ירוחם:
אי אפשר לומר שטעה במציאות, הוא גם טייל בכל העולם, וידע על מה הוא שח,
ולכן כנראה
"בעלבעמיו" צודק שכתב: <
שהיום יש הרבה פחות תמותה בלידות.>
(אגב: דש לבעלבעמיו מקריאת התורה היום, באמת נזכרתי בך היום,)
לגבי שאלתך:
זה אותו שאלה למה כתוב לגבי לכבד הורים, אביך לפני אימך,
ולגבי יראה כתוב איש אמו ואביו
תראו כלומר אימך לפני אביך,
הנה הפסוקים שביקשתה
ויקרא פרק כא
(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו:
(ב) כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו
לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:
(ג) וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא:
(ד) לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ:
(ה) לֹא יקרחה יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:
(ו) קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְקֹוָק לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ:
(ז) אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו:
(ח) וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְקֹוָק מְקַדִּשְׁכֶם:
(ט) וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף: ס
(י) וְהַכּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל ראשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת ראשׁוֹ לא יִפְרָע וּבְגָדָיו לא יִפְרם:
(יא) וְעַל כָּל נַפְשׁת מֵת לא יָבא
לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לא יִטַּמָּא:
אבן עזרא ויקרא פרק כא פסוק יא (יא) ועל כל נפשת מת לא יבא גוף מת והגוף חסר, כי מת שם התאר, וכן ועשיר יענה עזות (משלי יח, כג), ומאכלו בריאה (חבקוק א, טז) תחסר 'שה'. וטעם לא יבא באהל או בבית ששם המת. וטעם לאביו ולאמו שהוא מצוה עליו לכבדם בחייהם ובמותם, ואף כי לאחיו ולבנו:
