מדוע קרא ירבעם בן נבט לשני בניו בשמות נדב ואביהו?

עיין בדעת מקרא שם.
ובהזדמנות זו גם אנ י מודה לבנותי.

_________________

אני תמה מניין לנו שירבעם כוון לאיזשהו קשר לבני אהרן? אם לאהרן מותר לקרוא לבניו כך, למה לירבעם אסור? כל זמן שלא הראתם לי שיטה מסודרת כיצד להבין את החלטתו של אי-מי, במקרה הזה - ירבעם, לקרוא לבניו בשמות שקרא להם - ובפרט בתקופה שונה משלנו - אינני מבין על מה ההתפלפלות. למרות זאת נהנתי לקרוא את האפשרויות המעניינות שהועלו. ואני מוסיף - אפשר שאכן יש קשר אבל לא מכוון, כלומר, שקריאת השמות תלוייה בצורת מחשבה מסויימת, שהייתה דומה אצל ירבעם ואצל אהרון.

ירוחם

אמנם נכון שלא מצינו בתנ"ך את הקריאה "על שם" במידה מופרזת כמו היום. ובכל זאת:

א.
"וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו." מה לי שמא דבירא ומה לי שמא דברא?

ב. בעבר כל שבט ומשפחה חיו לעצמם. וגם הנשים שנשאו כנראה היו מסביבתם הקרובה. כך שהמשפחה "זכרה את עצמה". אבל מאז שיצאנו לגלות אין היכר בין משפחה למשפחה. ואין זכרון לראשונים. אולי זו הסיבה שנהגו בכך. הבהרה: אין מדבריי משום תמיכה בנוהג זה, אלא משום הסברתו בלבד.

ירוחם,

שושלת הנשיאות היא המשפחה היחידה, דומני, שבה ידועים לנו מספר רב של דורות בשמותם, ועל כן ממנה יש ללמוד על נוהג קריאת השמות. ואולם, מעצם העובדה כי שמות כיוסי, יהודה, יוחנן, אליעזר, אלעזר וכדו' היו נפוצים מאוד בתקופות התנאים והאמוראים, ואנו מוצאים אותם בכמות גבוהה בתוך קבוצה מצומצמת של חכמים (ויותר מכך בשמות המון העם כבספרי פלוויוס), אתה למד כי לרוב לא נבחר לבן הילוד שם מקורי בעל משמעות פרטית, כי אם שם של אדם שקדם לו. הדעת נותנת שבבחירת שם מן העבר, הועדף שמם של הזקנים.

כנ"ל אגב, בספר דברי הימים, שיותר ויותר שמות חוזרים על עצמם, וניתן ללמוד כי אט אט יבש מקור החידוש והחל העם משתמש בשמות מוכרים וידועים.

ועל כן אתה מוצא תנאים שנחלקו בביאור המציאות הקיימת בזמנם, אם היא לשם שמירת היחוס (כפי שהציע מיכה מדעתו) או מתוך חוסר בטחון בהחלטה עצמאית, כפי שהבאתי לעיל דברי רבי יוסי ורבן שמעון בן גמליאל בבראשית רבה.


רודולף


תוקן על ידי - שטיינר - 16/04/2007 8:46:51

רודולף
השמות החוזרים על עצמם כדבריך, הם אולי שימוש בשמות נפוצים. מה שאני כתבתי שלא היה נוהג  לקרא שמות על שם הקרובים שמתו, כפי שנוהגים היום. אתה לא מוצא יוחאי או עקיבא רבים
למרות שהיו דמויות נערצות כך גם לא מאייר.  בכלל שמות בני בנים לא נקראו כנוהג על שם אבותם,
 אגב גם פולחן הקברים  לא היה באותה תקופה.

