| נשלח ב-12/5/2009 00:32 |
 |
| |
רב שמואל בן חופני גאון (הלכות אבלות) - ואסור שהגברים ירחצו את הנשים ולא הנשים את הגברים מפני ההסתכלות בעריות, ואפילו האיש את אשתו והאשה את בעלה, ואין רשות לאחד מהם לרחוץ את חברו כי ע"י הפרידה מן החיים מסתלק מכל אחד משניהם דין האישות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2009 11:12 |
|
| |
ואני חשבתי שנקרופוליה, היא סטיה.
כי ע"י הפרידה מן החיים מסתלק מכל אחד משניהם דין האישות.
זה לא נכון, הרי אישה שבעלה מת ולא היו להם ילדים, לא יכולה להנשא לאחר, רק לאחר, מאון יבום שזה כאין גט לכל דבר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 20:55 |
|
| |
שבוע טוב לכולם:
כידוע לנו נשים חיים יותר מגברים מעניין לראות השבוע אצל האבן עזרא הנה
אבן עזרא ויקרא פרק כא וטעם להזכיר אמו קודם האב, כי הזכר חי יותר מהנקבה ברוב:
הוא גם חולק על הרס"ג הידוע, הנה: (אבן עזרא ויקרא פרק כג) ואין בכל המקרא ראיה, איך היו ישראל קובעים החדשים והמועדים. ומה שאמר הגאון כי על חשבון העבור היו נסמכים איננו אמת, (עיין שם עוד)
תוקן על ידי maxmen ב- 01/05/2010 21:06:24
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 21:52 |
|
| |
מקס
שבוע טוב אתה רואה למרות הערצתך לראב"ע, גם הוא טועה בגדול. ולא הזכרת כי כמה פסוקים אחר כך התורה כותבת., לאמו ולאביו- לא יטמא? האיך ראב"ע לא ראה את הפסוקים הנ"ל
והשאלך אליך ואל האחרים, למה בפעם הראשונה כתוב לאביו ולאמו, ובפסוק אחר הוא כותב לאמו ולאביו.
אני לא יכול להריד את הפסוקים במקור אודה למביא אותם, במקורם.
בענין קידוש החודש וכבר ר' חננאל כתב כי לא קידשו את החודשים לפי עדים, ומוכיח זאת.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 21:55 |
|
| |
מקסי
אך תשכח שהיום יש הרבה פחות תמותה בלידות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 22:30 |
|
| |
ירוחם:
אי אפשר לומר שטעה במציאות, הוא גם טייל בכל העולם, וידע על מה הוא שח,
ולכן כנראה "בעלבעמיו" צודק שכתב: < שהיום יש הרבה פחות תמותה בלידות.>
(אגב: דש לבעלבעמיו מקריאת התורה היום, באמת נזכרתי בך היום,)
לגבי שאלתך:
זה אותו שאלה למה כתוב לגבי לכבד הורים, אביך לפני אימך,
ולגבי יראה כתוב איש אמו ואביו תראו כלומר אימך לפני אביך,
הנה הפסוקים שביקשתה
ויקרא פרק כא
(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו:
(ב) כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:
(ג) וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא:
(ד) לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ:
(ה) לֹא יקרחה יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:
(ו) קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְקֹוָק לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ:
(ז) אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו:
(ח) וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְקֹוָק מְקַדִּשְׁכֶם:
(ט) וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף: ס
(י) וְהַכּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל ראשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת ראשׁוֹ לא יִפְרָע וּבְגָדָיו לא יִפְרם:
(יא) וְעַל כָּל נַפְשׁת מֵת לא יָבא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לא יִטַּמָּא:
אבן עזרא ויקרא פרק כא פסוק יא (יא) ועל כל נפשת מת לא יבא גוף מת והגוף חסר, כי מת שם התאר, וכן ועשיר יענה עזות (משלי יח, כג), ומאכלו בריאה (חבקוק א, טז) תחסר 'שה'. וטעם לא יבא באהל או בבית ששם המת. וטעם לאביו ולאמו שהוא מצוה עליו לכבדם בחייהם ובמותם, ואף כי לאחיו ולבנו:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 22:46 |
|
| |
מקס
מה שייך יראה או איך זה קשור לכך, שם יש כבוד ויש יראה, ההבדל ברור ומתבקש, אבל כאן הרי מדובר- בלהיטמא, רק ענין למי מטמאים? מצווה לכבדם? נכון ,אבל השאלה למה פעם האב קודם ופעם האם?
בעל צודק על הפחתת התמותה בלידה, אבל הוא לא צודק ככלל, הנקבה היא בעצם המין החזק בטבע- הכוונה לאשה, יותר בנות נולדות, מאשר בנים. כי הרבה מהזכרים לא מחזיקים מעמד בעיבור, האשה מתמודדת במחלות יותר טוב מהגבר.
נשים אמנם מתות בלידה, , ולמרות הכל הנשים מאריכות ימים הרבה הרבה לאחר יכולתן ללדת, הן חיות כ5 שנים יותר, מהגבר, תמיד היו ויש יותר אלמנות מאלמנים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 23:11 |
|
| |
ירוחם:
בוא נעשה סדר בעניין
ברגיל היה צריך להיות כתוב אביו קודם לאימו, וכך כתוב באמת בפסוק יא'
(כי כאן דנים בכיבוד הורים, כלומר הרי הכהנים מחויבים בכיבוד הורים ככל העם, התורה אומר שכהן גדול לא חייב במצב הנ"ל)
לאבן עזרא היה קשה למה בפסוק ב' כתוב ההפך, ולכן כתב מה שכתב,
עכשיו לגבי התמותה:
ברור שהיום אנו רואים את המציאות אחרת,
אבל בא אדם לפני 900 שנה בערך, וטוען כמשיח לפי תומו בדיוק ההפך, לדעתי זה נתון מעניין מאוד,
והשאלה האם ההסטוריונים יודעים מזה ????
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 23:15 |
|
| |
מקס
בא נעזוב את הראב"ע,
ונחזור לשאלה.- מדוע התורה כתבה פעם כך ופעם כך? חייבת להיות סיבה, התורה לא משנה סתם כך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 23:19 |
|
| |
ירוחם:
נווווו תחכים אותנו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 23:29 |
|
| |
הציווי הראשון הוא לכ"ג הכהונה הגדולה עברה בירושה מאב לבן, כך בכל אופן בהתחלה,- כהן נהיה כ"ג רק לאחר שאביו מת, ולכן באמת אמו של הכ"ג ולא אביו-הביאה מאכלים לעיר המקלט שהיושבים בה לא יתפללו למותו של הכה"ג.
הציווי השני היה לכהן הדיוט, שאז אביו כנראה עוד בחיים וראשונה הוא יהיה חייב להטמא לו כדרך הטבע- כי הזכר מת ראשון.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2010 23:53 |
|
| |
ירוחם: ווראט יפה: צריכים באמת לעיין בפסוקים,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 08:59 |
|
| |
| maxmen כתב: |  |
(אגב: דש לבעלבעמיו מקריאת התורה היום, באמת נזכרתי בך היום,)
|
|
במה זכיתי?
|
|
|
|
|
