| נשלח ב-19/4/2007 00:43 |
|
| |
שיטת החינוך החרדי לבנים לאן היא מובילה אותנו
שלום
כאחת ממשתפי הכנס אתמול בירושלים .עלו אצלי מספר מחשבות
לפני 20-30 שנה בחינוך החרדי לבנים היו רק תלמודי תורה .חוץ מתש"בר בני-ברק .ועוד "חיידרים" חסידים ספורים בכל הארץ כמעט לא היו "חיידרים "
היום כמעט אין תלמודי תורה בנוסח הישן למעט "רזילי" בני-ברק, "יסודי התורה" תל-אביב, כמעט אין כאלה בתי-
ספר
לאנשים יש טענות על החדרים. רמת הלימוד הנמוכה -במקצועות חול. אין לימודי אנגלית. מורים ללא כל הכשרה מינימלית. שעות לימוד שמתאימות לילדי אברכים .
יש לי פיתרון, תחזרו ללמוד בתלמוד התורה הישנים. אם אתם גרים במקום שאין כזה בית-ספר תארגנו לכל כיתה בערך 10 ילדים מהישוב שיסעו כל יום לבית-ספר הנ"ל. ממילא יהיו לילדים שלכם גם חברים אחר-הצהרים . בבתי ספר אלו האמא לא תחנה את האוטו ברחוב השני .שלא יראו "בחידר".
האבא לא יאלץ להחליף את החולצה לפני הכניסה לחידר ועוד דוגמאות שכרגע לא זכור לי
מה דעת חברי הפורום על זה ????
תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 19/04/2007 9:37:47
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 02:09 |
|
| |
מה המטרה של החיידרים האלו, שהאמא תוכל לנהוג ?, שהאבא ילבש חולצה כחולה?,
את זה אפשר לעשות גם היום, צריך רק קצת אומץ.
מה עם שינוי מערכתי בכל הגישה לחינוך?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 08:16 |
|
| |
אשר177 הנהיגה.והחולצה הכחולה זה דבר שולי.
בעיקר זה לימודי החול .ברמה כמעט כמו בבית-ספר ממ"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 14:42 |
|
| |
בנתיים אני פטור מלהתמודד בצורה מעשית עם שאלה זו, היות ויש לי רק בנות.
אבל כבן למגזר החסידי, אני שובר את הראש מה אני יעשה במקרה ויוולדו לי בנים, היכן אשלח אותם ואהיה מרוצה מבחינת איכות החינוך בשלל נושאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 14:56 |
|
| |
בתור אחד שלא היה אתמול בכנס המסקנה המתבקשת מהשאלות שאתם מעלים כאן היא לדעתי אחת ויחידה הקמת מוסדות חינוך תורניים חדשים ללא תלות בעסקנים של היום הלכה למעשה זה אומר מגרש+מבנה וזה אומר קשרים ברשות המקומית -ראש העיר וכדומה בדיקה עיונית מחדש של היחס כלפי מערכת הלימוד כולל צורך לבחינה מחודשת של אמצעיים טכנולוגיים כולל מחשבים תוכנות ומולטימדי'ה במכון לב ירושלים יש מסגרת מיוחדת עבור בוגרי ישיבות שם מלמדים בשנת לימודים אחת את כל החומר הנדרש כולל אנגלית ומטמטיקה לדעתי יש צורך להקים מסגרת תורנית דומה לישיבת -"הישוב-החדש " בתל אביב אבל ברמה תורנית יותר טובה וגם רמה לימודם כללית-לימודי חול יותר טובים הדבר אפשרי צריך רק הרבה רצון ו אנשים מתאמים שירימו את הפרויקט אין לי אשליות שיבואו גורמים שינסו למנוע זאת מכל מיני טעמים בעיקר פוליטיים נקודה נוספת לפי הבנתי יש צורך ל,גייס" שיטות פדגוגי'ה מהעולם האקדמי אבל יש צורך לסנן את בררה ויחס הספקני של האקדמיה לספרי הקודש כאן בנקודה הזו מחכה עבודה רבה ואולי סזיפית
כתבתי כמה דברים ולדעתי זה רק קצת ממה שצריך לעשות
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 16:01 |
|
| |
מה רע ברמת הקודש והחול בישוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 20:57 |
|
| |
אשאל שאלה "כפרנית", כבוגר ישיבה תיכונית, וכאחד שחווה את בזבוז הזמן הגדול בלימודי החול הנמרחים ע"פ 12 שנים:
בשביל מה יש צורך בלימודי חול ברמה גבוהה בחיידירים ובישיבות הקטנות, כאשר בכל מכינה קדם אקדמית עושים זאת תוך 9 חודשים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 21:09 |
|
| |
בעזהי"ת
א. אחזור על דעתי שכבר פורטה באשכול קודם שעסק בנושא.
