מי עומד מאחורי הקריאה 'לא לעבוד'

ועל המדינה הציונית כבר נאמר: "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו"

ונחזור לתחילת הדיון: מטרת המדינה = חילון העם, ואם לא נראה לך אז אתה ממש תמים.
הם רצו ליצור פה עם חדש אשר לא ידע את אלוקיו.
ראה נא מה עשו לעדות המזרח?! גזזו את פיאותיהם בכח, ניתקו אותם מכל קשר ליהדות
פשוט לבכות ולבכות ולבכות...

ממש לבכות ומרוב בכי ורחמנות עליהם לא צריכים לתת להם ללמוד עם צאן קדושים. איפה המטפחת לקנח את הדמעות?
הרי את השפיכת דמים ממש, שעושים החרדים עם עדות המזרח, בן גוריון לא חלם אפילו.
לבכות לבכות לבכות. אין לך מושג אפילו, כמה הרבנים שאת משתיכת אליהם צריכים לבכות.
אבל דמעתה של נערה ספרדיה קטנה, שהורחקה מבית יעקב בגלל מוצאה, כקללה תלווה אותם הרבה הרבה מעבר לעולם הבא שכנראה לא יהיה להם.
כי כל המלבין פני חברו אין לו חלק בעולם הבא. ושם אין פרוטקציות ווטפשים.

_________________

מודה ועוזב

השאלה שהוצגה בראש האשכול, שנועדה לבחון את היחס הראוי עפ"י חז"ל לעבודה, היא אכן אחת השאלות היסודיות ביותר העומדות כיום בפני הציבור החרדי. אולם במקום לפתח לעומק את הדיון הזה, עבר לו הויכוח לשאלה חשובה לא פחות, הלוא היא סוגיית "ירידת הדורות". ברצוני להתייחס כעת לנידון הראשון ולהציג בו מספר צדדים.

לאורך ההיסטוריה, מעטים היו האנשים שעמדו בפני השאלה האם לעמול לפרנסתם או לא, היות ועבור רוב מוחלט של האנשים הייתה העבודה הכרח ברור בדיוק כמו שאר צורכי הגוף אכילה שתיה שינה ועשיית צרכים וכיו"ב. האפשרות לא לעבוד הייתה נחלתם של יחידים בעלי נכסים, או של כאלו שנמצא מי שיחזיק ויכלכל אותם באופן קבוע. בשביל רוב העולם השאלה הייתה יכולה לגעת במינון הרצוי, כלומר האם הוא יכול למעט במלאכתו לצורך לימוד תורה. המציאות העכשווית שבה יכולים בני אדם רבים להתפנות מעיסוקיהם, היא תופעה מודרנית הנובעת מהמהפכה התעשייתית והטכנולוגית בשילוב המבנה הכלכלי הקפיטליסטי. אם בעבר נדרשו מאה אנשים לעבוד במשך כל היום בכדי לספק את הצרכים המינימליים של מאה אנשים, כיום די במספר מועט של אנשים שיעבדו מספר מצומצם של שעות [שמונה שעות במשך חמישה ימים הם משרה מלאה] בכדי ליצור את כל הנדרש לאנשים רבים ברמת מחיה שבעבר הייתה נחלתם של עשירים מופלגים. מציאות זו הולמת את התיאור של הרמב"ם על ימות המשיח, והוא אכן אומר שאז יתפנו בני האדם לעסוק בחכמה.

בעולם הגדול מנוצל הזמן הנותר לדברים שונים, התפתחה "תרבות פנאי" עניפה הכוללת ספרות; תקשורת; מוזיקה; אמנות ועוד כהנה וכהנה, כמו כן מושקע זמן רב לפיתוח של אפשרויות טכנולוגיות חדשות בכל התחומים רפואה; מחשבים; ביולוגיה; גנטיקה ועוד אינספור תחומים, גם עולם הרוח והאקדמיה מנצל את המציאות הזו למגוון תחומי מחקר, היסטוריה; מדעי החברה; כלכלה ועוד. בקהילה החרדית נוצל הזמן הרב שנוצר לאותו דבר שמילא תמיד את שעותיו הפנויות של היהודי, ללימוד התורה על ידי גברים, לאמירת תהילים ועשיית חסד ע"י הנשים [אני מדבר כמובן בהכללה].

האמור כאן נועד להצביע על התופעות הסביבתיות שגרמו לכך שתופעת "חברת הלומדים" הינה כה חדשה, לא "ירידת הדורות" כשלעצמה גרמה זאת, אלא התנאים הסביבתיים. כעת נותר לנו לדון מה הם היתרונות והחסרונות בהקמת "חברת הלומדים"? האם זהו מצב רצוי לכתחילה או בדיעבד? האם ניתן והאם צריך ליצור שינויים במצב זה? ועוד שאלות חשובות מסוג זה. הנושא של "ירידת הדורות" איננו כל כך רלוונטי בהקשר זה.

