מי עומד מאחורי הקריאה 'לא לעבוד'

את באמת צריכה ללמוד. ההמשך שם שהם לוקחות את ילדיהם לתלמוד תודה. ולא את בעליהם
.
הגמרא אומרת מי שמצפה לפרנסת אשתו  משול למת -חייהם אינם חיים.

אבל לכן כתוב כנראה שאסור ללמד אשה תורה. למה לגלות לה את האמת האמיתית?

הנשים מפרנסות מרצונן ומשאיפתן ואף אחד לא מצפה מהן לעשות זאת.
הן פשוט רוצות לזכות בחלק התורה של בעליהן, בהסכם יששכר וזבולון.

עוזוהדר,
אם הן כאלו כשרות וחסודות, מדוע אין מאפשרים להן להשתלם?

מה זה קשור?

האיסור להשתלם נבע מכך שמשרד החינוך רצה להתערב בתכנים ולהוסיף שנה שלישית ללימודי הוראה, כך שכל מי שתילמד שנתיים לא תקבל תעודה ותצטרך להשלים בשנה שלישית, וגדולי ישראל החליטו שכדי לא לתת למשרד החינוך להשתלט על הסמינרים, צריך לאסור כליל את ההשתלמויות שהיו נהוגות עד אז.

הבנות נשארות צנועות וחסודות עם ההשתלמויות שהיו נהוגות בעבר וכיום בלי ההשתלמויות - העיקר שמפרנסות את בעליהן הלומדים תורה.

המדרש מספר שבזכות נשים צדקניות שבאותו דור. נגאלו בני ישראל ממצרים.
מסבירים, מה עשו  אותן נשים צדקניות? אמרו לרבש"ע אל תדאג אתה תגאל אותם, ואנחנו נמשיך להעביד אותם עבודת הפרך.
מה זה עבודת הפרך? מסביר רש"י עבודה שמתאים לנשים עושים הגברים ולהפך,
 
כי הרי בכתובה שאותם בעלים הלומדים חותמים וכותבים, כתוב שהוא מתחייב לפרנס ולכלכל את אשתו כמנהג היהודים הגבירים, ואם כך שקר כתבו ושקר חתמו. מלכתחילה זה היה שקר.

ונשארת השאלה המתבקשת, הרי כפי שמופיע בגמרא ובהלכה, כי אם בטלו התנאים, הנשואים בטלים.
והשאלה הכואבת ביותר היא, מה מצבם ההילכתי של הילדים, של אותם הזוגות, שהנישואים בטלים כאמור, בגלל אי קיום הכתוב והחתום. בעיה. בעיה.

עוזוהדר,
המערכת שלך סגורה לתפארת ואינה ניתנת להפרכה.

וורט יפה..

ושוב - כיום הרבנים קבעו אחרת, מה לעשות המציאות היום השתנתה בכלל בעולם, נשים היום יוצאות לעבוד גם כאשר הבעל עובד.
עוד משהו שהשתנה בדורנו - היום הדור צריך יותר תורה.
בגלל שתי העובדות הנ"ל, החליטו גדולי ישראל, אם האישה במילא תצא לעבוד, והדור היום זקוק ליותר תורה - נעשה עיסקת חבילה: הנשים יפרנסו והבעלים ילמדו.

הבעל מתחייב לפרנס - אבל אם אשתו מסכימה מרצון לפרנס - אין כאן כל בעייה, אם האישה לא עובדת ואין כסף בבית - אז מתחילה הבעייה.

הבעל אחראי על הפרנסה, אבל אם הוריו מוכנים לתמוך או אשתו או איזה דוד מאמריקה - זה לא עיניין של אף אחד - העיקר שיש פרנסה.

הוא לא חותם בכתובה שהוא ייצא לעבוד קשה ולהרוויח X כסף..

בעל בעמיו -
גם אם יימצאו סדקים בהשקפתי , הרי אני נשענת על גדולי הדור, ולהם בטוח יש תשובות לכל.

עוד משהו רציתי לציין: הרי יכלת לשאול, אם למורה יש תואר בכיר או תואר BA היא מקבלת יותר כסף, ואז היא יכולה להיטיב עם בעלה הלומד, למה אם כן - למנוע את ההשלמויות?
ובכן - גם פה - כנראה שגדולי ישראל חשבו שזה כדאי, כי במקרה זה המטרה - לימוד תורה, אינה מקדשת את האמצעים: השתלמויות - שמאפשרות למשרד החינוך לשלוט, וכאשר חמתם של משרד החינוך תשקע, יחזירו בחזרה את ההשתלמויות כבימי קדם.

יש לך טעות.
את חושבת שישבו וחשבו בצורה שיטתית.
חוששני שאת טועה.

לא שאלתי את גדולי ישראל - למה הורו מה שהורו, ולכן אינני יודעת בוודאות איך הגיעו למסקנותיהם, אך ניסיתי לפשט את השקפתם להבנתנו.

בעניני נישואים אין חוכמות, אם הנישואים אינם תקפים הלכתית, כל הבעילות הן בעילות זנות.
טענתך כי את או נשים אחרות מסכימות לפרנס את הבעל, או ההורים ודודה, הנה טענה נכונה,
אבל היא חייבת להיות כתובה בכתובה. בכתובה לא כותבים שקרים הידועים מראש, יש לזה מחיר.

אם האשה אומרת לבעלה אני מוכנה להתקדש לך על מנת שאוכל לפרנסך, הנישואים תקפים אפילו בלי טבעת. אבל במצב שקיים היום זה לא כך נכתב בכתובה.

את מסתמכת על הרבנים, בעניני עריות וזנות, היתי נזהר קצת יותר

לטענתך:
אם האשה אומרת לבעלה אני מוכנה להתקדש לך על מנת שאוכל לפרנסך, הנישואים תקפים אפילו בלי טבעת.
מה פה הבעייה - שזה לא כתוב בכתובה?
עדיין הבעל מתחייב לפרנס רק שהוא מביא את הכסף דרך האישה, ואם האישה לא תביא כסף, עדיין האחריות עליו ולא על האישה.

אין שום בעייה להסתמך על הרבנים - להסתמך על עצמך זה גרוע יותר.
לא יתבעו אותך למה שמעת לרבנים, אלא למה לא שמעת לרבנים.

למרות שכנראה את אשתו של אחד הלומדים השקדנים. מטבע הדברים את לא בקיאה בנושא,
תוכלי להתיעץ עם ת"ח בנושא ולקבל מושג אחר על מחשבותיך, כפי שהצגת אותן.
אני בטוח שיש בפורום הזה מספר ת"ח או מורי הוראה שיוכלו לסתור או לאשר את דברי. אלו שישמחו לסתור יעשו את זה בשמחה, יותר מהמאשרים

מבלי להכנס לשמות או יחוס לרבנים אלו ואחרים.  קיימת בהלכה  דמות שנקראת זקו ממרה, הכונה על אישיות הלכתית שמורה הלכה לא כפי שכתוב בתורה או במשנה או בש"ע.  אסור להקשיב למורה ולרב כזה. אסור לשחק ראש קטן בעניני עריות. על זה נענשים.