איסוף רבנים: מי לנו? מי לצרינו?

לב העברי

לפי מה אנו קובעים "מי לנו ומי לצרינו"? הרי כולם כאחד רוצים בחינוך האדם לתורה ולמצוות.

נראה לי שיש שני רכיבים במערכת האמונות, וממילא במערכת הפסיקה, של אלו שתרצה להגדיר כ"לצרינו".

א. הם דוגלים בגישה שכאן מקוננים עליה, ולדעתי בצדק. יש לה כמה מאפיינים, ולפי מה שהבנתי מבצ"כ העיקרי שבהם הוא חינוך לדגם הפסול של להיות אברך התלוי בצווארו בכולל, (ואשתו עובדת קשה לפרנסתם עד התמוטטות לפעמים) בעוד המערכת כבר אינה מסוגלת כמעט לשאת את עצמה. בעוד הגישה הבריאה יותר, היא זו ששמעתי שהרב שטיינמן תומך בה, לפיה ילמד אדם בישיבה ובכולל, ואז, אם אינו רואה שהלימוד מביא אותו ל"תכל'ס", ילך ללמוד מקצוע. וזה מעין "תלמוד תורה עם דרך ארץ".

ב. הם מאמינים בתמימות (עדיף להחזיקם לטועים ולא לרשעים) שהגישה הזו היא האידיאל ואין בלתה, ויש להם שיבושים נוספים באמונות ודעות.

היכן לדעתך יש למקם את האדמורים שנלחמים בעד אוטובוסי מהדרין ונגד סלולריים ללא חותמת?

והיכן לדעתך יש למקם את הרב שטיינמן, שתמך, לפי השמועה, גם בנח"ל החרדי וגם ביציאה מתונה לעבודה (כפי שנתבאר לעיל)? לפי השמועה, זו דעתו גם היום אלא שהוא פוחד לאמרה בקול רם.

והיכן לדעתך יש למקם את הרב אלישיב, שראיתי ב"ארבע כנפות" שפסק כאילו אסור לעשות קניות בשום רשת חנויות או מפעל שמחללים שבת. (וזה נגד הגמרא כמובן. אבל מי אומר שאפשר להאמין לעיתון ההוא).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

אם הכוונה היא להעלאת שמות של רבנים שפלוני או אלמוני משער שהם עשויים לתמוך, דומני שהנזק שבפרסום ודאי והתועלת פחות מספק.
ואם כבר, לב העיברי, מדוע לא תהיה הראשון להעלות את שם רבינו? החפץ בעילום שמו!

מה שכן, מי שיש לו רעיון מוזמן ליצור קשר בתיבה האישית וכדומה, ונשמח מאוד לשמוע ולתאם עם הרב.

לב העברי

אני מצטרף לדעתו של מאיר, אין טעם להעלות בפרהסיא את שמות הרבנים התומכים או מסתייגים ממעשינו ודעותינו, הנח להם לעשות זאת לבדם. ראוי לו לדיון גלוי זה שיתקיים ברמה התאורטית, כלומר להגדיר מה הם הציפיות שלנו מאותם רבנים? וכפי שכתב מיימוני, חשוב להבין מה עומד מאחורי התנגדות כזו או אחרת.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

בעזהי"ת


   בימי הטרנספר שנערך ליהודי גוש קטיף, התרחשה פרשיה חמורה, שמשליכה על הדיון שלנו. המדובר היה כשחפצו כמה מרבותינו חברי מועצת גדולי התורה, להעלות מודעה בנושא מטעמם, בעיתונים המרכזיים של הציבור החרדי.
   ולא היה שם, שנימנו תלמידי חכמים שבדור, לומר כמאי הילכתא. ולא היה שם שנימנו תלמידי חכמים שבדור לקבוע על ידי "הלכה כרבים", שגזרה היא שאפילו לפרסם דעות פלוגתא בנושא, אסור.
   מה שכן היה, קמסתבר, הוא שעסקני אותם העיתונים, מיישרים קו עם עסקני מספר בודד של 'חצרות', ורומסים בעזרת הכוח הפוליטי הזה כל פלוגתא וכל התנגדות לשיטתם.

