תשכנעו אותי למה עלי להתחתן, ומה רע לי בבחרותי? (2)

חשבתי שאני היחיד שסובל מפיצול אישיות.
לרצות להתחתן ולרצות להשאר משוחרר

אומרים שכשאתה נשוי עומד לצידך אדם ש'עוזר' לך לפתור את הבעיות שלא היו לך אילו היית רווק/ה....
ובכל זאת, רק בגלל שזו המצווה הראשונה בתורתינו הקדושה. ולפום צערא אגרא!

חכמה אחת,
לא נראה לי שצריך להוסיף כאן משהו אחרי כל התשובות הלמדניות כאן, רק רציתי לחדד נקודה מסוימת.
אני בעקרון נגד נישואים בגיל צעיר ונשואים מתוך לחץ של חברה וכדו', לדעתי, וכבר אמרתי אותה צריך להתחתן כשרוצים להתחתן.
אבל, תנסי לחשוב לעצמך למה את לא רוצה להתחתן? זה נשמע כמו ילד קטן שרוצים לתת לו מיליון דולר והוא לא רוצה את זה כי הוא לא מבין מה זה.
קשה לי להאמין שאת ילדה קטנה, בכול אופן את לא נשמעת כזו. אולי אם את לא מבינה מה זה נשואים עם כל העומק שלהם בלי מה שנראה מבחוץ ("אהבה", ילדים וכדו') אז כדאי לך לבדוק את זה  ולהבין מה זה אומר, יתכן שאז תביני מה מריץ את חברותיך להתחתן ואולי גם תרצי בעצמך..
בהצלחה.

פעם שמעתי מישהי (לא דתיה) שאומרת "כשהייתי עם החבר הקודם שלי, הרגשתי שאני לא רוצה בכלל ילדים. אבל עם החבר שיש לי עכשיו, אני מרגישה שאני רוצה עשרה ילדים". אז אולי הכל תלוי בבן הזוג? אולי כשתמצאי את האדם המתאים, תרגישי שאת רוצה להתחתן ולהוליד ילדים וכל הספקות ייעלמו?

אני לא יודע אם זה נכון, אבל זו התיאוריה הנוכחית שלי...

הודעה שקיבלתי באישי ממישהי בפורום אחר:
---
סטטיסטיקות מראות שגברים ממהרים להינשא שוב כאשר הם נותרים אלמנים, בעוד נשים הרבה פחות...

סטטיסטיקות מוכיחות שבעולם (בישראל זה מעט שונה) נשים רווקות חיות הרבה יותר מאשר נשים נשואות; עוד יותר מגברים נשואים; עוד יותר מגברים רווקים. כלומר, נישואים מקצרים את חייה של אישה, בעוד הם מאריכים את חייו של גבר (בארץ הנתונים שונים מעט - ההבדלים בשנות החיים קטנים יותר, אבל ההיררכיה זהה).

ייתכן שגם אם חיי הנישואין היו מאושרים בעבורה, דוקא האלמנוּת מאפשרת לאישה חופש שלא היה לה מעולם קודם. היא פנויה (גם מבחינה הלכתית, ובודאי מבחינה נפשית) כפי שלא היתה מאז גיל 18 (או 25). מצבה הכלכלי לא ירוד מזה שהיה אבל העול שעל כתפיה (כשבד"כ הילדים כבר לא תלויים בה כלכלית בשלב זה) ירד דרסטית - שהרי תחזוקת הבית ברובה על כתפי הנשים (ומחקר... מראה שאפילו כאשר בני זוג חיים יחד לפני הנישואין, רק לאחר הנישואין עבודות הבית מוטלות כמעט לגמרי על כתפי האישה!). אני מכירה לא מעט אלמנות צעירות (50+) שמאז התאלמנו היו להן כמה וכמה בני זוג, החלו ללמוד באוניברסיטה ובחוגים שונים (מה שלא עשו מעולם לפני כן), עשו רשיון נהיגה, החלו לצאת לטיולים בחו"ל וכו' וכו'. הן פורחות, כפי שלא פרחו מעולם (ואין זה אומר שלא היו להן חיי נישואים טובים, לדעתן, אלא שהשינוי - עם כל הכאב שבו - הוא גם פתח לצמיחה, ולפעמים בפעם הראשונה מאז עזבו את בית הוריהן הן נשים בפני עצמן). מדוע שיבקשו לעצמן להיכנס שוב בעול הקודם?

