נישואין של רווק/ה עם גרוש/ה

וואלה, זה מעניין.
אין לי כ"כ דעה בנושא,
אבל אני הייתי עושה את זה, רק בשביל לשבור את הסטיגמות ואת המקובעות החברתית החרדית. שזה לדעתי דבר נורא בפני עצמו!!!!
שבת שלום!

באמת לא פשוט.
אפילו בתור גרושה (ואמא לילד) אני לא יודעת מה לענות לך.
גם אני מתלבטת רבות, לצאת עם רווקים שמציעים לי? גרושים בלי? או שעדיף לי רק גרוש +?
מאחר ואת עדיין מאוד צעירה ורק נכנסת לעניין השידוכים<אם הבנתי נכון> אני מציעה שתיקחי את הזמן שלך ולא תמהרי להחליט.
ולא בגלל הסטיגמות. (בכל מקרה חשוב לנסות ולבדוק למה בדיוק הוא התגרש<למרות שקשה מאוד לקבל תשובה אמיתית ומדויקת>)
בהצלחה.

זהו.
אני על סף להשתגע.
אני אוהבת אותו.
דייייי, ה-צ-י-ל-ו!!!
תעזרו לי.

תתחתני אתו.

איך את מוותרת על אהבה???!!!

תני לי לומר לך משהו:

כשאני התחלתי שידוכים, הגעתי עם המון ג'וקים מפגרים.

רציתי שהבחור יהיה "רק מישיבות מסוימות", ושהוא יהיה מעל גובה מסוים, ועם שם משפחה יפה, ובטווח גילאים שהיה נראה לי רלוונטי, וממשפחה "ראויה", ושיראה טוב, ושיהיה אינטיליגנט, והייתי ממש בטוחה שאם אפגוש בחור שכל התנאים יתקיימו בו- אתאהב בו מיד, ונתחתן, ונחיה לנו באושר ובעושר עד סוף חיינו.

וגיליתי שלא כך הוא.

גיליתי שאני יכולה להיפגש עם בחורים מקסימים, שעונים על מרבית הקריטריונים, ושלכאורה אין שום סיבה לפסול אותם- ולא לחוש כלפיהם מאומה.

הייתי נפגשת פעם שניה, ושלישית- ואין רגש.
הכל נחמד ונעים, אבל לא מצליח להתפתח קשר עמוק מזה.
הייתי כל פעם חוזרת מתוסכלת, ומיואשת.
מה כבר ביקשתי, אהבה?...
האם זו בקשה גדולה מדי?
האם עלי לוותר על הרצון הזה, במסגרת חיפושי אחרי בן זוג?
האם עלי להסתפק בחיבה אנמית? ברגש פושר?
היה ברור לי שלא.

(ולמה, לעזאזל, בסיפורים זה נראה כל כך קל?)

גיליתי שרגש זה לא משהו שמגיע כל כך בקלות, זה לא דבר שכל כך פשוט להשיג.
תשאלי כל רווק\ה מנוסה והם יאמרו שבתכל'ס 90% מהשידוכים נפלו על העניין שלא הצליח להתפתח קשר מספיק עמוק, בשביל לצעוד איתו אל החופה. שאולי היו פגישות נחמדות אבל "זה לא היה זה", שהם היו רוצים משהו מעבר.

היום, לא הרבה שנים אחרי, אני בהחלט מוכנה לוותר על כל מיני ג'וקים לא רלוונטים, בשביל להינשא מתוך תחושת שלמות אמיתית, לבחור שמתאים לי, לאישיות שלי, כבן זוג. למישהו שארגיש שאני רוצה לחיות את חיי בחברתו, בגלל עומק איכות הקשר בינינו, ולא בגלל ש"צריך להתחתן בשלב מסוים", או ש"בחור כל כך טוב, חבל להוריד".


חשוב, חשוב, חשוב:

שהרגש לא יעוור אותך מלהבחין ב"חורים שחורים" בקשר אליו.
רצוי מאד שיהיה יועץ חיצוני (למשל, רב שמבין בעניינים הנ"ל) שיוכל לבחון את הקשר בינכם, ולראות שיש לו בסיס, שזו לא סתם הסחפות של התחלה.

אם באמת יש תשתית לקשר אמיתי ואיכותי, תשקלי את העניין ברצינות.

