|
|
| נשלח ב-14/5/2007 20:37 |
 |
| |
מחזיקים לך כאן אצבעות .
נסי לחשוב קדימה, עניין של זמן ובע"ה תמצאי את עצמך עם בחור מתאים יותר ומאוהבת הרבה יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 12:41 |
|
| |
אני יודעת שהזמן הוא התרופה הכי טובה עבור דברים רבים וגם עבורי במקרה זה.
אך זה לא סותר את הקושי אותו אני חווה יומיום, מכיון שאני נתקלת בבנאדם.
ואל תגיד לי, תעשי משהו, כי אין באפשרותי.
אז זהו, שקשה לי.
ואתם פה בשביל לשמוע אותי.... הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 13:45 |
|
| |
אכן כן. אף אחד לא אמר שלא תצטרכי לעבור תקופה קשה.
כשאת משתדלת לזכור שהסבל עכשיו הוא כדי שיהיה לך הרבה יותר טוב בעתיד, הסבל מומתק מעט.
אז אנחנו פה ע"מ להזכיר לך שבעלך לעתיד יתאים לך יותר. הוא לא יהיה גרוש, לא תהיה לו אקסית ולא יהיה לו ילד. תאהבי אותו יותר מבחינה חיצונית, מנטלית, שכלית ועוד(וכמובן שבע"ה יהיה 'מפנק'). ושתזכי לאהוב אותו הרבה הרבה יותר.
ואי אפשר שלא להיתקל בו? גם לא אם עושים קצת מאמץ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 14:04 |
|
| |
אי אפשר.
פשוט אי אפשר.
כרגע לפחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 14:42 |
|
| |
לדעתי זה כדאי גם אם הדבר כרוך בהחלפת מקום עבודה (ובפרט אם הוא הבוס - שאז זה אפילו מומלץ מאוד)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2007 01:03 |
|
| |
אני הולכת לבכות עכשיו במיטה.....
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2007 09:01 |
|
| |
בכל אדם אמורה להיות כמיהה לאהבה שמתפתחת יותר לקראת גיל השידוכים.
כשהוא נתקל (בד"כ זו היא שנתקלת..) באדם שלרגע נראה מועמד ומתאים, ויש איזה גורם קטן ושולי שמושך אותו אליו, הכמיהה לאהבה מתרגמת את כל התרחישים היפים יחד עם אותו אדם (באמצעות הדימיון), ולאחר שהדמיון עבד כ"כ הרבה זמן, הוא משפיע מאוד על הרגש ונדמה שיש כאן באמת אהבה לאותו אדם (ואולי אפשר לקרוא לזה 'אהבה', אבל זה ממש לא מה שאמור להיות בין איש לאישתו). זו סתם היקשרות רגשית - ובמידה מסוימת גם תלותית, באדם ש'התמזל מזלו'. אם היית נתקלת באדם אחר, ובפרט אם הוא היה מתאים יותר, גם בו היית 'מתאהבת'.
זו לא 'אהבה אמיתית'. הרגילי את עצמך לחשוב על הבעל שיהיה, ולמרות שהמחשבות על מי שלא ראינו עושות פחות רושם על הרגש. נסי להימנע ממפגש עם אותו אדם ולא להתרשם יותר מידי מסמכותו ושאר הדברים שעושים עלייך רושם - הם לא עד כדי כך משמעותיים. אל תתני ללב שלך להתבזבז על אדם שבמקרה נתקלת בו, ובפרט שנראה שזה היה בעת חולשה רגשית שמנעה ממך לחשוב באובייקטיביות אם בכלל ראוי להיקשר לאחד כזה.
ובלילה....
לכי לישון עם איזה ספר טוב. אל תתני לראש להיות פנוי למחשבות ודמיונות כי אז הלב עלול לנצל את המצב ע"מ לשלוח אל השכל מחשבות רגשיות ותלותיות - ייתכן ובדרך הזו בעצם הכל התחיל.