ישנה הפרדה מוזרה, בין לימודי היהדות ובין לימודי התכונה. כאילו לימודי יהדות אמורים להיות בסוגיות נידחות בענייני עוקצין, בנושאים שאינם קשורים דבר וחצי דבר אל המעשה, ומאידך לימודי התכונה קשורים לאקדמיה ולחכמות הגויים וכו' וכו'.
תמהני מאוד, על מה הצדקת הגישה הזו יכולה להתבסס, אבל מכל מקום לעניות דעתי היא אינה נכונה כלל.
לימודי היהדות, צריכים להיות באופן משולב עם לימודי התכונה, ודייקא כך מתקיים "הפוך בה והפוך בה דכלא בה". לימודי שמיטה ועורלה ומצוות תלויות בארץ, צריכים להיות משולבים באופן בסיסי ושוטף עם אקולוגיה ובוטניקה וגאוגרפיה חקלאית וכו'. לימוד קידוש החודש צריכים להיות משולבים כנ"ל, עם אסטרונומיה ואולי אפילו עם לימודי ניווט כוכבים. לימודי ברכות הסעודה, צריכים כנ"ל להיות משולבים עם הכרת שיטות האפיה והבישול של היום. וכו' וכו'.
לא שמעתי על מוסד שהחל לפעול על פי החזון הזה, אבל הדברים קלים לביצוע, ותלמיד חכם שיקנה דעת על פי החזון הזה, יביא כבוד הרבה יותר גדול לתורה.
ב. לשלוח ת'בחורים לישוב, או לחיידר בבני ברק, או לאחד בירושלים, לא מספיק. האם שתיים שלוש כתובות ברחבי הארץ, מספיקות לציבור של אלפי משפחות לכל הפחות?
עלה אצלי רעיון, שמא אפשר להשתמש לצורך העניין בתשתית הקיימת של התלמודי התורה החרדלים, לבוא בדברים עם מנהל מוסד שכזה, שיסכים לפתוח כיתה חרדית, בתחום מוסדו, כיתה שברוב הדברים תשתלב עם רוח המוסד שלו, ועדיין תאפשר עצמאות מספקת כדי לשמור על הגישה החרדית בנקודות החילוק שבין הציבור החרדלי והחרדי.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 21:50 |
|
| |
הבוחן
לדעתי שאלה זו מקבילה לשאלת בזבוז הזמן בישיבות בשיטת הלימוד הנהוגה היום. הפיתרון המקובל הוא מערבא הישוב נהורא. לפי דעתי גם זה לא הכי טוב מכיוון ששם פשוט לומדים באותה שיטה שלומדים בשאר המקומות אלא שמאיצים את הקצב כדי להספיק הרבה. לכן אני רוצה ללכת בכיוון של אלישיר, לעשות שיתוף חרד"ל וחרד"מ (חרדי מודרני).
