אחרי מות

נושאי פרשת אחרי מות

עבודת הכיפורים ט"ז א'-ט"ז ל"ד
זבחי חוץ י"ז א'-י"ז ט'
דם הנפש ונבלתה י"ז י'-י"ז ט"ז
מעשה הארצות י"ח א'-י"ח ה'
חוקי אישות י"ח ו'-י"ח ל'


סיכום פרשת אחרי מות לנושאיה

לאחר שהפרשות הקודמות מאמצע פרשת שמיני עד סוף פרשת מצורע עסקו בטהרה הנדרשת לעם קדוש אשר משכן הקודש בתוכו, פותחת פרשת אחרי מות בהיטהרות ישראל גם מטומאות חטאיו. על כפרת טומאת חטאי הכוהנים, כלל העם ומקדשו נאמר בעבודת הכיפורים . אף כי הותרה בה כניסה לפני ולפנים ושילוח שעיר לארץ גזירה, לא הותרו החיים השייכים להשם להיקרב במקדשו להיות זבחי חוץ וכן לא הותר לאדם הישראל לאכול מהחי את דם הנפש ונבלתה . הפרשה מסיימת באזהרה על טוהר הנפש ממעשה הארצות שיצאו ושיבואו ישראל בהן ועל טוהר האישות בחוקי אישות.

ירוחם
נמק, פרט והסבר.

בעל
לא כל היודע עברית רהוטה, מסגל להבין ספרי הלכה  פרשנות או משנה. בשביל להבין ספריי הגות, יש ללמוד למשל, זיהוי ר"ת קיצורים,  מילים מיוחדות וכ'

כך בדיוק גם אצל האו"ח, שפתו העשירה בדימויים קבליים והסברים ארכאים, חייבת לימוד.

בלי קשר לאורח חיים, כמה פרושים אתה מכיר למילה נפש? אדם שלא מכיר את כולן לא תמיד יבין את הכתוב.

השבת בין גברא לגברא עיינתי שוב באורח חיים עם הקטע הלא מובן? וראית כי בעצם מספר שורות לפני זה הוא מסביר את הקטע, ורק לאחר מכן הוא,חד חידוד עם הקטע,  שהוא מבלבל אמנם אבל לא נורא, אפשר להבין , לאחר שמבינים את הפריציף.

בשביל תרגיל להבנת הקטע, חיברתי חידוד לפי אותה שיטה, כל היודע עברית ולמד גמרא, מוזמן לפענח,

הנפש שבנפשו הנפש, ידע כי הנפש שבנפשו או לא בנפשו, נפשות שופכים את נפשו, בצאת נפשו ,בנפשו, שנפשות יעשו נפש לנפשו..

רש"י על הפסוק וחי בהם אומר לעולם הבא שאם לעולם הזה הרי סופו מת.
האם אין זה בניגוד ללימוד מהפסוק שפיקוח נפש דוחה את כל התורה?

הוקפץ - אולי בכל זאת יש חכם היודע לפתור!!!

השבת בין גברא לגברא עיינתי שוב באורח חיים עם הקטע הלא מובן? וראית כי בעצם מספר שורות לפני זה הוא מסביר את הקטע, ורק לאחר מכן הוא,חד חידוד עם הקטע,  שהוא מבלבל אמנם אבל לא נורא, אפשר להבין , לאחר שמבינים את הפריציף.

בשביל תרגיל להבנת הקטע, חיברתי חידוד לפי אותה שיטה, כל היודע עברית ולמד גמרא, מוזמן לפענח,

הנפש שבנפשו הנפש, ידע כי הנפש שבנפשו או לא בנפשו, נפשות שופכים את נפשו, בצאת נפשו ,בנפשו, שנפשות יעשו נפש לנפשו

כפי שכתבתי באשכול 'ספר ויקרא', פרשת עבודת יוה"כ ופרשת שחוטי חוץ הם נספחים לכל ענייני המקדש הקדשים והטהרות, כאשר  פרשת עבודת יו"כ עוסקת בזהירות מהתקרבות יתירה אל המקדש "דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת על פני הכפורת אשר על הארון ולא ימות כי בענן אראה על הכפורת, בזאת יבוא אהרון אל הקודש...", ופרשת שחוטי חוץ עוסקת בהיפך - בזהירות מהתרחקות יתירה, עד כדי שחיטה בחוץ.

בפרשת שחוטי חוץ חמישה חלקים:
א. פס' א-ז. חולין שחוטי חוץ,
ב. פס' ח-ט. קדשים שחוטי חוץ,
ג. פס' י-יב. דם הנאכל "מחוץ" לאכילת מזבח,
ד. פס' יג-יד. כיסוי הדם לבל יהיה ניכר "בחוץ",
ה. פס' טו-טז. והחלק החמישי לא הייתי יודע לפרש מיקומו ע"פ הפשט, אבל חז"ל אמרו שהכוונה לנבלת עוף טהור המטמאה רק באכילתה, וא"כ ניתן לומר שמדובר באכילת עוף טהור "מחוץ" לכללי שחיטתו.

בפרשת עריות ניתן לראות כמה חלקים, מהקרוב אל הרחוק:
א. פס' ז-ח. אם- (כל קירבת הורות)
ב. פס' ט-י. בת-
ג. פס' יא-יד. אחות-
ד. פס' טו-טז. אשת- (=קירבת איש)
ה. פס' יז-יח. קרבת אישה

שני החלקים הבאים עוסקים לא באיסור על שבירת מסגרת משפחתית - אלא באיסור שבירת מסגרת חברתית, וזה ע"פ אותו סדר מהקרוב אל הרחוק - כי המשפחה קרובה יותר, וגם בשני החלקים האלו בענייני המסרת החברתית - זה מהקרוב - הרגיל - אל הרחוק - החריג:
ו. איסורים "רגילים" - איסור נידה, איסור "אשת עמיתך", ואיסור העברת הבנים למולך*.
ז. איסורים על "חריגים" - איסור משכב זכר ואיסור משכב בהמה.

*על העברת הבנים למולך - ראה עוד בפרשה הבאה.

יש להעיר, שחלק מחלוקות הסדר שציינתי בפרשת העריות אינם נמצאות בתיחום מוגדר, והדברים פתוחים לדיון.