|
|
| נשלח ב-1/5/2007 16:54 |
 |
| |
את התשובה בעצם הביא דרום חוקר, מאתרו של אראל סגל. ורק כמה השלמות.
הציווי הראשון התיחס לחג הסוכות שהיה במדבר. ושם כמובן לא היוה ארבעת המינים. בסוכות ישבו הרי ממילה. אלכס במקום הוסיף כי לפ המסורת חג הסוכות הראשון היה בשבת, וזה הרי אפשר לחשב, הרי לפי הגמרא בשבת ליל הסדר הראשון היה ביום ה" (יציאת מצריים) ולפי חשבון את בש אם ליל י"ד הוא ביום ה ראשון של סוכות נופל בשבת, ואזי ודאי כבר לא חלים עליהם דיני ארבעת המינים, הרי חז"ל תיקנו ביטול נטילת לולב בשבת לא?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2007 21:03 |
|
| |
ולמה לעשות שנים או שלוש חגים ביחד? הרי אין מערבין שמחה בשמחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2007 21:11 |
|
| |
הוא לא קיים מאומה.
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2007 22:57 |
|
| |
מי ולמה?
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 00:44 |
|
| |
טומש (ראה בשאלה בהודעת ירוחם מהדף הקודם). משתי סיבות: 1. כידוע, מצוות צריכות אמונה. 2. מסברא שלי: מצוות שביתה בשבת, להבדיל מאיסור מלאכה, צריכה כוונה לכל הדעות. מי שנמנע מאיסור סתם כי לא בא לו, אז ברור שהוא לא עשה איסור. אבל לענ"ד הוא לא קיים מצוות שביתה. מצוות עשה שאין בה מעשה ולא כוונה אין בה מאומה.
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 00:56 |
|
| |
הרב מיכי,
"מסברא שלי".וכו'.
זה לא מפורש בסנהדרין נח: לגבי גוי ששבת חייב מיתה ורמב"ם מלכים י,ט?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 10:28 |
|
| |
בהמשך לכפילויות בפרשה
כג,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג,ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי. כג,ג שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. {פ}
כג,ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם. כג,ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן
שוב אנו מוצאים כפילות
א. האם השבת נקראת מועד?
ב. אם כן למה הכפילות.
ג. הרי גם בשבת נאמר תקראו אותם.? כפי שחז"ל דורשים אותם= אתם
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 11:01 |
|
| |
מקאן
לא הבנתי איך אתה לומד את זה מסנהדרין, אז הבאתי את הרמב"ם
רמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט
כו"ם שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג.
כמובן שלא מדובר על גויי שיצאה לסוף שבוע ארוך על שפת הים
אבל במחשבה שנייה אולי הדבר אינו דומה כלל וכלל, הגוי הרוצה לקיים שבת, שהיא בעצם ברית בין ה" לעמו כמו שאר המצוות
אם הוא מתכוון וחייב להתכוון לקיים את המצווה, אזי הוא מגלה דעתו שהוא רוצה לקחת משהו שלא שלו, לגזול את הישראל.
אבל היהודי שהמצוות הוקנו לו מרגע לידתו ועוד לפני זה, אין כורח שיתכוון לקיים את המצוות, כי המצוות הן טבע לו. חקוקות בבשרו ובנפשו, וככזה אינו צריך לנפנף תמיד ולהזכיר את בעלותו ושיכותו למצוות.
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 02/05/2007 11:04:01
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 14:08 |
|
| |
ירוחם
בברכת הקידוש אנו אומרים 'תחילה למקראי קודש', זה יכול להתפרש הן במובן הראשון שבהם והן במובן הקודם להם.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 15:05 |
|
| |
קאהן,
אני מבין שטענתך היא שאם גוי שבת כי בא לו לכאורה לולא דבריי הוא יתחייב מיתה כי יש בזה קיום מצוות שביתה. ומכאן ראיה לדבריי שאין בכה"ג קיום. אבל אולי יש לדחות ולומר שזה רק תנאי לחיוב מיתה של הגוי ולא לקיום מצוות שבת של ישראל. רק אם הגוי רצה לעשות משהו ונמנע בגלל שבת הוא חייב מיתה. בכל אופן מסברא נראה לי פשוט כן.