   לנוכח זאת, בוודאי שפירסום שמותיהם של תלמידי חכמים, כפלוגתא לאותו כוח פוליטי, לא נשמעת דרך לנקוט בה, ולו רק שמאי עדיפי אותם תלמידי חכמים לעומת הני רבותינו הנ"ל ממועצת גדולי התורה? הרי רק נזק, ואף מסע רדיפות חלילה, יצא לתלמיד חכם חרדי שיעיז בריש גלי לומר דבר פלוגתא ל'דעת מעתיקי השמועה' הנוכחית (וצאו וראו כמה שפיכות דמים סובל רבינו אהרן לייב שטיינמן מפי הקנואים למיניהם, ואם חד מזקני ישראל כך, מאי אנן נענה אבתריה). 

   אמנם;
   כלל לא לעניין זה, זקוקים אנו לתלמידי חכמים וזקני ישראל, שיורו לנו דרך ויעמדו בראש דרכנו. הן מלכתחילה מכירים חברי האגודה, שאין כאן יכולת להידבר עם השלטון הנוכחי ברחוב החרדי ש'אין עם מי לדבר'. מכירים מריש עניין חברי האגודה, שאשר אנו מבקשים תחילה הוא לתת לבודדים ולקהילות קטנות את היכולת להתנהג באופן היהודי שהם מאמינים בו, ותוך כדי זאת ליצור הד ברחוב החרדי שיזעזע את אמות הסיפים ויביא לחזרה אל דרכי אבותינו.

   כן אנו יכולים להעזר רבות, בפסקי הלכה ובהנהגות, שישמעו באופן חצי מחתרתי, מפי תלמידי חכמים שרואים עין בעין את הדרך אשר אנו מבקשים אחריה. 
   לאו כל אחד שמועתו וסברתו חריפה כל כך, שיסכים (למשל) להפקיע עצמו מגזרת הסלולרי החסום, כנגד הוראת המודעות רחוב וחתימות חלק מזקני ישראל. 
   אבל כשישמע באופן אישי, מפה לאוזן, שדווקא יש כמה וכמה תלמידי חכמים שהורו אחרת, והרי דעת תורה היא דעת תורה, ובלאו הכי ליתא סנהדרין, יוכל להפנות עצמו לדרך הישר, בלי להרגיש שהינו 'פושע ישראל' חלילה.
     

_________________

שמעתי
כשעלי ביקש להעניש את שמואל על שהורה הלכה בפני רבו באה חנה ואמרה אל הנער הזה התפללתי, מה הטיעון?
אלא שיש מצב שאין ברירה אלא להורות הלכה בפני המימסד..

שמעתי את הווארט הזה בשם הרדישקובער ומעוד ת"ח שליט"א.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/04/2007 8:55:50

לב,
אם אותם הרבנים שאתה מחפש הצליחו להתחבא כל כך טוב - האם הם שווים שנגלה אותם ?!  

_________________

מיימוני,

אם האדמו"רים הללו רואים צורך לחזק את צניעות הדור ע"י פלאפונים וכיו"ב, אין רע. גם אם אתה חולק עליהם - הרי זו ככל מחלוקת בישראל.
אם האדמו"רים הללו חסרי רגישות לנזקים כלכליים ותומכים בקמפיינים אגרסיביים שפוגעים בקבלת ילדים בני 4 למוסדות חינוך, שמוכנים להקריב את צאן מריעתם על מזבחותהים המזדמנים...
הם לצרינו ואנו לצריהם.

מאיר ובנציון יגילו במלכם!

