מי עומד מאחורי הקריאה 'לא לעבוד'

נכון, אנחנו באמת צריכים טיפול, הטיפול הוא: לימוד תורה.

עוז והדר

עמדתך הובנה, האם יש לך מקורות או נימוקים?

כולנו רוצים להבריא את החולה, אנו חושבים שצריך לחפש את הפתרון בשולחן ערוך, איפה את מחפשת אותו?

מצאת את הפיתרון בשולחן ערוך? או שאתה מנסה לסלף את השולחן ערוך לצרכים שלך?

עבודתי נעשתה ע"י אחרים: גדולי הדור קבעו: רק תורה תציל את העם.

ד"א - מי זה כולנו חושבים? לדעתו של ירוחםשמ - אין כאן שום חולה אולי חולה פסיכוסומטי.

מאיר

גם אם נניח ללימוד, שזה דבר קשה להוכיח (אך אפשרי) ונתמקד בעבודה. האם אינך מסכים שרוב העבודות כיום תובעות יותר משאבים נפשיים מאשר העבודות (כפיים) שהיו פעם?


כלומר, אדם העובד כיום, נשאר לו פחות ראש פנוי לעסוק בתורה. (אלא אם כן הוא עובד בחלוקת דואר).

ולא רק לגבי עבודה זה נכון, גם שאר חי היומיום מציפים את כל החושים במידה שלא היתה קיימת עד לפני כמה שנים. הדרך היחידה להתמודד עם הצפת הרגשות מהסוג הזה, היא להינעל מפניה. אם טכנית, ואם על ידי עבודה עצמית חזקה, היודעת להבל את העולם, ולא להתרגש ממנו.

אלו הלכות פסוקות. ויש עוד רבות  האם חכמי הדור ביטלו אותן?
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י

ברור שלפעמים לא מסתייע בידו של אדם ללמוד כל היום בגלל בעיות כלכליות.
אך אדם שיש לו כל צרכו או שאשתו מפרנסתו או הוריו או שזכה בלוטו - אין כל מניע שלא ילמד, אלא אם כן - הוא לא 'בנוי' לזה - במקרה זה עליו להתייעץ עם רב.

עוז והדר אני מסכים לחלוטין עם קביעתך האחרונה.

הנקודה שאני מעלה היא חוסר היכולת של אדם הנמצא בכולל, והוא לא"בנוי" לזה, כדבריך, לקום ולעשות מעשה.

בזה אני מאשים את הרדידות ו"ירידת הדורות"

אני מכיר רבים וטובים ששורפים זמן בכולל וטוב להם וטוב לעלום שיצאו לעולם המעשה

_________________

לומד

מכחיש מכל וכל את ההכללה הזו.
היו פעם מקצועות שדרשו את כל כולו של האדם, אם פיזית עד כדי אבדן חושים בתום העבודה, ואם נפשית כמסחר.
היום רוב העובדים השכירים יכולים להסיח דעת מהעבודה מחוץ לשעות עליהם משלמים להם, אין שום בעיה לעובד בורסה או למנהל עבודה להתפנות בכל החושים ללימוד או למה שיחפצו.

עוז

אינני יודע מדוע את מאשימה בסילוף, את מכירה את הסעיפים הרלוונטיים? הם יכולים להתפרש אחרת? מישהו פעם פירש אותם אחרת?
אין לי שום סיבה לחשוב שבסמינר לימדו אותך משהו שאני פספסתי במשנת היסוד של גדולי הדורות האחרונים, אני לא שמעתי מעודי על פרשנות שונה לשולחן ערוך.
החזו"א דיבר על ביטול לזמן של ההלכות כדי לייסד ולשקם עולם שנחרב, אחרים הורו נקודתית, לא שמעתי על שינוי השיטה או פירושה בדרך כלשהי, דברי הפוסקים היו ונותרו ברורים מאוד.

אני שמח על כך כי גם הנשים מסכימות על ביטול חרם דרבו גרשון, בעניין לשאת שתי נשים.
ויפה יעשו הרבנים ויזדרזו לבטל חרם זה- שהרי כבר מימיילה בוטל-.
יהיה הרבה יותר קל ללומדים להתפרנס משתי משכורות.

זה שאדם יושב ולומד כל היום, וכשמגיע לשאלה שהתשובה כתובה בפרוש בפוסקים ובש"ע, הוא הולך לשאל את הרב?

משום מה זה שאשה מפרנסת את בעלה, ומעמלה הוא אוכל.
 מזכיר לי את אדם שאשתו נתנה לו לאכול.          

_________________

הבה ולא נשכח שהגמרא מדברת על עבודה מזריחה עד שקיעה כשאין תאורה בלילות, וביום ששי עובדים עד סמוך לכניסת שבת.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 16/05/2007 9:04:27

ymy

אם תוכל לומר לי מה מצאת בשולחן ערוך - אשמח מאד (-:
לא הבנתי מה זה "ביטול לזמן של ההלכות" מהו הזמן של ההלכות?

אדם שעובד גם מחוץ לשעות העבודה - ראשו תפוס בעבודה, ובפרט עובד בורסה או מנהל עבודה שהרבה פעמים עושה את עבודתו גם מחוץ לשעות העבודה במשרד.

לא הבנתי מה הבעייה שלך, ירוחםשמ? שיש נשים שמוכנות לפרנס בעל שישב וילמד תורה, כי הם מאמינות שיתחלקו עימו בעוה"ב, וכבר נאמר: "נשים במה זכין?", ואני מאמינה שאתה יודע את ההמשך..

נראה לך שמתאים לבטל את "חרם דרבנו גרשום" במציאות העכשווית.. לא נראה לי שהנשים יסכימו.. בכל אופן תגיש בקשה לוועדה, השאלה איזה וועדה..

כן, אדם שלומד כל היום לא יכול תמיד לפסוק ולהכריע בכל דבר, וזה שכתוב בשולחן ערוך זה לא חותך ולא אינדבדואלי לכל אדם, ועליו להתייעץ עם רב גדול ממנו, אלא אם כן - קוראים לו הרב עובדיה יוסף או הרב שטיינמן.

סיכום הדיון: (מבחינתי)
האידיאל הוא ללמוד כל היום עד 120, זה צו השעה לדור זה עקב ירידת הדורות, אדם עובד לא יוכל להגיע לאותה דרגה רוחנית.
אדם שלא בנוי ללימוד, אל לו להישאר בכוילל ולהתבטל וישאל רב מה לעשות.
אדם שלא יכול מבחינה כלכלית - כמובן שלא יטיל עצמו על הציבור, אבל אם יש מישהו שמוכן לפרנסו (למשל אשתו) שימשיך ללמוד, ואם אין - שוב שישאל רב שייתן לו עצה בנושא.