות עבור אנשים עובדים. רק כשהאדם העובד יהיה שלם עם עצמו, הוא יוכל להשפיע בכל הנושאים האחרים.
חינוך הילדים - בנוגע לצורך בשיפור במערכת החינוך היסודי של הבנים הייתה כמעט הסכמה גורפת, הנקודות שצויינו כדורשות טיפול הם רבות כמו, הכשרה מקצועית יותר של צוות המחנכים והמורים מבחינה חינוכית ופדגוגית; ניצול הזמן באופן מקסימלי ורציני; רמה גבוהה יותר של לימודי חול כאנגלית ומתמטיקה; הקניית הרגלי למידה עצמיים שיאפשרו לחניכים להתקדם בכוחות עצמם; פיתוח החשיבה העצמית.
הקושי בפעילות בתחום זה נובע מהפיזור הגיאוגרפי של חברי "אגודה אחת", ההמלצה הייתה שבמקום שישנה קבוצה מגובשת ניתן לדרוש שיפורים מההנהלה. מנגד, העלו חלק מהדוברים את הטענה שבמקומות רבים ישנם מוסדות שעומדים בציפיות אלו, אלא שהם סובלים מסטיגמה שלילית אצל בני התורה.
חלק מהדוברים [דוברות] טענו שגם במוסדות החינוך של הבנות יש מקום לשיפור, למרות שהמצב שם טוב יותר. העסקת מורות לפי יחוסם ורמה נמוכה בלימודי אנגלית ומתמטיקה, פוגעים באיכות של הלימודים. לגבי הסמינר שבו כולן לומדות הוראה, נטען שצריך לסיים את המסגרת הנורמטיבית בכיתה י"ב ולאחר מכן ליצור מספר אפשרויות לרכישת מקצוע או תואר אקדמי.
המודל הישיבתי - הישיבה הקטנה והגדולה היא מרכז החיים של החברה החרדית, לכולם ברור שכל נגיעה באופיו של מוסד זה תגרור מאבק איתנים. לדעת חלק ניכר מהדוברים, לא יהיה מנוס מיצירת אלטרנטיבות שונות. הנקודות שצויינו מלבד האפשרות של לימודי חול בישיבות קטנות כדוגמת "הישוב החדש" ו"מערבא", נגעו בהכשרת הצוות של הר"מים בדיוק כפי שנדרש מהמורים; עריכת מבחנים בישיבות הגדולות שיוודאו עמידה ביעדים ורצינות; פיתוח מסגרות לא-ישיבתיות עבור מי שאיננו מתאים; ריבוי סגנונות לימוד בישיבות מעבר לשיטת הלימוד הליטאית [הלכה למעשה; בקיאות]
שיתוף רבנים - רבים מהנוכחים סיפרו על שיחות פרטיות שהם קיימו עם רבנים שונים שהביעו את הזדהותם עם הדברים שהוזכרו כאן, אלא שהם חוששים להביע את דעותיהם בגלוי, התקווה היא שלמרות הכל ימצאו מעט רבנים שיסכימו לתמוך בפומבי בפעילות "אגודה אחת". גם אם איננו מקבלים את הדרך בה הונחלה בדור האחרון ה"דעת תורה", ברור לנו שנדרשת גם קבלת חוות דעת תורנית.
פרהסיא ותעמולה - כל עוד האנשים יחששו להצהיר בגלוי על כך שהם אינם מסכימים עם כל ההנחות הרווחות בקהילה החרדית, מחמת הצורך לשלם על כך מחיר חברתי מסויים, אין שום סיכוי לפעול לשינוי. רק אם יהיו כאלו שיאזרו אומץ ויביעו את עמדותיהם בפרהסיא גם אם יאלצו לסבול במידה מסויימת מכך, יש תקווה לפעול בדברים שנזכרו. הדרך להגדיל את מספר החברים ב"אגודה אחת", חייבת להתבסס על תהודה רחבה, אם באמצעות העלון או דרכים אחרות.
העלון - בתוכנית המקורית דובר על הקדשת דיון מיוחד לעלון "אגודה אחת", אולם מקוצר הזמן לא הוקדש לו דיון בפני עצמו. דובר על הצורך לעשות אותו יותר עממי ולהפיצו בתפוצה רחבה, אם כי לא הייתה הסכמה בנוגע לאופי הנדרש.
מקרה מבחן - הקמת הקהילה הייחודית של הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, הובאה כדוגמא יחידה להתפתחות קהילה נפרדת בציבור הליטאי בארבעים השנים האחרונות. הוא היה בטוח בצידקת דרכו והתבזה על כך רבות, הקים בעשר אצבעותיו מסגרת עבור ילדיו וילדי שכנים ומכרים. בשנים הראשונות הייתה ראשיתו מצער, עם רמה נמוכה ונשירה גבוהה, אבל כיום מונה הקהילה 120 בתי אב וההשפעה על רבדים גדולים בציבור [בפרט ב"חיידרים"] היא עצומה.
מה ניתן ללמוד ממקרה זה עבורנו?