|
|
| נשלח ב-2/5/2010 09:22 |
|
| |
תודה שמתי לב בהפטרה שלפי ספר יחזקאל כהן אינו רשאי להטמא לאשתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 10:48 |
|
| |
מענין אני קראתי בהפטרה הזו כי רק לכהנים אסור לאכול טריפות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 16:19 |
|
| |
מעניין למה קבעו את ההפטרה הזאת דווקא לפרשת אמור,
ולמה בכלל קבעו לעשות מזה חלק מהפטרה,
ויקרא פרק כב (ח) נְבֵלָה וּטְרֵפָה לא יאכַל לְטָמְאָה בָהּ אֲנִי יְקוָק:
יחזקאל פרק מד (לא) כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לא יאכְלוּ הַכּהֲנִים:
מובן מה הסיבה ????
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 16:45 |
|
| |
בתחילת האשכול שאלו מדוע ב]ירוט מצוות חג הסוכות נזכרו לאחר פסוקי הסיכום של פרשות המועדים.
תשובה פשוטה - מצוות אלו רלוונטיות רק בארץ ולא לדור המדבר. סוכה - אין טעם לזכר לסוכה/עמן כל עוד סוכות/ענני מדבר קיימים.
4 מינים - לא היו מצויים במדבר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 17:57 |
|
| |
תלמיד יפה, אבל אם כן מה משמעות האזכור הראשון של סוכות?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 18:12 |
|
| |
שביתה בחג וקרבנותיו נהגו במדבר וזה מה שנזכר (+שמו, ע"ש העתיד) לפני פסוקי הסיכום. אח"כ הוער שיש עוד מצוות שינהגו בעתיד
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 02/05/2010 18:16:02
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 18:22 |
|
| |
האם היה עומר במדבר? האם היו שני הלחם? האם היו לקט שכחה ופאה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 18:44 |
|
| |
בעל יכולני לענות לך כי מצוות אלו, (שיש להן קשר לפסח+שבועות) נאמרו במאמר מוסגר ("וידבר" נפרד" מסיבה זו, שאינן במדבר. ומבחינה סגנונית היה נראה לנקוט בסוכות, שהינו בסוף בדרת המועדים, בגנון כפי שננקט (לאחר בסיום), שלא היה יכול להנקט לגבי עומר וכו' (כי לא רצו להרחיקם מפסח ושבועות) אך חושבני שפשוט יותר שאחזור בי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 18:57 |
|
| |
תלמיד
את התשובה לשאלתי עניתי נדמה לי בעמוד 3. מה שחשוב לציין בסוכות\ בציווי הראשון מדובר בציון ימי החג והקרבנות ,
הציווי השני לא ניתן לדור המדבר כי הציווי פותח באספכם את תבואת ארצכם- במדבר לא היו בשום אופן במצב של אוספכם
במדבר לא היתה כל אפשרות לקחת את ארבעת המינים, לא היו שם המינים הללו, ואלו מינים המצינים את גידולי הארץ, פרי הדר מישור החוף כפות תמרים- העמקים ערבות- ההרים ערבי נחל- כשמו מהנחלים.
הישיבה בסוכה - היא לזכר הסוכות שישבו בני ישראל בסוכות במדבר,-- האם היו יושבים לזכר עצמם?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 19:04 |
|
| |
ירוח
לא אריב איתך על זכות ראשונים, קחנה
אבל בע"ב שאל טוב ובתור הראשון חובה עליך לענות לו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 23:18 |
|
| |
ותשובה לבעל, לא היו -ובאמת במדבר לא קימו את המצוות הללו בדיוק כמו שלא קימו את ארבעת המינים ישיבה בסוכה ולקט שכחה ופאה
אבל חג הסוכות בכל זאת שונה, כי את חג הסוכות הזה הם קימו- -ג,לג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג,לד דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה. כג,לה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ. כג,לו שִׁבְעַת יָמִים, תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה; בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה, עֲצֶרֶת הִוא--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ. כג,לז אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ
בהמשך כתוב -אך- כל אך ורק ,בתורה בא למעט, המיעוט הוא שעכשיו במדבר לא מקיימים את מה שכתוב,
תלמיד- אתה לא חייב לותר לי על הבכורה- הדברים רשומים וחתומים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2011 20:37 |
|
| |
שבוע טוב לכולם:
השבת ראיתי שוב את טענת האבן עזרא שאומר שאין בכל המקרא ראיה איך היו ישראל קובעים החדשים והמועדים אבן עזרא ויקרא פרק כג ואין בכל המקרא ראיה, איך היו ישראל קובעים החדשים והמועדים.
אני טענתי מזמן שעצם ספירת העומר היא ראיה שלא היית להם לוח, כי באמת לא מוזכר אף פעם במקרא מתי יוצא חג השבועות
תוקן על ידי maxmen ב- 07/05/2011 20:40:59
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2011 21:48 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | תודה שמתי לב בהפטרה שלפי ספר יחזקאל כהן אינו רשאי להטמא לאשתו. |
|
וכן פשט הפסוק לפי הרשב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2011 21:52 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מענין אני קראתי בהפטרה הזו כי רק לכהנים אסור לאכול טריפות. |
|
גם בפרשתנו "נבלה וטרפה לא יאכל, לטמאה-בה: , מעניין שפרשת שמיני יש איסור אכילה של חיות טמאות וטומאה לנוגע, אולם בנבלת חיה טהורה נאמרה רק טומאה לנוגע, לאוכל ולנושא. משמע לכאורה שאין איסור, אא"כ נאמר שבפרשת שמיני אין הבדל בין טומאה לאיסור וכש"כ שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2011 21:57 |
|
| |
פרק כב (ג) אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכָּל זַרְעֲכֶם אֶל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיקֹוָק וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יְקֹוָק: (ד) אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע: (ה) אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ לְכֹל טֻמְאָתוֹ: (ו) נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם: (ז) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא:
רש"י מעמיד את הפרשה בתרומה. לכוארה צ"ע שהרי הפרשיות הקודמות ואלו שלאחריה כולן מדברות בקדשים ןמדוע דווקא זו בתרומה?
|
|
|
|
|