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 15:47 |
|
| |
מאיר
לא הבנתי מה כוונתך, במקראי קודש של הקידוש? אבל יהודי שלא קידש את השבת בקידוש
האם השבת לא התקדשה לו? הוא פטור מהכל, מכיון שלא קידש?
אם פסוקים אתה רוצה?
מגיד דבריו ליעקב, חוקיו ומשפטיו לישראל. לא עשה בן לכל גוי ומשפטם בל ידעום
האם לאומות העולם אין חוקים ומשפטים? הרי שבע מצוות ודאי יש להם, אז מה ההבדל הכמות?
הלא עשה כן לכל גוי- שאצלנו החוקים הם חלק מאתנו . חקוקים בתוכנו בבשרנו, הרי אתה מאמין שכל הנשמות של עם ישראל עמדו בהר סיני.
למה הם עמדו שם? לחיזיון האור קולי? או על קבלת התורה כחלק מישותך. ולכן זה לא חשוב אם אתה מאמין או לא מאמין בקיום המצוות, אם אתה מקיים אותן עם כוונה או בלי כוונה- קיימת אותן, ואם כוונת ולא קיימת, לא קיימת אותן .אפילו שאמרת אלף פעם לשם יחוד.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 17:42 |
|
| |
לפי דברי באשכול מצוות צריכות אמונה?טומי לפיד לא קיים מצוות שביתה, אבל לפחות נמנע מביטול עשה של שביתה וגם זה משהו. עפ"י היסוד של המנ"ח שמחלק בין אי-קיום המצווה לביטולה.
ירוחם, אתה סותר את עצמך? באשכול הנ"ל צידדת בהתלבות שמצוות לא צריכות אמונה, ורק צריך שלא תהיה כוונה שלילית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 18:07 |
|
| |
זילבר
אני סותר את עצמי כל הזמן, אני עדיין מתלבט, מה נכון ומה אמת ומה שקר ומה היא אמונה ומה היא כפירה. אני מקנא מאד באנשים שכל בוקר הם אומרים, אמת ויציב ונכון וקיים וגומ" וחושבים על עצמם, אני מאד מאריך בק"ש כך שלאמת אני כמעט לא מגיע. על נכון, ויציב, אין בכלל מה לדבר.
אבל במקרה הזה אני לא סותר את עצמי, גם עכשיו אני טוען כי אין הכרח להאמין לפני קיום המצוות
מה שכתבתי הוא שהמצוות חקוקות בתוך כל יהודי, הוא לא צריך להאמין לפני שהוא מקיים אותן
כמו שאתה לא צריך להאמין שיש לך רגליים לפני שאתה הולך, ואם יש לך ריאות לפני שאתה נושם
אתה תאמין או לא תאמין שיש לך ריאות , אבל אתה תמשיך לנשום. אני יודע כי אין הגיון לוגי במה שאני כותב כי אין המשל דומה לנמשל, אבל תסכים איתי שכל האמונה שלנו היהודית, אין לה הגיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2007 11:26 |
|
| |
מרוב פילוסופיות השאלה לא יושבה
בהמשך לכפילויות בפרשה
כג,א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג,ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי. כג,ג שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַיהוָה, בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. {פ}
כג,ד אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם. כג,ה בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן
שוב אנו מוצאים כפילות
א. האם השבת נקראת מועד?
ב. אם כן למה הכפילות.
ג. הרי גם בשבת נאמר תקראו אותם.? כפי שחז"ל דורשים אותם= אתם
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2007 12:19 |
|
| |
ירוחם
שבת לא נכתבה כאן משום שהיא "מועד", היא נכתבה כאן משום שהיא נקראת "מקרא קודש", וגם המועדים נקראו "מקרא קודש".
ומהו מקרא קודש? קריאה להתכנסות ולאסיפה שהם קודש, כי בהתכנסויות היה המנהיג מדבר לפני העם בענייני קודש.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 03/05/2007 12:19:16
|
|
|
|
|
