הייתי רוצה להתייחס לנושא, דווקא מהצד השני של המיתרס,:
קראתי בעניין את כל הנואש, לבטיה הכנים של אותה בחורה, שנקרעה לכאורה בין רגשותיה לבין מה שהשכל הישר לכאורה מראה לה. מבלי להתייחס לסופו של הסיפור, שכאמור הסתיים בזה שהבחורה זנחה מסיבותיה שלה את אותו בחור, צריך להבין שאצלינו בציבור החרדי, ישנם מין "חוקים" לא כתובים ,שלא זו בלבד שהם מנוגדים לעמדה היסודית של התורה והמצווה, אלא גם שהם ראשית כל הורסים הווה ועתיד מלכתחילה של אנשים רבים, לעיתים גם עד כידי הבאתם להתרחקות מוחלטת מהקהילה מיוזמתם. לדוגמא, היחס לבעלי תשובה, לבעלות תשובה ועוד, אבל אני אגש לנקודה הרלוונטית ישירות ובלי יותר מדי הקדמות מתישות: אצלינו בציבור יש "הסכמה" שגרוש הוא אוטומטית משהוא לא נורמלי. משהוא לא רגיל, אפילו לא משהוא "סוג ב", אלא פשוט משהוא מוסכם וידוע שהוא כביכול "לא ברשימות"(רשמתי "גרוש" כיוון שאישית אני גבר, אבל הוא הדין גם לגרושות, ועם ציבור ה"עזר כנגדו" הסליחה מראש...). זה מתבטא לא רק במחשבה, במעשים, במבטים, אלא פשוט נוצר "מושג" שלם של "ציבור הגרושים ". מהם צריך לא רק להתרחק,אלא גם לא לחשוב בכלל.
שום דבר ענייני לגופו של עניין לא קיים בשטח הזה. לא שפיטה צלולה של האישיות, לא הצצה חטופה אפילו למעלות האישיות, לא נתינת חשיבות לשום דבר. פשוט- חד וחלק: גרוש- לא. למה? כובע.
ותאמינו לי שאני מכיר לא אחד ולא שניים, שעצם הידיעה, ההכרה,במצב הזה, במולטי סטיגמה הזו, בסטריאוטיפ מלא העוול הזה, הוציאה אותם לגמרי מכל תקווה לעתיד. חלקם אנשים שכל אישה הייתה מאחלת לעצמה, אם מבחינה אישית, חברתית, כלכלית, חיצונית, ועוד.
עומדת כאן בחורה בפורום, ומשתפת את כולם ברחשי ליבה. והתגובות הכי שוטפות כאן, מלבד אי אילו קולות צפים, הם של פסילה ושלילה מוחלטת,ראשית כל.קודם כל-לא. אחר כך, כמה מהתגובות הואילו לעשות חסד למשיחו ולהעלות נימוקים מנימוקים שונים.
אני בטוח שאף אחת מהתגובות הללו לא לקחו ברצינות לתשומת ליבם מה פירוש לבנות בית, להקים משפחה, ומה העיקר והטפל במערכת יחסים. אושרה של בחורה , בעל טוב שיעניק לה מליבו מזמנו ומאישיותו, וכל הדברים שזוג ומשפחה צריכים בשביל לחיות בשלווה-כל אלו כלל לא באו חשבון . הם מלכתחילה לא קיימים ,שהרי "הוא גרוש" ,אז בוודאי שהוא לא יכול להיות בעל טוב, הוא לא יכול לעשות אותה מאושרת, הוא לא יכול לעזור לה, הוא לא יכול להוות דמות אב ובעל משפחה, הוא לא יוכל כלום לתת לה... הוא גרוש.
ויגידו ויענו יזעקו ויאותתו כל המצטדקים למיניהם- זו העובדה. זו ההכרה והגישה, וזה כבר חלק מההווי ומההסכמה אצלינו בציבור.
וכן. כן אני גרוש, וגם אבא. לא אשחק את המשחק של מגיב מבחוץ שנדרש לסוגיה באובייקטיביות. ולי היה לא מזמן קשר מסויים עם בחורה רווקה , כלילת מעלות, צעירה ממני במספר שנים לא מבוטל. מצאנו שפה משותפת והשקפה אחידה במרבית הסוגיות שזוג צריך להביע דעתו עליו. היינו שונים במידה מספקת כידי שכל אחד ישמור על אישיותו וישלים את השני. גם מבחינת ההיביט החיצוני מצאנו אחד בשני עניין רב מאד, והמשיכה הפיזית הייתה הדדית כמו זו העניינית ( למתחסדים- "אסור לישא אישה עד שיראנה", אם אין משיכה הדדית מהאספקט הפיזי, אין בסיס לקשר, תגידו מה שתגידו). לכאורה היו כאן מוטיבים חזקים שנתנו סיכוי לבית נאמן.
מבחינתי האישית, הייתי יכול להעניק לה את ליבי ,חוסן כלכלי שהרי אני משתכר היטיב תודה לא-ל, ניסיון וחכמת חיים שגברברים ילדותיים בני עשרים ומשהוא לא ישכילו להבין גם במספר שנים, הענקה ומסירות שכל אישה הייתה מאחלת לעצמה, וזה מעבר לעובדה ששנינו אהבנו אחד את השני.
מה היה המקל בגלגל הרכבת הזו? ידידה פשוטה שזרקה לה מבט בוז ופלטה "גרוש? בן 30? תגידי את נורמלית"?
הבחורה בחרה בסופו של דבר לא להמשיך את הקשר איתי. היא מעדיפה עדיין להיטלטל בין הצעות רבות של בחורים שלא מספיק טובים בשבילה, ובלי ענוות יתר מצידי- לא יוכלו להביא לה אושר ,בטח לא כפי שאני רציתי ויכולתי להביא לה. רק לא גרוש....
הסיפור הזה לא קרה עכשיו. עבר זמן מאז. מצאתי את עצמי עונה לטלפון שלה ממש לפני ימים אחדים, ולשמוע ממנה שהיא לא מוצאת את מה שהיא מחפשת, בבחורים שמציעים לה. היא התוודתה שלא חשה כלפי מישהוא את מה שחשה כלפיי, שמבחינת עקרונותיה וועוד גם לא, ושהיא מבקשת לחדש עמי את הקשר.
לא אלאה אתכם אם אכן חידשנו או לא חידשנו את הקשר. הרדודים מבין הקוראים וודאי ימהרו לומר ולגחך שאני כביכול רוצה לשנות את הסטיגמה, או לקבוע שבחורים גרושים הם בעלי מעלות מסויימות שאין לרווקים ,או אולי כביכול פשוט לתת לעצמי הרגשה טובה ,
ולא היא. הנקודה שלי היא פשוטה: תשכילו כולכם, אחת ולתמיד לשאול את השאלות הנכונות בבואכם לקבוע לשבט או לחסד שידוכין ומשפחות: האם הגבר הזה ייתן לה אושר? האישיות שלו מה היא? המעלות שלו, הכישורים, וההתאמה הבין אישית בין שני בני הזוג מהבחינה הכי פשוטה וריאלית.
שלום שלום!
 |
|
|
