אמור

ב"ה

אני מעריכה שאין הכוונה שהאשכול ישאר ריק מתוכן.

האם המטרה שהגולשים יעלו כאן כל אחד את הגיגיו וחידושיו בנוגע לפרשה?

_________________

טוב שאת חדת אבחנה.בדיוק זה מה שצויין בלינק שהבאתי.

_________________

שאלה לכל החברים הנכבדים

מדוע חג הסוכות זוכה לאיזכור שני, לאחר שכבר התורה סיימה את כל רשימת החגים כולל סוכות,

כג,לג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  כג,לד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה.  כג,לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.  כג,לו שִׁבְעַת יָמִים, תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה, עֲצֶרֶת הִוא--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.  כג,לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ
 אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה, שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.  כג,מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.  כג,מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ

מה זה אך לאחר הסיום. 

_________________

מודה ועוזב

להוסיף,
החג הראשון הוא חג הסוכות, השני הוא חג ארבעת המינים.

בע"ב,

נראה יותר שהחג הראשון הוא חג בית-מקדשי (המצוין בקרבן), והחג השני הוא אישי או משפחתי יותר, שנחגג ע"י ריטואלים חקלאיים...

מסכים עם אמשלום.
יש לשים לב שמצות ישיבת סוכה באה גם היא רק בחלקה השני של הפרשה, בחלק הראשון החג רק נקרא בשם 'חג הסוכות'.
יתכן ששם זה אינו על שם המצוה אלא על שם האסיף, החקלאים ישבו בסוכות גם ללא המצוה, התורה הפכה את הנוהג למצוה קבועה עם זמן מוגדר, שבעה ימים.

נחמד מאד וגם נכון וגם יפה, אבל השאלה היא למה היא נכתבה בנפרד ולא ביחד, למה היה עלהכתוב לסיים את כל החגים, ורק אחר כך להוסיף באך את החג ההקלאי של ארבעת המינים????

_________________

מודה ועוזב

כדי להדגיש שהחג הוא חג ללא תלות במצוות.
שים לב שאמנם יש כאן חתימת המועדים אך לא פרשה חדשה, הן מבחינת צורת הכתב, פתוחה/סתומה, והן מצד הפתיח של כל מועד חדש, וידבר ה' אל משה לאמר.

מאיר
 יכול להיות, נניח. אבל חוזרת השאלה  למה לא גם בחגים האחרים זו לא באותה שיטה? ורק בסוכות ישנה את ההפרדה הזו בין החג למצוותיה?

אתה רוצה להגיד בקול רם שאפשר לחוג את חג הסוכות מבלי לקיים את המצוות??
בקול רם בבקשה!

_________________

מודה ועוזב

http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/wyqra/wy-23-3344.html

________________

ירוח"ש,

לשאלה זו שלך [כמעט אות באות] הקדשתי אשכול מיוחד ששמו שלושת משמעויות החג. עיינו נא שם.

ודאי, ירוחם, בקול גדול!

אפשר להניח תפילין בלי להתפלל!
אפשר לשמור שבת בלי לעשות קידוש!
אפשר להזהר מחמץ בלי לקיים אכילת מצה!
אפשר לצום ביום כיפור בלי לתקוע בשופר בראש השנה!
ואפשר גם לשבות ממלאכה בסוכות בלי ליטול לולב!

מה פירוש אפשר? אלו שתי מצוות נפרדות. אין עבירה מכבה מצוה.
(היא כן, אבל לצורך הענין)