|
|
| נשלח ב-12/4/2007 15:12 |
 |
| |
בוקר,
את/ה יותר מצחיק/ה אותי.
אנחנו מדברים על עכשיו.
לא על עוד כמה עשרות שנים.
_________________
שידוכי חרדים, לרווקות שביננו, בחדרי חרדים, חרדים משלנו, הפרומערבלה ופורום חרדים. המשותף בינהם:
הם אצלי במועדפים.....
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 15:22 |
|
| |
להסתכל על נישואין בצורה כזו, זה קצת שיטחי.
הברק, הענין אחד בשני, השותפות...זה לא עובר כל כך מהר.
ומחויבויות יש כל החיים, בכל מקום(לימודים,עבודה,עצמך!), גם אם לא תתחתני לעולם(ח"ו!).
תמיד אמרתי לעצמי שאני אתחתן רק אחרי שאעשה א',ב', ג'...(לא לימודים, הנאות העולם:))ולמרות שחברותי החלו להתחתן, זה לא גרם לי להרגיש רגשות חשק או שיחרור, כי יש דברים שבאמת את יכולה לעשות אותם רק ברווקות.
היום אני לומדת, עובדת ומחכה, בסבלנות, לבאשערט.
עצתי...שתקחי לך שנה-שנתיים(בת כמה את?) תהני(!), ואז תבואי בלב שקט ורגוע אל המחויבות הנחמדה הזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 15:26 |
|
| |
חכמה
האם יש לך איזשהו הבטחה שלא יאריכו ימיך?
איך יהודיה מאמינה יכולה לחשוב רק על עכשיו?
עכשיו, כן! גם אני הייתי בחורה בסימנר, אהבתי את העכשיו, אהבתי את הלימודים, נגמרו הלימודים הייתי מורה, אבתתי את עכשיו, נו ואחר כך מה?
טוב די, כבר ניסיתי ללמוד, כבר ניסיתי ללמד, וגם ניסיתי לעבוד במשרד שאני עושה עד עכשיו, נו, ומה יצא לי מזה?
כבר חשבת פעם לאן שתלכו אם אין לך לאן ללכת? לאן את הולכת היום? לחברות, ליטיולים עם החברות, לקניות עם החברות, לבלות, למסיבות, הכל עם החברות, נו איך תרגישי אחרי שהעכשיו תעבור וכל החברות כבר יש להם חבר לחייהם, ואת עוד משוחררת לעשות כטוב בעיניך? נו תעשי! אבל מה תעשי? לאן תלכי? אם מי תלכי?
.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 15:39 |
|
| |
חכמה אני לא באה לשכנע אותך אבל לפי השם שלך "חכמה אחת" את צריכה קצת לעשות שיעורים, תני קצת זמן למחשבה.
אני חושבת שהחופש של בחורה עוברת בגיל 21, וברגע שהיא מתבוננת קצת מה שנעשה סביבה היא כבר לא מרגישה כל גך חופשיה.
הסביבה מתשנה כל כמה שנים כלום לא נשאר כמו שהיה לפני שלוש שנים, ואז גם החופש של הבחורה שאוהבת את החופש שלה כבר לא מרגישה שזה מה שהיא קראה חופש לפני שלוש ארבע שנים זה באמת חופשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 15:51 |
|
| |
לכן אני חושבת שיש עדיין גיל שבנאדם מרגיש שהמחוייבות הזאת גדולה עליו,
זה לא שהיא לא רוצה להתחתן, להיפך...
אבל בגיל הזה ועם העומס של החיים זה מרגיש קצת קשה ורחוק...
ברור שלא טוב לאדם להיות לבד... אבל בגלל שכל החברות מתחתנות זה לא אומר שהיא חיבת גם לרוץ ולהתחתן
ואגב לא כל החיים זה עם חברות, יש עוד הרבה אנשים שסובבים אותנו שאנחנו מבלים איתם את הזמן
אני לא חושבת שאם החברות התחתנו אז העולם מת ואין כל משמעות לשום דבר
ודוגמא לזה אי רואה אצלי ואצל חברותיי הנשואות שיחי'...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 15:53 |
|
| |
צודקת!
אני מדברת על העכשיו.
עכשיו אני לא רוצה להינשא, בניגוד לחברות שלי....
הבנת?
_________________
שידוכי חרדים, לרווקות שביננו, בחדרי חרדים, חרדים משלנו, הפרומערבלה ופורום חרדים. המשותף בינהם:
הם אצלי במועדפים.....
