מדוע קרא ירבעם בן נבט לשני בניו בשמות נדב ואביהו?

[דייר,

יש הבדל, לדעתי, בין שמות שחוזרים בתוך רשימות גיניאולוגיות שונות (ויש לא מעט כאלה) ובין דמויות - כלומר שמות בעלי סיפור כלשהו - שחוזרות.
עד כמה שאני זוכרת, זולת נדב ואביה(וא) יש רק עוד שם מקראי אחד שחוזר פעמיים, כשבשתי הפעמים יש לו סיפור, והדמות הנושאת אותו היא דמות ממש (יש התרחשות הקשורה בה ויש לה אפילו טקסט לומר...) - תמר.]

בשם האיזון הקדוש וה teaching the controversy, אני חש צורך לציין את ההסבר ההפוך - שסיפור חטא עגל הזהב המדברי הוא סיפור דידקטי שנועד להתפלמס עם עגלי הזהב של ירבעם, ומכאן הדמיון המפתיע. אפשרות נוספת היא שגרעין הסיפור (דמות הוד קדומה, מייסד הכהונה האהרונית, שעשתה עגל זהב לצרכי פולחן ואולי אף כייצוג של האל) היה קיים אך תפיסתו כחטא היא מאוחרת (ובראייה זו הגיוני גם שירבעם קרא לבניו ע"ש בני אהרן ולאו דווקא להפך)
למשל
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13016


(דייר: שמת לב מה שמו של הכותב בקישור שמואדיב לינקק בהודעתו הראשונה?  מצד שני, תראה איפה הוא לומד... איך להתייחס לזה? *התלבטות*)

[בע"ב,

תודה.
לענ"ד, לשמו של ירבעם השני ניתן לתת הסבר פוליטי (ולאו דווקא הסבר "ספרותי" שבא לרמז או ללמד משהו, כמו במקרי השמות האחרים). למשל, מלך יכול לקרוא לבנו על שם מלך קדום יותר מכמה סיבות - כדי לתת לגיטימציה (תרבותית ו/או פוליטית) לשושלתו, בכך שהוא "מחבר" אותה לזו של המלך הראשון, "אבי האומה". 



דייר,

מעניין מאוד, וכבר שמעתי פעם את הרעיון הזה (מה שמוכיח, לפחות לי, שהוא לא לגמרי הזוי...).



פרזנט,

באופן אישי, אני נוטה להסכים עם התיאוריה הזו, יותר מאשר עם זו שהוצגה כאן לפני כן.]