אבל אני רואה בעייה נוספת - הלימוד היום אינו מכוון כ"כ לאמת אלא ללימוד. זאת לדעתי תוצאה של בלגן גדול שנוצר עם התפתחות המדע (ואולי גם עם התפתחות לימוד התורה). לכן צריך לאמץ גם את סעיף א' של אלישיר, ולנסות לפעול באופן עצמאי גם בזה, כלומר לחפש את המדע בתורה. וכבר פירש הגר"א את הפסוק "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", שדוד התפלל שה' יאיר את עיניו לראות את מדעי הטבע בתוך התורה, ולא יצטרך לרעות בשדות זרים. (משמע, אגב, שאילולא האיר ה' את עיניו - היה עושה כן...) אבל יש בזה קשיים רבים שלא כאן המקום לפרטם ולדון בהם, ובינתיים נתפלל לשיכשר דרא, ואז יקל עלינו לעבור מכשולים נוספים, כלומר בדרך הלימוד, וכנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2007 23:43 |
|
| |
הבוחן
"אינו דומה הכותב על קלף חלק לכותב על קלף מחוק." יותר ללמוד מקצועות חול בגיל צעיר . מאשר ללמוד בגיל מבוגר שמענו הרבה אנשים שלמדו במכינות למינהן והפסקו אחרי6-4 שיעורים כי הם לא קלטו כלום .
לידעתך בחו"ל אין כמעט מושג ללא לימודי חול גם בחידרים הכי חסידים לומדים מקצועות חול .ושם אין כזה דבר כמו ישיבה קטנה .ורק ישיבה תיכונית .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 00:06 |
|
| |
בעזהי"ת
שרית הנכבדה.
להווי ידוע, שיש הפרש גדול בין לנסות ללמד אנגלית ברמה סבירה -תוך חצי שנה, את מי שמעולם לא למד אנגלית, ובין לעשות זאת -למי שלמד ברמה מצומצמת מאוד, לאורך השנים.
וכלומר, אפילו שעה יומית של 'לימודי תכונה' (לא אוהב ת'מושג לימודי חול. כשלומדים לימודי תכונה מתוך 'בכל דרכיך דעהו', הם אינם חול), לאורך השנים, מספיקה להיות בסיס מעולה לשנה דחוסה של לימודי בגרות.
אמנם, וכפי שכתבתי קודם לכן, הנהגה יהודית בעניין לימודי התכונה, צריכה להיות בדרך אחרת לגמרי.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות
תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 20/04/2007 0:04:04
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 00:43 |
|
| |
אני מבין שאתם מוטרדים מאוד מלימודי החול בחיידרים, אני מוטרד גם מלימודי הקודש לדעתי החיידרים בנויים כמו קייטנות כשאין שום מטרה לימודית בהן לא קודש ולא חול, אין שום תוכנית עבודה אין חזרות אין ביסוס לידע, למעשה ילד בכיתה ח' לא אמו ר לזכור את מה שהוא למד בכיתה ז' או ו' וכו'.
יתרה על כך גם בישיבה קטנה וגדולה המצב דומה. מטרת הלימוד הוא כדי לדת איך ללמוד... ומתי ילמדו?
הבעיה היא שמטרת הקיום של המוסדות האלו הוא עצם קיומם, והפחד הגדול ממבחני מיצ"ב ותכניות ליבה וכדו' הוא מזה שיתגלה שהמלך הוא עירום.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2007 00:57 |
|
| |
(אלישיר מאיפה המינוח 'תכונה' עבור לימודי חול? חשבתי שתכונה זו אסטרונומיה)
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 03:12 |
|
| |
בעזהי"ת
אמנם כן, מאיר, אלא:
אפילו אם נסכים שהשימוש היחידי בנושא של "חכמת התכונה" היה בעניין "המסדר את הכוכבים ברקיע כרצונו", עדיין בשימוש מושאל של המושג הזה לשאר ענייני חוכמת הנהגת טבע העולם אשר ברא ה' יתברך, יש יתרון גדול, על שום שהוא עוזר לחלוף על הפציעה שנוצרה בעקבות המשכילים (שבעקבותיה נוצר רושם כאילו כל ענייני חכמת הטבע הם ענייני אפיקורסות), בהצביעו שבסכ"ה מדובר על עניין שהיה מדורי דורות אצל חכמי ישראל.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבא-ות
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 12:06 |
|
| |
הבוחן נראה לי שלימוד לטווח של הרבה שנים הוא הרבה יותר קל, וגם מתאים להרבה יותר אנשים גם עם כשרונות לא כל כך גדולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2007 12:40 |
|
| |
אם יש לכם כ"כ הרבה טענות על החדרים אז למה אתם שולחים לשם.יש עוד בתי-ספר.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|