הבסיס לגילוי עריות (שאר בשר-משפחה)

אם נהיה עקביים עלינו לאסור יחסי אישות בין בני זוג שנולד להם ילד עם פגם גנטי.

במדינות שונות (למשל צרפת) יש אחוז גבוה של זוגות שחיים יחד ללא נישואים, ולכן יש ילדים רבים שהוריהם לא נישאו כלל. יש ילדים רבים שזהות אביהם לא ידועה. במצב הזה איסור נישואי קרובים (אפילו מדרגה ראשונה) משיג את מטרתו באופן חלקי ביותר.

מואדיב,

נניח שמדינה פוסט דתית (למשל במערב אירופה) מעבירה חוק שקובע יום מנוחה חובה בשבוע (לאו דווקא יום ראשון). ההשראה לחוק זה היא ללא ספק דתית, אבל כיום ההנמקה לחוק היא חברתית.

בעל בעמיו,

לא כל פגם תורשתי אצל ילד אחד מופיע בסיכוי גבוה אצל האחרים.

_________________

ווטו

אני מבין שאתה מפרש גילוי ערוה על קשר קרוב מידי, אני תמיד הבנתי את הביטוי היסודי כלשון 'ציורית' לקיום יחסים באשר הם. השימוש המקובל ליחסים אסורים נוצר בעקבות ההופעה הקבועה של הביטוי בסיטואציות אסורות.
לאמור: בשפה מדויקת היה עלינו לומר 'גילוי עריות אסורות', השימוש הרגיל הוא קיצור מובן.


קליפע

(מה לא מוצא חן בעיניך בגימטריה שלי?)

אתה מדבר על כפיה של מוסד הנישואין, אני מדבר על אונס בתוך המשפחה. אם זה שווה בעיניך יש לך הערה חזקה על נישואי העבר, מה לזה ולטענתי.

בדיוק תהיתי על זה לאחרונה.

בנשואי אח ואחות (ובכלל בנישואי קרובים) יש סכנה של מומים מולדים מפני שיש להם דפקטים קורלטיביים, לדוגמה, אם אחד האחים הוא נשא של טיי זקס (כלומר ירש גן פגום מאחד ההורים) אז בסיכוי של 50% לפחות גם אחותו תהיה נשאית של טיי זקס, ולכן הסיכוי לדפקטים מולדים עולה פלאים.

אך מצד שני, גם הסיכוי למוטציות חיוביות גדל מאד לפי אותו מכניזם. אם לאב יש גן אחד שקשור עם חכמה עילאית, יופי מושלם או כח אדיר, אזי לבנו ובתו, כשיתחתנו, יהיה סיכוי גבוה מאד להוליד ילד שיהיה הומוזיגוט של התכונה הנהדרת. איך זהשאנו שומעים על הרבה מומים מולדים בחברות קטנות וסגורות (לדוגמה השומרונים) ולא על כשרונות מדהימים ומלכות יופי שנולדים שם?

נדב

דומה שגן פגום הוא נפוץ פי כמה ממיוחדויות כיופי וחכמה נדירים, שהרי גנים פגומים הם נסתרים ומעלות מיוחדות הן גלויות.

מאיר,

הבנתי כמוך עם ההבנה שהשליליות שבגילוי ערוה הוא כאשר הוא כזה שהוא קרוב מדי וכמו שמדגיש הכתוב ערות פלונית כי ערות פלוני היא, דהיינו שכאשר הערוה היא ערות פלוני גילויה שלילי. לו היתה ראויה שתהיה לבשר אחד עם המגלה, לא היה בגילוי הערוה הפרזה או עיוות, אך מאחר והינה [הנ]שאר [מ]בשר המגלה אינה ראויה להיות אתו לבשר אחד ועל כן גילוי ערותה [כנאמר על אח ואחות בפרשת קדושים שראו זה ערות זו] היא קריבה מעוותת.

מהדגשת ערות פלוני היא, גם ברור שאין משמעות הכתוב לצוות כאן על ענף של ונשמרתם לנפשותיכם של נזק לוולדות אפשריים, אלא על הקשר הבלתי נכון ומתאים.

אך בלי להיכנס עדיין למהות חוסר ההתאמה של רשימת העריות [שכאמור אני מתכונן לכתוב ע"ז או להעתיק להלן בעזר הווה], סביר שחוסר התאמה זו לא היתה כה חמורה לולא היתה לתורה מגמת "לא תתורו" להגביל את ההתהוות לבשר אחד עם חלק מן הנשים. כי מעתה שישנה מגמת הגבלה מיישמים את ההגבלה בכך ששוללים את המתאים פחות גם אם אי ההתאמה "לא כ"כ נוראה". נמצא ש"ערות פלוני היא" סיבה לחוסר התאמה ואפילו בעלת משקל קל שדיו כסיבה משנית למגמת ההגבלה של "לא תתורו". היינו ששאר בשר הלזו שהיא "ערות פלוני" פחות מתאימה להתהוות בשר אחד מאשר אחרת ולכן דין הוא שהיא תהיה בקבוצה המוגבלת מחמת עיקרון "לא תתורו" המצריך הגבלה.