בנוגע לציטוט בפתיחת האשכול, נדמה לי שהמסר של המאמר שהובא איננו באשר לחשיבות העבודה לעומת אי-עבודה, שכן הצורך לעבוד היה ברור גם לפני כן, המכוון הוא שכל דבר שהאדם עושה עליו לעשות בדרך הטובה ביותר. הרי גם בציטוט שהביא מאיר על איש צבא, לא התכוונו לומר שמלחמה היא דבר טוב, אבל כשהיא נעשית צריך לעשותה באופן הטוב ביותר.

אנחנו גולשים וגולשים וגולשים.

מקווה שאין למנהל הפורום הנכבד (מי הוא?) בעייה עם זה, כי לי ממש אין בעייה.

ובכן - לגבי אפליית בני עדות המזרח: 
מדינת ישראל הפליתה את ציבור עדות המזרח.
התייחסו אליהם כאל ישראל השניה, כאל עם מפגר, פרימיטיבי.
ריססו עליהם איזה תרסיס נגד מחלות,
גזזו להם את הפיאות מחשש לכינים,
גנבו ילדים תימניים,
לא נתנו להם עבודה, לא הייתה להם פרנסה,
ניתקו אותם מהמסורת, מהשורשים המוצקים,
הדור שגדל היה מותאם למה שמקימיה החילוניים רצו ליצור פה - אנשים ריקים מתוכן.
בציבור החילוני יש הרבה שמבזים את הציבור הספרדי:
להזכיר לך כמה מפניני הלשון של שחקנים, פוליטיקטים ואנשי בוהמה:
"אספסוף", "מה הביאו המרוקאים לתרבות? מופלטה" ועוד..
למה הרבה אנשים החליפו את שם משפחתם לפני 50 שנה מביטון לביטנוביץ? כדי לקבל עבודה!

לקחו פה אנשים עם מסורת חזקה, ונישלו אותם מכל הערכים, וגידלו דור ממש ממש ריק מתוכן - בלי השכלה ובלי מורשת. וכך נוצר פער ענק בין ספרדים ואשכנזים ובפרט בציבור הדתי, שהרי בציבור החילוני ההבדל היה רק בהשכלה ובציבור הדתי גם בקיום תורה ומצוות.

מה שעשו החרדים לציבור הספרדי בישראל זה:
החזירו אותם לשורשים ע"י אירגוני תשובה.
החזירו להם את המסורת ואת הגאווה, חרף ההשפלה שהייתה מנת חלקם.
הרב ש"ך בזמנו אמר להקים את תנועת ש"ס שעלתה והתחזקה, ומצביעיה הם אנשים בני עדות המזרח עם שיירי מסורת, שמרגישים מושפלים ומובסים בגלל יחס המדינה אליהם (לא בגלל יחס הציבור החרדי אליהם) ראה שברגע שנגזר דינו של אריה דרעי - התנועה רק התחזקה וגדלה למימדים עצומים.

בעיית האפלייה בסמינרים ובישיבות:
מכיוון שמדינת ישראל עשתה מה שעשתה לציבור הספרדי, ומכיוון שהציבור החרדי ניסה לתקן אך לא הצליח עדיין לגמרי.
גדל ציבור חרדי ספרדי שיש לו פער גדול מבחינת איכות לעומת הציבור האשכנזי החרדי שהוא חזק יותר.
המוסדות רוצים לשמור על שמם הטוב - אי לכך הם בוררים את התלמידות מבחינת איכות, ומה לעשות שהרבה בנות ספרדיות לא עוברות את הסף.
ואם תגיד - מי אמר שהציבור האשכנזי הוא איכותי יותר אומר לך: עובדה שספרדים וספרדיות רוצים להתקבל דווקא אליהם, למרות ששיטת הלימוד היא אחרת והמנהלים הם אשכנזיים.
ברגע שמכניסים את הספרדים הפחות איכותיים - המוסד מקבל שם טוב ואז גם ספרדים לא רוצה ללמוד בו.
המציאות היא שספרדים איכותיים כן מתקבלים למוסדות אשכנזיים, ותתפלא יש גם בנות אשכנזיות שלא התקבלו מאותה סיבה.
דע לך שבמקסיקו הכל הפוך המוסדות הספרדיים נחשבים ליותר טובים.
הכל שאלה של איכות, ובמקרה שלנו הגזע משפיע על האיכות.

הפיתרון:
ספרדים צריכים להקים לעצמם מוסדות טובים, ולשם יילכו כולם כולל הבן של הרב עובדיה יוסף, רק אז יבוא הכל על מקומו.
לדעתי - ב"ה יש יותר ויותר ספרדים איכותיים, ובקרוב כבר לא יהיה הבדל ויוכלו ללמוד באותם מוסדות.

שאלה לי ספרדים שלומדים בישיבות אשכנזיות - לא מפריע לכם שהלימוד וההלכות והמנהגים אינם לפי המסורת שלכם?

עוזוהדר,
מדוע יש עיסקת חבילה בין אי היציאה לעבודה ובין מוסדות לימוד נפרדים לספרדים?

מתי  מקימים  מוסד  לימודים  בסגנון  מכון  לב?