נראה פשוט לומר שירבעם ביטא בכך או רצה למצוא בכך את מקור הלגיטמציה של מעשיו, השלטת הקדושה בידי אדם ולא ע"י צו אלקי, בהצבת העגלים בבית אל ובדן יתכן שזה ביטא את תורף אופיו ומהותו של ירבעם אמיבציזם חסר גבולות שמצד אחד זיכה אותו במלכות על רוב עם ישראל אבל מצד שני הרחיק אותו מדרך ה', יתכן שהוא ראה את שורש הדבר במעשה נדב ואביהו שמצאו לנכון ליצור ביטוי "אישי" (לפחות במובן מסוים)  גם במצב של התגלות אבסלוטית כמעט כפי שהיה במעמד היום השמיני.

כמדומה שלפני שנתיים שלוש נתן על כך השכן שיעור.

השכן? ר' מיכי? אם לא תשלימו אאלץ לדלות מנבכי זכרוני שברי דברים.

http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/nvir_mlkima_yrvam_0.html

בענין קריאת על שם בכתבי הקודש, שכחתם את נחור בן תרח בן נחור.

המדרש שרגילים להביא בהקשר זה נראה לי שהוצא מפשוטו, כוונת המדרש היא שהראשונים היו יוצרים שמות חדשים לפי המאורע ואנו משתמשים בשמות שכבר נוצרו. אכן רוב השמות, העבריים, בתקופת המשנה הם תנכיים.

מאיר,

כיצד שמות שכבר נוצרו מסייעים בעדנו לשמור את יחוסנו?

ר' בראשית רבה שהבאתי לעיל, דברי ר"י ורשב"ג, ומדברי רבי יוסי נלמד שנהגו לקרוא על שם אבות המשפחה, ובכך לשמר את יחוסם. ודבריך, דברי רשב"ג הם. ומכל מקום אף הוא כיון על מציאות שנהגה בזמנו, ומדברי רבי יוסי נלמד על דבריו.

רודולף

תוקן על ידי שטיינר ב- 16/04/2007 12:49:15

יתכן שרבי יוסי התכוון לעם בכללו, על ידי שאנו בגלות בין האומות עלינו לשמור על שמות עבריים שיצרו אבותינו כדי להבדל ביחוסנו.
רבי יוסי עצמו חמשה בנים היו לו ואף אחד מהם לא נקרא חלפתא.

שבת קיח, ב: רבי חלפתא ברבי יוסי (אחד מחמשת הבנים המפורטים שם).
[חלפתא אינו שם עברי שישמור עלינו בגלות.]

רודולף

תוקן על ידי שטיינר ב- 16/04/2007 13:10:33

שובקש,

השיעור ההוא התקיים במפגש הפורום בסוכות תשס"ו. הנושא היה הסטת הלוח בימי ירבעם, ובאגב עלה ענין השוואתו לאהרון. ואכן, דנתי באגב בשאלת הדמיון בין אהרון לירבעם. מיתת בני אהרון מול מיתת בן ירבעם, השמות, העגלים, והעימות סביב העגל עם משה. שיערתי, שירבעם ראה עצמו כמתקן דתי ולא רק כמהפכן.




 

לחגוג סוכות בחשוון

שטיינר

מה יש לומר? צודק מאה אחוז, פזיז הייתי.

מאייר
אני שאלתי על השמות שלא  נקראו על שמם,
אבל אפילו אלו שהזכרת,- ויש עוד כמה שלא הזכרת-. אבל המעט שבמעט הזה, היא היא הנונתנת
על  העובדה, כי לא נהגו לקרא שמות על שם  הזקנים שמתו, -אם על גדולי האומה , לא נקראו שמות
פוק חזי לתלמוד תורה היום, וראה כמה מנחמים יש, בין אנשי חב"ד והליטאים, ראה כמה שלמה זלמן יש, כמה נחמנים, שם, שם ובית המדרש שלו וחצר החסידית שלו.
בענין אלכסנדר- האם שמעת הרבה יהודים נקראים פרנץ יוזף?- מלך צדיק היה?
או גור"ג על שם נשיא ארצות הברית. או על שם של גוי חסיד אומות העולם אחר? למשל כורש?
ישמעאל נכון וחזר בתשובה, אבל שמו ובניו מוזכרים במסורת כרשעים.

_________________

מודה ועוזב