הבסיס לגילוי עריות (שאר בשר-משפחה)

.

"אם ההנמקה היא אבולוציונית (ולא רציונאלית או טבואית), אז גם בעולם החי היינו צופיםבגילויו של איסור גילוי עריות."




אתה מצפה לגלות בעולם החי מערכת של איסורים והיתרים? אולי חוקה בהסכמה?


אין ספק שלאיסור גילוי עריות יש יתרון אבולוציוני, אולם בטבע הוא מתבטא באמצעות שרידה, לא באמצעות הכוונה מראש.

גם לאיסור על קניבאליזם יש יתרון אבולוציוני, והפרלמנט שלהם לא חקק חוק האוסר זאת.

נדמה לי שקראתי שבשבדיה ביטלו את האיסור על נישואים בין קרובים.
האמת היא שאין הגיון באיסור הזה אלא מטעמי דת.

השבת קראנו בפרשה, והעם בוכה למשפחותם. אומרת הגמרא על מה בכו?
על שנאסרו להם העריות. וממשיכה  מי בכה?  הזקנים בכו.

נשאלת השאלה, מיילה הצעירים בוכים על איסור עריות, אבל הזקנים? מה יש להם לבכות?

דרך העולם היה שאדם התחתן עם אחותו או בת משפחה , ואז האבא והאמא הזקנים ידעו שכזקנים הם יגורו אצל הילדים שלהם. אבל כשנאסר להתחתן עם האחות, או האח..
האבא הזקן ירצה לגור אצל בנו יאמר לו הבן: אבא אתה יודע הרי שאני אוהב אותך, ומאד רוצה שתגור איתי, אבל מה לעשות אשתי לא נח לה, והיא לא רוצה. (זה גם להפך אצל הבת)

הבינו הזקנים את הגזירה הקשה, ובכו.

מואדיב,
אם אנו מפרשים את האיסור אצל בנ"א כאבולוציוני, אז הסלידה מגילוי עריות היתה נושאת אופי אינסטינקטיבי,  וסלידה שכזו אפשר לצפות גם מעולם החי.

_________________

.



מלחמות בין בני אדם הן מעשה אנטי-אבולוציוני.


תמהני אם טחו עיני, אך אינני רואה את הסלידה האינסטנקטיבית של בני האדם מהן. אולי אפילו ההיפך.


אם אינסטינקטים אתה מחפש, הרי חסרים לך עוד כמה:

יש בעלי חיים בהם האם מסוגלת לטרוף את גוריה שלה - היכן כאן האינסטינקט האבולוציוני שאתה מניח כי קיים?

האלמנה השחורה הורגת את הזכר לאחר ההזדווגות - היכן כאן האינסטינקט האבולוציוני שאתה מניח כי קיים?


וכן עוד רבים.


אין דבר כזה "אינסטינקט אבולוציוני". בעלי חיים מתנהגים לפי הדרך בה נבראו, לפי האינסטינקטים והציוויים הטבועים בהם. אם התנהגות זו תורמת לשרידותם - הם ישרדו טוב יותר. אם לא, יתכן כי יהפכו לתמונה בספר על מאובנים.

מואדיב,

נניח שבין הברואים הקדומים היו בעלי אינסטינקט סלידתי שכזה, והיו שחסרו אותו, הלא שאותם שהיה להם אותו, הם שהיו שורדים בתהליך הברירה הטבעית.

אני לא טענתי להסבר איסור גילוי עריות על פי הגישה האבולוציונית, רק טענתי שאם התאוריה נכונה לגבי האדם עליה להיות תקפה גם לגבי שאר עולם החי. ואיני רואהרואה כל עירעור על טיעוני זה.

(דרך אגב לפי פרויד המלחמות יכולים להתפרש כהסתגלות אבולוציונית מהמעלה הראשונה, כל אותם שלא הפנו את דחפיהם התוקפניים החוצה (במלחמות וכדו') הפנו אותם פנימה ופשוט לא שרדו.)

_________________

קצת נהיה לי בלגן בראש מעמדת מואדיב ודעמיה, ובראשם דוקטורנו.

עריות, אם קבלה נקבל, ואם לדין הנה תשובתי ערוכה. אם ההתנגדות לעריות היא אינסטינקט, הרי שהיא נתונה ואינה צריכה נימוק. אם היא טאבו חברתי, בואו ונבדוק את תוקפו.

מה שאינו נתפס אצלי, הוא אינסטינקט שיש לו נימוק (והמגדילים יאמרו: נימוק אבולוציוני), או טאבו שיש לו יסוד פסאודו-טבעי.

ראשית, כל מי שטוען שההרחקה מעריות טבועה אצלנו בדם, חולק על העמודים הפנימיים של ידיעות ומעריב, וכן הוא בכל עיתון ש[לא] מכבד את עצמו בעולם. דומני, שמרבית התקיפות המיניות מתבצעת בתוך המשפחה, על אחיות ובנות.אין לדבר הזה שחר. כמו כן, המיתוס אומר, שגם אחים שאינם קשורי-דם, כגון מאומצים, ואפילו שכנים, נמנעים מלהינשא זה לזה. היכן כאן הגנטיקה? ולהיפך - אחד מהסיפורים שהועלו כאן הוא על אח ואחות שלא הכירו, וביקשו להנשא.