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 16:46 |
|
| |
חכמה אחת- ניתחת את הנושא מאוד יפה!
ואני בטוחה שמחשבה כזו מנצנצת מדי פעם להרבה מאיתנו...
נראה לי שניתן לראות את הדברים קצת אחרת.
קשיים יש תמיד (מה לעשות, החיים הם לא פיקניק...), אבל אל מול הקשיים גם יש ב"ה חוייות, ודברים חיוביים שעוטפים אותנו.
נכון שברווקות יש חופשיות וכ"ד... אך האם ניתן להשוות שעה של כיף עם חברה למול נחת מילד שהולך וגדל?!
אז את יכולה לענות לי שגם לנו בע"ה הנחת הזה יגיע, אבל עד אז, יש לנו קשיים משלנו! קשיים שאין כשנשואים. ואת קשיי חיי הנישואין נעבור גם אנחנו...
כך שאל לנו לנסות לשכנע את אצמינו שאשרינו שאנחנו רווקות. ( שלא חלילה נתפלל פחות, או נעשה פחות השתדלות...)
אני מקוה שמהר תמצאי את וכולנו את הבן זוג המיועד... וה' יעזור שלא יהיו לנו קשיים גדולים מלקום אל הנסיכים שלנו בלילה...
יום מקסים לכולם!
תוקן על ידי hops ב- 12/04/2007 16:44:04
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 17:42 |
|
| |
הודעותו של אישעסוק נמחקה עקב הסטוריית הודעות לא נקיה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2007 17:52 |
|
| |
נא לקרוא את דברי עד תומם לפני שתגיבו. סליחה על אריכות הדברים.
את התגובות האחרונות של הופס ובוקרטוב מאוד נהנתי לקרוא. וברשותכם(ן) אכתוב מעשה שהיה, ואחריו דברי.
מתי היה? אתמול. מי בעל המעשה? אמא שלי וחברה צעירה שלה.
אמא שלי מטופלת ב"ה בכמה יצורים גדולים(ביניהם אני) וכמה קטנים (הכי קטנה בת 4).
אני לא חושב שהיה לה קל לגדל אותנו (במיוחד שיש כאלה שעשו צרות...)
אבל...לשמוע אותה אומרת לחבירה צעירה ששווה לעבור את כל זה ולהגיע לגיל הזה ולראות את הילדים שכ"כ טרחת לגדל אותם, גדולים- זה שווה את הכל!
בכולנו בין בנים ובין בנות ישנו יצר כזה שמתחבא בנו ורק מתגבר עם השנים: להיות הורים. אם נתבונן נראה שהמון דברים מהחיים היומיומיים שלנו ומהתכונות הנפשיות שלנו מעוצבות בהדרגה ליום בו אנחנו נהיה מקימי הדור הבא. השאלה הגדולה היא למה?
חכמה, שאלתך נכונה מאוד. באמת קל יותר ליהות רווקים. אבל למה בכל זאת אנחנו מרגישים צביטה כשחר או חברה נישאים? למה אנחנו הרבה פעמים רוצים גם? מה זאת עשה ה' לנו?
אענה את חלקי. לא מזמן יצאנו מחג פסח. בחג פסח יש המון מצוות, מאכילת מצה עד בעור חמץ, ממרור עד הלל. אך מה המצווה הגדולה ביותר שיש בפסח?? "והגדת לבנך ביום ההוא". ולמה? הרי כל השנה מצווה אדם לזכור את יציאת מצרים? כל השנה אדם חייב בחינוך בניו. ולמה בפסח התייחדה כזאת מצווה?
אנחנו, כמו הורינו ובע"ה ילדינו, חוליה בשרשרת הדורות מהאבות הקדושים ומתן תורה עד ימינו. אנו נושאי לפיד האש של אמונת ה' בעולם. לפיד זה קיבלנו במסירות נפש נוראה מדורי דורות שמסרו נפשם להעמיד צאצאים, על אף כל הקשיים וחרף כל הנסיונות. זהו בניינו של עם ישראל.