אצל גברים אלמנים זה אחר לגמרי - הרבה פעמים תחושת הבדידות מלווה גם בתחושת חוסר אונים. אין מי שיבשל, אין מי שינקה, אין מי שיזכיר לקחת את.. להביא את... אין מי שיטפל בהם. זה ללא ספק מוסיף כאב על כאב הפרידה ומקשה על החיים.
---

הי, זה חדש?
זה מחקר ישן נורא, ולא צריך יותר מידי כדי להבין את זה.
ישנן נשים שהנישואים הם עול בשבילם, ויש גם גברים כאלה רק מנקודה אחרת (מחויבות ובגידות...),
אני מכירה אישה חרדית! שכולם נדים לה בצער על זה שלא התחתנה (בת כ- 50 היום), והיא אמרה לי לפני כמה שנים משפט: אנשים מצטערים בשביל אננשים שלא מצטערים. וסיפרה לי שמעולם לא רצתה והיא לא מתחרטת לרגע. אז נכון שזה קיצוני, ושהיא גם לא תעיז לומר את דעתה בקול, אבל בשורה התחתןנה היא עשתה את הבחירות שלה.
וכל אחד יכול לעשות את הבחירות שלו (וזה כולל גם הרבה לחצים חברתיים), ולחיות את חייו.

יעל,
הקב"ה טבע באדם את הצורך והשאיפה להינשא, על אף כל השקלולים והמגבלות . כשלמישהו חסר את זה זה מעורר שאלות. כשכולם נדים לה בצער זה גם על היוצא דופן שבה. מה שכן זה משמח לשמוע שהיא לפחות לא חשה בסבל, כי לא להיות שייכת לנורמה (ולא חברתית) כרוכה בסבל, והסבל הוא גם של הסובבים אותה, הורים, אחים/יות חברות וכו'.

הרשי לי לתת לך טיפ קטן.
ככל שתסבלי פחות את סיבלו של האחר אולי תוכלי לעזור יותר.

לוליתורתך!
אכן! את צודקת בכל מילה (שלא נכתבה...)

מדוע מתחתנים? (סיבות מציאותיות)

יש לזכור נתון אחד מהותי וחשוב: אנחנו שונים מהחילוניים! אנחנו שונים מהגויים!

אצלם, מועד הנישואין הוא כאשר "נח".
יביאו ילדים לעולם כשיהיה "נח".
את הברית לילד יערכו בתאריך שיהיה "נח".
מספר הילדים במשפחה יתוכנן בהתאם למה שיהיה "נח".
ועוד ועוד.

אצלנו הדתיים, מועד הנישואין הרצוי הוא זה המובא במקורותינו.
הילדים יבואו בעז"ה לעולם כהמשך מיידי לנישואין.
את הברית, כמו כל דבר אחר עורכים בדיוק במועד.
מספר הילדים (אם אין בעיות חריגות של חולשה, חוסר יכולת פיזית וכדו') יהיה זה שיגזרו אודותיו משמים.

כל נסיון לשנות כללים נכנס בהלכה האומרת כי "כל המשנה, ידו על התחתונה". בכל הדורות היו כאלה שניסו לעגל פינות, לשפץ, "לשפר", להדמות לקהל הרחב.... ולא עלתה בידם.

כל האמונה על מהלך בריאת העולם מושתת על הבורא שברא את העולם ע"פ סדר ונהלים ברורים.
הגויים המאמינים בבריאת העולם כתוצאה מאבן שהתגלגלה, מנסים לשכנע שהסדר הקיים היום בעולם במקורו מגיע מאי סדר ששלט בעולם. מי שמכיר את התאוריה הזו יודע עד כמה היא מעוותת.

לסיכום: סדר בחיים הינו מתכון לחיים.
אי סדר בחיים הינו מתכון לחיים לא מסודרים.
חיים לא מסודרים אינם יכולים להשתלב בחיי דת. הדת עצמה מחייבת פעולות וקיום מצוות הקשורות אך ורק במועדים וזמנים. כך גם מועד הנישואין. בל ננסה להדמות לגויים גם בכך.

תוקן על ידי נס_קפה ב- 28/04/2008 14:52:23