שנית, אני מתפלא על הנסיון להסביר למה התורה צריכה לאסור דבר טבעי (נידון גם באשכול הקניבליזם). התורה אוסרת רצח במפורש, וגם אוסרת במפורש לגלח בתער את הזקן. הכביר עם האיזוטרי. התורה אינה אוסרת קניבליזם, אינה אוסרת גילוי עריות עם הבת, שהם חלק מהתרבות והאינסטינקט וכו' וכו'. לטעמי, התורה ומצוותיה פשוט אינן עקביות. ועם זאת, אני תמיד משתאה מול הסברי מיימוני ושאר חכמים, שיודעים להסביר בק"ן טעמים למה התורה ציוותה על שחיטה מצואר ואסרה שחיטה מהעורף (וכדי לא לגלוש, לא אאריך בעמדתי שכבר הובעה, שכל המצוות הן מצוות-בדיעבד, היינו, קרה המקרה והפכו לחלק מהתורה. טעמי המצוות הם דיעבד-של-דיעבד. אפולוגטיקה).

אבל מעבר לזאת אטען, שנישואי קרובים הם הנישואין השכיחים ביותר, ומכאן שכל שנכתב לעיל אינו תופס. אמנם, נישואי קרובים בדרגה ראשונה הם בלתי שכיחים לחלוטין. אבל אם הסיבה היתה אבולוציונית, או בשל רתיעה תרבותית, או משלל הסיבות דלעיל, היינו צריכים לראות גם מיעוט נישואי בני דודים, וכן הלאה ככל שהמעגל המשפחתי מתרחב. בפועל, מרבית האשכנזים שסביבכם נשואים לאשכנזיות, תימנים לתימניות וכן הלאה, מתוך משיכה תרבותית או טבעית, מה שתרצו, לדומה, למאחד, למשפחתי.

ברור שלסעדיה התימני יש יותר גנים משותפים עם מרים התימניה מאשר עם שיינדל הפולניה. מדוע, אם אכן יש חיפוש מונחה אחר מיעוט בעיות גנטיות, סעדיה מבכר את מרים מאשר את שיינדל? ומדוע (כדברי אחד מקודמי, אמיר) הברווז מהשלולית שליד ביתי יעדיף את הברווזה מאותה שלולית, ולא יתור לו אחר ברווזה מעיר אחרת?

באופן כללי, רוב בני האדם נשואים לדומים ולא לשונים, לקרובים (משפחתית) ולא לרחוקים.

עובדה היא שבדרך כלל אדם אינו חש משיכה מינית לבני משפחתו.
 

[אילולא דמסתפינא, הייתי אומר שאשתו של אדם היא קרובת משפחתו, ודומני כי רצוי שהוא יחוש כלפיה משיכה מהסוג שהוזכר מעלי... ]

אדייק ואכתוב אדם אינו חש משיכה מינית לבני משפחתו שהוא חי איתם מילדות, קראתי פעם שבקיבוצים בתקופה שהיה נהוג שם בתי ילדים בדרך כלל לא היו הרבה נישואים בתוך הקיבוץ.

אם כבר עלה הנושא שוב, בהשגחה פרטית אמש קראתי ביאור מעניין על הנושא במאמר מבעל התניא. 
הביאור יכול אולי להשמע לא הכי טוב באם הם יתקבל בהגשמה ובגסות, אבל אנסה לעשות זאת הכי בעדינות ובבהירות.
 
אנסה להמשיל את איסור גילוי עריות בא נאמר לקבוצת מדענים מהטופ שבטופ האנושי הקיים, שלאחר שנות מחקר מגלים את האטום וביקועו.
האטום יכול לשמש למטרות חיוביות מאוד באם הוא מגיע ומשמש מדינות מסודרות ומפותחות שיעשו בו שימוש מבוקר אחראי ולטובת האנושות בלבד.
עם זאת הסוד הגדול חייב להשאר בסוד מוחלט משתי סיבות:
א. אין זה ראוי שכל אדם פשוט יידע וישיג בקלות נוסחאות עליהם עמלו מדענים עשרות בשנים תוך השקעת מאמצים ומשאבים אדירים. זה מביא לזילות של העניין .
ב. סיבה מכרעת יותר היא שהסוד הגדול יכול להגיע לידיים זרות ובלתי אחראיות כמו מדינות לא אחראיות או ארגוני טרור שיכולים לעשות בכך שימוש לא אחראי לא הוגן מזיק והרסני מאין כמותו שיביא לחורבן הכי אדיר שיש.

זהו בדיוק מהות האיסור של גילוי עריות.
הבעיה היא אינה בעריות אלא ב'גילוי'...

כתב המואדיב (ולפניו שעל בעל בעמיו שאלה דומה):

"אינני מכיר דוגמאות - ואם יש אשמח לראות - למדינות האוסרות על שני נשאי קאנאוואן להתחתן, או על נשאי טאי-זקס, או גושה וכו' "

"דור ישרים" והמעמד שלו בחברה החרדית, מהוים הגשמה של האיסור הזה. זוג בסיכון אפילו לא נפגש.

_________________