תוקן על ידי עצכח ב- 02/05/2007 0:19:48

.



תוך כדי השמנה מנחת על המחמאה של ד"ר הלפרין (תודה...) , הבנתי כי מקוצר רוח ומהנחץ, כנראה לא הבהרתי היטב את דברי.


אין חולק על כך שבנישואי קרובים הסיכוי לפגמים גנטיים גדול, ובנישואי אח ואחות - יותר מאשר בכל שאר הקרובים.


לכך גם רמזתי כשהבאתי טענה אפשרית - רצון של המדינה/הגוף המחוקק להיטיב עם החברה באופן כללי.

בצורה מקייאווליסטית, ניתן לומר כי המדינה תאסור על נישואי אחים כדי להמנע מההוצאות המרובות הכרוכות בטיפול בילודים בעלי פגמים גנטיים.

אבל הרציונל, אם הוא עקבי, צריך להיות זהה גם לגבי סיכונים גנטיים אחרים. אינני מכיר דוגמאות - ואם יש אשמח לראות - למדינות האוסרות על שני נשאי קאנאוואן להתחתן, או על נשאי טאי-זקס, או גושה וכו'.

כלומר, אם מישהו טוען כי הסיבה לכך שמדינה אוסרת על נישואי אח ואחות היא מניעת לידת תינוקות בעלי פגמים גנטיים, על המדינה גם לאסור על נישואים היכולים לגרום בסבירות גבוהה ללידות מסוג זה, כמוזכר לעיל.



ומכאן אין לי אלא להסכים לדברי ד"ר הלפרין.

אכן, סביר כי הטאבו החברתי הנפוץ הוא תוצאה של ידע גנטי-אמפירי (סליחה פרעונים, לא אליכם אני פונה כרגע...). מדינות ליברליות מודרניות, אמורות לחוקק חוקים לא בהתאם לטאבו עתיק, אלא לפי עקרונות מהסוג של "החופש שלי להניף את ידי מסתיים ליד אפך". לפי עקרונות הליבראליזם, כדי לפגוע בחופש הנישואין של אח עם אחותו, יש צורך בסיבה רצינית. לטענתי, אין סיבה כזו באמת, משום שאם הסיבה היתה כאמור - היה על אותן מדינות לאסור - כאמור - גם נישואי נשאים.


אגב, בשבדיה היה נהוג סירוס של מפגרים עד לא כל כך מזמן, אבל לעניות דעתי, הדבר היה קשור יותר לסיבות הקשורות באאוגניקה.

מואדיב,

האם אתה מכיר הרבה מדינות נאורות שמתירות bestiality?

הזוכר אתה את ההתקפות שלוחות הרסן נגד פרופ' רקובר בהיותו המשנה ליועה"מ, כששאל את יחצני הגאוה למה הם בכל זאת מתנגדים ל bestiality?

המסקנה הנתמכת גם על הרבה ראיות נוספות, שאנשים החושבים שהם חושבים (הארץ) כמו גם אלה החושבים שהם נאורים, הם בכל זאת  חסרי עקביות, ולהרגשות הבטן שלהם יש מעמד על חוקתי כשעוצמת הרגשות היא חזקה.

להערכתי, גם לכללי אבולוציה של המין האנושי יש חלק בתיעובים שונים הקיימים בבבטנה של רוב האוכלוסיה, ללא הבדל דת, מוצא, השקפה ומגדר.

לגוף הנושא ולשאלות טובות שנשאלו, סיכויי הפגמים המולדים מנישואי בני דודים הם קטנים פי כמה וכמה מאלה של נישואי אחאים. עדיין נישואין אלה לא מומלצים, בדרך כלל.

.


אני חושב כי יש להבחין בין גילוי עריות לבין bestiality .


גם מדינה ליבראלית קיצונית, יכולה לטעון כי יש צורך ברצון משותף של שני הצדדים, וקשה לשאול את בעל החיים האם הוא היה שותף מלא, מרצונו החופשי, למערכת יחסים עם אדם.

מטעמי צער בעלי חיים, אותה מדינה שאוסרת התעללות בבעלי חיים, תאסור גם bestiality.

הדבר כלל אינו דומה.



ולכך שאנשים נאורים הם לא עקביים בדיוק כמו אנשים לא נאורים - שוב הסכמנו...

 הספורנו סבור שדווקא נישואי קרובים הוא דבר מעולה , ומבחינה גנטית התוצאות מצויינות

 " הנה התולדה ההווה משאר בשר , בהיות אז הפועל והמתפעל קרובים במזג, ראוי שתהיה יותר הגונה וממוזגת , כמו שקרה בתולדות משה אהרון ומרים מעמרם ויוכבד דודתו. " !!

.