כשגזר פרעה הרשע מיתה על תינוקות בני ישראל, עמד עמרם- גדול הדור- וגירש את אישתו. מאחורי מעשהו עמד מניע הגיוני בהחלט! הוא רצה לחסוך את ההריגה של תינוקות אלו שאין עוול בכפם. ענתה לו ביתו מרים- וכולה בת 3 (או שש- איני זוכר): גזירתך קשה משל פרעה! ואחת מטענותיה הייתה: "בעוד שפרעה לא גזר אלא לעולם הזה ואתה גוזר גם על העולם הבא", כלומר הבאת ילדים יהודים לעולם הזה אף לשניות מועטות דיי בכך להביאם לעולם הבא ובלבד שיגיעו לשם. ומי לא ירצה זכות שכזו? ויותר מכך טענו לו ביתו. "פרעה גוזר על הזכרים ואתה גוזר גם על הנקיבות". ומה בכך נשאל? אלא שטענתה הייתה, שהנקבות הן גם הן חוליה בשרשרת הזהב של עם ישראל, וקיומו של מלכות ה' בעולם. ומיד החזיר אישתו והחזירו כולם נשותיהן.
וזהו? מה עשו הנשים? הרי פרעה גזר עבודת פרך עליהן גם כן. והרי להיות משועבדת בהריון זה קשה כפליים. ועוד לדעת שתינוקך אשר תלדי סיוכוייו להשאר חי אפסיים, וגם אם כן אז בתור עבד נרצע כל ימיו! אבל, בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, מה עשו נשים שבאותו דור? הלכו לשאוב מים והיו מעלות חצי מים וחצי דגים, ומבשלות לבעליהן והולכות לשדה ומאכילות אותם ומשקות אותם ומתייפות להם (במראות הצובאות...) ונזקקות להם ויולדות שנאמר "תחת התפוח עוררתיך שמה חיבלתך אמך שמה חיבלה ילדתך". והקב"ה עשה להם ניסים ונפלאות להציל בניהם (עיינו במדרש).
אלו היו נשים שבאותו דור! עשו כל השתדלות להביא את הדור הבא, לא שמו אל ליבן את כל הקשיים, ואת זה שיושלכו בניהם ליאור, את שלהן הן עשו! זו הייתה מסירות נפשן!
ומכאן לפסח. פסח מוגדר בתור חג האמונה (הזוהר הק' קורא למצה "לחמא דמהימנותא"- "לחם האמונה"). אמונה זו בקב"ה היא לא רק אמונתו הפרטית האישית של כל אד בישראל. האמונה בקב"ה שבאה לידי ביטוי בפסח היא אמונת הכלל, אמונת האומה היהודית, ומלכות ה' בעולם. זה הוא היסוד (כמובן לעניות דעתי) של מצוות והגדת לבנך! ע"י לימוד הבן, מתגדלת האמונה ברבונו של ולם, ולא רק בבן עצמו, אלא בראש ובראשונה באביו מולידו. וזה גם יסודה של מצוות הקהל (עליה לומדים כעת לומדי הדף היומי- ה' עמכם).
למה להתחתן? צודקת- קשה. צודקת- לא נוח. אבל, בניית בית יהודי בעם ישראל היא מנוף גדול להשראת השכינה בעם היהודי (ובפרט בית של תורה), וכבר אמרו חז"ל: "זכו שכינה בינהם". וכבר המשילו חז"ל את יום מתן תורה ויום חנוכת המקדש (-ששניהם יסודם בהשראת שכינה בישראל- ושימי לב את מי מדמים למי) ליום החתונה שנאמר(סוף מסכת תענית): "צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו" זה יום מתן תורה, "וביום שמחת ליבו" זה חנוכת ביהמ"ק, ועוד אמרו חז"ל: "א"ר עקיבא: כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים" וכולו תיאור אהבה של אישה עם בעלה- זו כנסת ישראל והקב"ה- ומי מדמים למי? (מימרא של רבא אם זכורני נכון שהדרך לדמות הקטן לגדול).
אני מקווה שדברי אלה היוצאים מן הלב יכנסו אל הלב (ואין בדברים האלה הוראה מעשית, כמובן כל דבר בעיתו ובזמנו בשיקול הדעת הנכון).
משגיח.
