קדושים

 (אשכול זה נפתח בהתאם לנכתב כאן ובהודעה הפותחת שם)

מיכי

אני התכוונתי שפשוטו של מקרא מדבר בשנאת חינם, כלומר לא על חטא, ואכן הוכיח תוכיח אינו מצות תוכחה אלא מצוה להוציא את מה שבלבך. כמו לא תיקח האם על הבנים שלח תשלח את האם.
מצות תוכחה יתכן שהיא דרשה מלשון הפסוק אך לא הפשט לפי ההקשר.

כמו כן, לא תיקום ולא תיטור את בני עמך, אלא, ואהבת לרעך כמוך. שתאהב אותו בכך שלא תיקום.

----------------------------------
* הדוגמא שהבאתי משילוח הקן,  לא כהרמב"ם שהוא ניתק לעשה, רק בעבר ולקח, אלא כהרשב"א שהוא כשחיטה = מתיר.

מאיר,
אבל זה כבר לא פשט הפסוק. תוכחה אינה דיבור אלא נזיפה למניעת חטא. מעבר לכך, בכל אופן זה כבר לא הרמב"ם, שהרי להוכח תוכיח הוא כן מתייחס כמצווה להוכיח. האם זו דרשה בעלמא (שכן הפשט לדעתך הוא הוצאת השנאה שבלב)? לא נראה כך.

_________________

מיכי

מאיר,

כדבריך נראה בדברי הרמב"ם (סהמ"צ ל"ת שג, מהד' ר"י קאפח) זו לשונו: "ובספרא אמרו, מנין אם הוכחתו אפילו ארבע וחמש פעמים, חזור והוכח? ת"ל 'הוכח תוכיח'. יכול את מוכיחו ופניו משתנות? ת"ל 'ולא תשא עליו חטא'. אבל פשט הכתוב הרי הוא מזהיר שלא תחשוב לו עוון בלבך ושלא תזכרהו".

ונראה שדבריו נסמכים על שכתב לעיל (עשה רה, מצות תוכחה): "גם נכלל במצוה זו שנתרעם זה על זה אם הרעונו זה לזה, ואל ניטור לו או נשמור לו חטא, אלא נצטוינו להתרעם עליו בדברים כדי שלא ישאר בלב כלום".

נראה לכאורה מדבריו שלמד את פשט הכתוב: אם הכעיסך אדם, אל תשמור לו שנאה בלב, אלא הוכח תוכיחנו על כך (כמו 'ויוכח אברהם את אבימלך על אודות באר המים'), כדי שלא תשא עליו חטא בלבך. בקיצור: יַשְּׁבוּ ההדורים מהרה ואל תפתחו שנאה בליבותיכם.

הוראת חכמים ללמוד מכתוב זה מצות תוכחה אינה דרש ממש, כי אם הרחבה של הרעיון הטמון במצוה.


רודולף

רודולף

סידרת לי את מחשבותי, תודה רבה.

ואשר יתן מזרעו למולך
http://edition.cnn.com/video/#/video/world/2008/05/01/india.baby.toss.cnn?iref=mpvideosview

דורש
תקצין את שאלתך,
רמב"ם הלכות איסורי ביאה:
<יב,ח  [ט] גוי הבא על בת ישראל--אם אשת איש היא, נהרג עליה; ואם פנויה היא, אינו נהרג.  [י] אבל ישראל שבא על הגויה--בין קטנה בת שלוש שנים ויום אחד בין גדולה, בין פנויה בין אשת איש, ואפילו היה קטן בן תשע שנים ויום אחד--כיון שבא על הגויה בזדון, הרי זו נהרגת:  מפני שבאת לישראל תקלה על ידיה, כבהמה.  ודבר זה מפורש בתורה, שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל . . . וכל אישה, יודעת איש למשכב זכר--הרוגו" (במדבר לא,טז-יז).>

במבט נוסף
איך יתכן זדון לבן תשע שנים?

אפשר לחלק את השאלה לשנים: קודם מה בדיוק אשמתו של מי שבאה תקלה על ידו אם הוא לא מצווה על דבר זהכמו בדוגמא שהבאת מהרמב"ם שנשמע מדבריו שהיא נענשת רק בגלל שהביאה תקלה ולא בגלל שהיא עצמה מצווה דבר זה? ועוד איך להעניש בהמות,חיות או אלנות כאשר נראה שהן ממש לא מיודעים על מה שנעשה איתם (לפחות למיטב ידיעתי).