זהו בדיוק העניין.
כי אני יודעת שהכל זה רק עניין של רגש.
ולרגע שאני משאירה אותו בצד, אני מבינה שאין על מה לדבר.
הוא לא מתאים לי משום בחינה.
הוא בחור מקסים וטוב, ואני בטוחה ממש ששמעתי עליו, שהוא יהיה בעל חבל על הזמן.
אזל זה לא מה שמתאים לי מבחינת אופי ואשיות וגם חיצונית.
בקיצור, יש הרבה יותר על מה לומר 'לא', מאשר על מה לו 'כן'.
התיסכול שלי הוא שכביכול אי אפשר לממש אהבה אפילו לזמן קצר......
אבל חלילה, שלא תחשבו, אני יודעת שהכל לטובה! ושכל החוקים, הגדרות והסייגים בהם אנו
חיים, הם הטובים בשבילנו! אפילו שלפעמים זה נראה הכי קשה בעולם....

קוט'ג,
כתבתי שלא מומלץ, כי אחד מהם כבר בשלב רגשי שונה מהשני...

_________________

עכשיו שאלתי עוד מישהיא.
היא גם אומרת כן ללכת על זה,
אך במחשב שניה, היא אמרה,
"תחכי חודש, בינתיים תיצאי ותיפגשי, אח"כ תיראי מה קורה, ואם את עדיין חושבת עליו, ואז, אם את עדיין חושבת עליו, וזה נראה לך אקטואלי, תעשי שאלת רב (כי אני אמרתי שבלעדי שאלת רב, אני לא זזה לשום מקום), רב מקובל על שנינו, ומה שהוא יאמר, תעשי"
אז כרגע (כל רגע אני מחליטה משהו אחר. קשה לי ממש.), זה מה שהחלטתי....

סוד_שלי:

תשאלי את עצמך, אם היית על אי נטוש ביחד עם הבחור ההוא. על האי נמצאים רק שניכם בלי אף אחד אחר. גם אין סכוי שאף אחד אחר יגיע. איך היית מרגישה אתו? היית מאושרת? האם הוא היה ממלא את תפקידו כגבר? האם היית בטוחה? אם התשובה לכל השאלות הוא כן, אז חבל מאד יהיה לא להתחתן אתו גם עכשיו. אין הרבה סיכויים לאהבה בחיים. חבל מאד לפספס.

התשובה שלי לשאלות: היא כן!!!
אבל הנקודה היא: שאנחנו לא חיים לבד על פני האדמה....
וחוצמיזה, מי מבטיח לי שזו לא סתם התאהבות?!
מזה אני חוששת.
ת'אמת שהכי נח לי להגיב לך, כי אתה בעד, ואני בתכלס רוצה בזה.
אבל אני לא בטוחה בכלל בעצמי שזהו הדבר הנכון לעשות.
אני צריכה המון כוחות נפש בשביל זה, ולא נראה לי שיש לי.
זה נראה לי כ"כ מורכב. יש לי גם את הפחד הזה, שאולי ההורים שלי לא יקבלו אותו יפה. ואני באמת לא רוצה לגרום לעוגמת נפש.

סוד שלי, ליבי ליבי עליך..............................
את חיבת להיות חזקה ולהצמד לשכל בלבד.(למרות הקושי שבדבר)
קראתי מה את חושבת בענין ואת צודקת ואפילו יודעת את זה רק שקשה
לך לקבל את זה. בסך הכל את בתחילת הדרך (לא שבגלל זה אני אומרת לך לוותר בכלל לא.)
אבל הסיבות למה לא לצאת איתו מאד הגיוניות.
אל תתדאגי, הזמן הוא התרופה לכל וגם התאהבות חדשה.. צאי לשידוכים תראי בחורים
וה" יעזור לך למצוא מהר ובקלות את המתאים לך.
(ממה שקראתי שכתבת,הרגש שלך צועק לשמיים, ביננו לדעתי זה יעבור לך מהר כי אין לכם
קשר נפשי חזק. וחשבת אולי ממה התלהבת ממנו?אולי את לא מכירה צורת קשר עם גברים
והוא הראשון שלך. לא שאני חלילה מזלזלת ברגשות שלך רק מנסה לעזור לך להבין.)
הקיצר... תיהיי חזקה ולכי עם השכל. בהצלחה!

סוד_שלי:

דברי הדברהנכון הן רעל. אסור לך להתייחס לשטויות שלה. אם את מרגישה כל כך חזק, את חייבת לממש את זה. אני מכיר יותר מדי בנות שפספסו את השידוך דוקא בגלל שחשבו עם השכל ולא הלכו לפי הרגש. תהיי חזקה, תתחתני אתו, תשגיחי עליו ועל הילד שלו, ואני יכול להבטיח לך שתהיי מאושרת ביותר.