[שגיאות מי יבין - אם חלילה טעיתי בפרט מן הפרטים או בפירוש מן הפירושים- יש לתלות הדבר בי- ואף שדברי מבוססים על דברי גדולי עולם משכבר]
_________________
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 12/04/2007 17:51:45
הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים (שה"ש ב,ט) עיין המיטיב שיר לבעל ההעמק דבר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 00:30 |
|
| |
חכמה אחת,
אני מבינה אותך מאוד! גם לי היו עולות מחשבות כאלו ולפעמים אפילו הייתי אומרת לעצמי: "מזל שאני לא נשואה עדיין..." עד כמה שזה נשמע מוזר, זה היה קורה בעיקר כשראיתי חברות נשואות שצריכות לתמרן בין לימודים, בעל, מחוייבויות בבית, ילד ולפעמים גם יותר מאחד.
עם כל זה שיש את הרצון להתחתן תמיד רציתי שזה יקרה כשאני אסיים את הלימודים. לא שאז אין לחץ ומחוייבויות, זה תמיד יהיה, זה כורח המציאות, רק שאפשר לעשות את החיים יפים יותר.
כשנקלעים לבעיה צריך לפתור אותה, לא לחיות איתה!
לי למשל קשה לקום בבוקר להתארגן ולצאת מהבית אז אני עובדת בבית, אח"כ אני יוצאת לנשום אוויר.
בעיות כלכליות, אז הבעל לא ילמד כל היום, אלא חצי יום יעבוד (עול הפרנסה מוטל על הגבר לא על האשה!).
בכלל כשיש בעל שמבין ועוזר הכל נראה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 01:22 |
|
| |
תודה לכולם על התגובות.
כרגע אין לי כח להגיב.
חזרתי לפני חצי שעה.
ואני עוד צריכה לקום מחר בבוקר ב-6 לעבודה....
לילה-טוב!
_________________
שידוכי חרדים, לרווקות שביננו, בחדרי חרדים, חרדים משלנו, הפרומערבלה ופורום חרדים. המשותף בינהם:
הם אצלי במועדפים.....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 14:04 |
|
| |
חכמה חכמה חכמה...
תגובתי לך...
את צודקת..
זה עובר להמון בראש תאמיני לי
ולכן במגזר שלנו משתדלים מאוד לחתן מאוד מוקדם
כי ברגע שאנחנו מבחינים בחופש שיש לנו במצב נתון (כיום) רק משוגע אמיתי ירצה להכנס למסגרת נישואים, מסגרת מחייבת, שדורשת המון המון מעצמך...
אמרתי את זה באשכול אחד ואני אחזור רק בשבילך...
לדעתי , מתחתנים כי 1.פשוט "צריך להתחתן" ..
2.לא טוב לו האדם לבדו, אז באמת עכשיו אנחנו מסתכלים על זה, ואומרים כאילו וואו למה אני צריכה את המשכנתא, כביסות, חשמל, מים, ארנונה, ילדים, אוכל לילדים, והילד הגדול ביותר שצריך טיפול צמוד - ב-ע-ל
אבל אין מה לעשות , לא נועדנו להיות לבד,
3 יש את הקטע עם זרע של קיימא, ליצור המשך (בנים)
ואת יודעת מה, הנה עוד אחד, תחשבי רגע על העתיד (אין מה לעשות חייב... ) עד מתי תגורי עם ההורים? ושיהיה שלב שכבר תחליטי שזהו את לא רוצה בבית של ההורים, ותעברי לגור לבד.. כל יום להכנס לבית ריק? בלי בעל דואג שמחכה, בלי ילדים שמלכלכים את כל הבית, ואוכלים על הריפוד החדש בסלון... לא יודעת לי זה נשמע עצוב..
וברגע שבעז"ה תחליטי שאת רוצה להתחתן...
אני אומרת אל תתחתני מניצוצות בעיניים וחיוכים , אל תתחתני כי כל החברות נשואות...
תתחתני כשתסתכלי על הגבר המיועד ותרגישי שהוא הגבר שאיתו את רוצה להזדקן, והוא הגבר שאת רוצה שיגדל את ילדייך...
שבת שלום לך, ולכל חברי הפורום היקרים...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 17:22 |
|
| |
שוקיסטית,
תגובתך עלתה על כולנה.......
(לא לקנא, חברים/ות)
_________________
שידוכי חרדים, לרווקות שביננו, בחדרי חרדים, חרדים משלנו, הפרומערבלה ופורום חרדים. המשותף בינהם:
הם אצלי במועדפים.....
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2007 21:20 |
|
| |
גם של משגיח, חזקה ביותר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2007 21:24 |
|
| |
קבלי 
נושא בהחלט ראוי לדיון.
(ושוב אני מתנצל על אורך דברי:-))
_________________
|
|
|
|
|