שאני רבינו שהוא ממש פעיל ומיעץ לנו כסדר, בודאי חשיפה תסב לו נזק. בעיקר אם הפורום יהיה מזוהה עמו בלעדית (כשם שעצכ"ח מזוהה עם הרב מילר).
אבל לומר שפלוני אמר כך ופלוני חושב כך, ה"ז ככל רכילות הרשת - המקור לא מוסמך ותמיד ניתן להכחיש. ולנו תהיה תועלת.
גם לגבי רבינו...
יש בדיחה ששני סוכנים חשאיים דברו ביניהם להפגש, אמר האחד לחברו:
"אבל צריכים לדבר במקום שאף אחד לא ישמע אותנו."
ענה לו: "OK בוא נדבר ברשת א'."
בלי להעליב, בהתאם לכמות המשתתפים בפורום ובמפגשים, קשה לקרוא לדיון בפורום זה "פרסום". 
כללו של דבר, אני אשאל את רבינו אם אכפת לו ששמו יוזכר בפורום - ואני לא בטוח שהוא יסרב.
ומפניני רבינו (בפגישה שהיתה לי עם חבר מזרוחניק): "אתם תעשו ואני אכחיש."

בעל בעמיו, הרב אלישיר כבר השיב לך בטוטו"ד:
"כלל לא לעניין זה, זקוקים אנו לתלמידי חכמים וזקני ישראל...   כן אנו יכולים להעזר רבות, בפסקי הלכה ובהנהגות, שישמעו באופן חצי מחתרתי, מפי תלמידי חכמים שרואים עין בעין את הדרך אשר אנו מבקשים אחריה." עי"ש באריכות. 

ובידור,
נראה לי שסוג הרבנים שאתה מחפש שייכים לעדה השיעית...
       

לב,
אם לדעתך זוהי רמת הסיכון הנדרשת מרבנים כדי לבטא עמדה לגיטמית ואינך מצפה שיעמדו בה, איך אפשר לסמוך על מה שכן אומרים ?! 

לב ואלישיר

השאלה היא לשם מה אנו זקוקים לרשימת מכובדים. אסכם את העולה מדברי שניכם.

א. הדרכה לאלו שכבר כאן.
ב. הגנה מפני אויב ואורב.
ג. תעמולה לצורך הרחבת המסגרת. 

לצורך הדרכה איני רואה תועלת בפרסום רשימה, כלום מי מאתנו שיסתפק בדבר מה יבחר לו רב מהרשימה וישאלהו?
לצורך הגנה הלא ברור שרק נזק יעלה מכך לאותם רבנים. ומנסיון אישי אני אומר שדי לו לאותו רב גם פרסום ברשת א ואפילו ברדיו דרום כדי שכנפיו יקצצו. ודאי שאם הם מתכוונים להכחיש אין לנו כל תועלת.
לצורך תעמולה דומני שניתן להשתמש ברבנים שכבר אינם פוחדים מיד האינקוויזיציה הארוכה משום שכבר שוכנים הם בגנזי מרומים.
אם כדי לשכנע מסופקים, אין די בלחישות רבנים. ואם כדי להעצים את המשוכנעים, הכחשה תבטל את התועלת כנ"ל.
את האומץ יתנו הצעירים, לא הרבנים.

מה שצריך הוא לרכז במקביל ושלא בפרהסיה את אלו בעלי הסמכות אשר יעמדו בגלוי לצדנו ביום פקודה שיבא. פעילות זו צריכה להתבצע בחסות תרדמת האינקוויזיציה. שלא תהיו בטוחים שהם לא קוראים כאן.

קצת הסטוריה - [לא שחסר, אך מפאת החידוש אצלי אני מפרסם מה שכתבתי היום בפורום סגור]

ר' שמעון שקאפ כיהן כראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק במשך שנה

אתמול נפגשתי בנ.י. עם אחד מזקני תלמידי הישיבה יוניברסיטי רבינו יצחק אלחנן שבניו יורק.

עד לפגישה זו לא ידעתי כלום מלבד העובדה שבשעת ביקורו של ר"ש שקאפ בניו יורק הוצע לו לשמש כראש ישיבה ברבינו יצחק אלחנן ולאחר לבטים סירב ר"ש לקבל עליו את המשרה.