יום טוב :-)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2007 13:24 |
|
| |
א_ב_ג_ד,
דבריך כל כך נכונים, פשוט מדהים!!!
הזדהיתי עם כל מילה שכתבת!
זה העניין גם, שאתה כ"כ אוהב כביכול, שאתה נכנס למין בילבול כזה של "אולי זו כן האהבה שלי?" ומכאן מתחילים הספקות והתיסכולים.
עברו כבר שלושה שבועות, ואני עדיין חושבת על האופציה של להינשא לבנאדם.... וזה מאד קשה לי. אבל אני אכן מאמינה, שהזמן הוא התרופה הטובה והוא יעשה את שלו.....
תודה רבה!
שבת שלום לכווווולם וחודש מוצלח ומבורך!!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2007 13:24 |
|
| |
שלא תטעו, אני עדיין חושבת עליו במלוא המרץ.....
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2007 00:10 |
|
| |
אני חבדניקית גרושה ואני חושבת שרווק בהחלט יכול להתפשר על גרושה שלא באשמתה והיא לא אשמה בכלום, הגרושות פשוט מסכנות כבר לא מסתכלים עליהם הם סוג ב'
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2007 00:18 |
|
| |
הזמן עושה את שלו.....
נו, לא אני אמרתי את זה.
שבוע טוב ומבורך!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2007 12:20 |
|
| |
אני תוהה,למה שיציעו לבחורה בת 21 מהמגזר החרדי בחור גרוש?זה דבר כל כך לא נורמלי ומקובל בחברה שממנה את באה,(עיין ערך:סמינר)
ועוד דבר שהיה לי מוזר,את אמרת שאת מפחדת מאיך ההורים שלך יגיבו אם את תביאי אותו בתור חתן,
הם לא יודעים שאת יוצאת עם בחור גרושּ+ילד?
לי קצת היה נשמע שהכרת אותו לבד,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2007 12:37 |
|
| |
אענה לך. למרות שזה כבר ממש ממש לא רלוונטי. ב"ה.
לא זכור לי שציינתי מפורשות שזה היה שידוך סתמי, וגם לא ההיפך.
מה שאני כן אמרתי, זה שאני מכירה אותו ממקום כלשהו (לא פרטתי מסיבות המובנות בטח גם לך), ובאותו מקום יש עוד אנשים שראו את התקשורת ביננו, ולכן אחת מהן חשבה בעדינות להציע לי אותו למרות היותו גרוש+ילד. (ממבטי, נכון להיום, אני חושבת שהיא ממש לא בסדר שהיא הציעה לי אותו, אבל לא על כך הדיון)
ואת ההורים שלי לא שיתפתי מסיבה מאד פשוטה:
לא רציתי להטריד ולצער אותם ממשהו שרוב הסיכויים שלו, שלא יצא.
כך גם אמרה לי אחותי, וכך גם הסכים איתי הרב שאיתו התייעצתי.
את יודעת מה היה עובר על ההורים שלי ברגע שהייתי אומרת להם כדבר הזה?!
מקווה שהובנתי.
ואם יש לך עוד שאלות/תהיות, את מוזמנת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2007 09:52 |
|
| |
סוד שלי ,
אם בגיל צעיר כ"כ את רואה את החיים בצורה בריאה שכזו אני חושבת שצריך לקנא בך!
מלכתחילה לא הייתי מעודדת אותך בלי קשר לסטיגמות וכדו. אבל את אומרת שאת מכירה אותו קצת ואפילו רצית לגשת באיזו פינה קטנה בלב .אני אומרת-לכי עם הקול הפנימי שלך הוא תמיד יודע יותר טוב מכולם מה טוב בשבילך !ואולי בכלל תשני דעתך אבל תרגישי רגועה, כי ניסית את שרצית .
בהצלחה רבה !
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2007 09:59 |
|
| |
משום מה לא ראיתי את הודעתך האחרונה שהענין כבר לא רלוונטי, אז קחי רק את המחמאה 
ומאחלת לך את שלך בקלות ובמהרה!
|
|
|
|
|