התלמיד שגילו נושק לתשעים וחמש סיפר בערגה על תקופת לימודו בישיבת רבינו יצחק אלחנן בניו יורק אצל... הגאון ר' שמעון שקאפ במשך כשמונה חודשים,

השנה היתה סביבות שנת תר"צ, בן שיחי הוסיף לספר שהבחורים דברו שיש הסכם בין ישיבת רבינו יצחק אלחנן לישיבת גרודנא שבפולין ולפיה ראש הישיבה יוותר בארה"ב, והנהלת הישיבה תחזיק את הישיבה בגרודנא.

ר' שמעון שקאפ חישב להשאר בישיבה בניו יורק לאורך ימים ושנים, אלא שאז החלה מתקפת מכתבים מצד גורמים שונים ביניהם ר' ירוחם ליוואויץ ממיר, ובהם דרשו ממנו בתוקף לחזור לגרודנא מכמה וכמה סיבות ביניהם אופיה השנוי במחלוקת של הישיבה יוניברסיטי.

ר"ש אכן חזר לגרודנא, אולם במכתב שהשאיר אצל ראשי הישיבה יוניברסיטי כתב בכת"י שיפרסמו בשמו כי ח"ו אינו חולק ע"ד הישיבה יונברסיטי וכו' אלא שחזקה עליו תחנוני ידידיו משכבר הימים שבגרודנא, ומשו"כ שב אל משפחתו ואל ארץ אחוזתו.

לשאלתי, האם ישנם שיעורים שנכתבו באותה תקופה מאת ר"ש, השיב לי הזקן, "וכי נראה לך שמישהו מאיתנו הבין מה הוא רצה, הוא דיבר ודיבר ואנחנו התפעלנו מעוצמת הריכוז, מהדרת הפנים ומהשפה המצוחצחת, לא יותר מכך"

ואם זכרוני אינו מטעה אותי הוא גם התיחס לנושא של לימודי חול לא בשלילה.
האם מישהו מכיר את המכתב ויכול להעלותו?

עצם העובדה כי ישנה רשימת רבנים שכזאת, היא החידוש המרענן/המציק (איש איש לפי מעללו) שבאשכול זה.

היום בצהרים שודרה ברדיו קול חי תוכנית לקראת מסעם של הרב שטיינמן והאדמו"ר מגור לחו"ל. שמעתי חלק מהתכנית ואני מביא את רשמי הנוגעים לענין.
המראיין, כמדומני מרדכי לביא, ראיין יהודי בשם הרב פרידמן שהוצג כנאמן ביתו של הרב שטיינמן. הרב פרידמן ספר על ההתעוררות הגדולה שעוררו מסעותיו הקודמים של הרב שטיינמן, בכינוס גדול בצרפת למשל, הרב קרא להם לעבור לחינוך על טהרת הקדש ולעזוב את האקדמיזציה שמההוה כלי למעמד ולפרנסה. דברי הרב נשאו פרי ואכן באחת הישיבות שם, שהיו שם לימודי חול בהוראת גדולי ישראל נפתחה ישיבה או מגמה נוספת על טהרת הקדש.
הרב פרידמן תאר גם את ההתרגשות הגדולה שהיתה בכינוסים בארגנטינה והמראיין שאל אותו האם זה לא מזכיר לו את חב"ד. המרואיין התחמק באלגנטיות (לענ"ד זה בדיוק המשך של חב"ד, שכזכור עוררה בזמנו התנגדות בקרב הליטאים בדיוק בנושא של קירוב).
המראיין גם שאל האם זה נכון שעיקר הקהל שהשתתף בכינוסים הוא ספרדי? והרב פרידמן הודה שאכן כן הוא.
תמהני אם גם הנח"ל החרדי הועלה לדיון.

אם בצרפת מנסים לשנות את הכל לטהרת הקדש, האם בישראל ינסו גישה אחרת?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 27/04/2007 15:25:39