מי עומד מאחורי הקריאה 'לא לעבוד'

ירוחם

תגובותיך המתלהמות מסיטות את הנושא, וחבל. כדאי שלפעמים, אבל רק לפעמים, תשתדל להגיד בצורה עניינית בלי עקיצות. הפורום הזה מכובד מידי בשביל סגנון משתלח.

עוז ומאיר

צדקתם שניכם.
דוד המלך מבקש בתהילים: "שבתי בבית ה' כל ימי חיי" זהו האידיאל שאליו צריך כל אחד לשאוף. אבל, וכאן האבל הגדול, במשך דורות האידיאל הזה היה נחלתם של בודדים ואולי 10% מכלל הציבור היהודי. אנשים רבים הבינו שהם אינם יכולים ללמוד כל היום ופנו אל העבודה ובערב היו לומדים דף היומי או בשבתות וכו'.
בדורינו התטשטשו הגבולות. נוצר מצב שהישיבה אינה קיימת ליחידים שרוצים ללמוד, כפי שהיה בעבר, אלא זהו נוער דתי ההולך לשם כי כולם הולכים. כנ"ל המצב בכוללים הולכים כי הנורמה מחייבת. ישנו פחד מהחברה לקום ולעשות מעשה.
צודק מאוד מאיר, ואני אומר זאת בכאב רב, בתור אדם שהיה בכוללים של יום שלם, ועדיין יושב בכולל, מרבית הציבור החרדי אינו מסוגל ורוצה ללמוד במשך יום שלם. זוהי האמת לאמיתה, אנשים מבזבזים את חייהם בגלל הנורמה. קשה לי להעריך באחוזים כמה מהיושבים בכולל אינם מתאימים אולם לא אחטא לאמת אם אומר שמדובר ב60% ואולי אף יותר. לדעתי קברניטי הציבור החרדי חייבים להתעשת, להביט נכוכה אל תוך הציבור פנימה, ולהוביל מהלך לשידוד מערכות כללי בכל הנושא של כוללים ועבודה. 

שוחר טוב.
אם אתה אומר כך סימן כנראה שאתה צודק,א שתדל להמנע מכך  דרך כתיבתי היא קצת בהומור ןקצת אולי בסרקזם. אולם מעולם לא רציתי לפגוע במישירים באחד מהכותבים כאן או בכלל.
העלתי מספר תמיהות וכן מספר שאלות, יכולות להיות שלא נכונות. אבל כשלא היה לנשאל מה לענות הוא הסיט את הנושא לכיוון אחר שנח לו, או סתם לא לענות, האם זו היא כן תרבות הויכוח
לפורום המכובד הזה כדבריך, ואני מסכים.
אותך, כלומד הכולל שאלתי נדמה לי. מדוע אין ברכה מפורשת על  לימוד התורה כמו כל יתר הברכות, רק ברכה עקיפה כמו לעסוק בתורה. בחרת להתעלם מהשאלה. זכותך. האם זה מכובד?
שאלתי את עוז בחיטין והיא ענתה לי בתפוזים
אין זה מצדיק את התנהגותי כפי שציינת. אולם גם אמירות מקוממות כמו שלך ושל עוז בגנות המדינה ומנהיגיה. אינה מכובדת. אני תושב המדינה, ומבייש אותי אם פוגעים במדינה שלי.
אמירה כמו של עוז אני יורקת לתוכה היא מאד מאד מכובדת!
אולי אם מבקשים מהשני לתקן, בצדק. יש גם לצד שלך מה לתקן.

שוחר טוב


ובשולי דבריך הנכוחים, הרמב"ם בהלכות תשובה פירש את הפסוק שבתי בבית ה' על העולם הבא.

ירוחםשמ

הסברתי לך איך אני מבינה את מה שכתוב בתורה, ואיך העובדה שהאישה מפרנסת - לא פוגע בכהוא זה בכתובה.
אם עדיין יש לך ספק -שאל רבנים. מה שהסברתי זה לפי הבנתי הפשוטה.

אני תמיד נצמדתי לנושא, אך אתה סטית מהנושא כמה פעמים והכנסת דיונים בנושא המדינה, מלכות ישראל לדורותיה ואח"כ אפליית ספרדים, ואחרים הכניסו דיונים על השואה וההשתלמויות.

שאלת את שוחר טוב - למה אין ברכה מפורשת על לימוד תורה? תמהני על שאלה זו - והרי כל יום אנו מברכים את ברכת התורה בתפילת השחר, ולפני כן - אסור לנו לעסוק בתורה, ברכה זו לא מספיקה לך? האם אתה רוצה לשנות את הנוסח ל-ללמוד? לדעתי הנוסח הוא כזה - כי אנו מחוייבים יותר מאשר ללמוד תורה, אנו מחוייבים לעסוק בתורה, שהעסק שלנו יהיה התורה, גם בעבודה שהראש יהיה תפוס עם תורה, כיום בדורנו מצב זה בלתי אפשר - לכן הנהיגו לימוד תורה יום שלם.

לא זוכרת איפה כתבתי שאני יורקת למדינה - זה לא הסגנון שלי, ואם כתבתי אני מתנצלת. מותר לי להביא את השקפתי הגם שהיא נוגדת את השקפתך, ואני חושבת שעשיתי זאת בצורה מאד מכובדת - אתה מוזמן כמובן לסתור את דברי וברור שלא אפגע מכך.

מאיר

עניתי על השאלה מיד כששאלת, ועוד לפני כן שאל בעל_בעמיו, יכול להיות שתשובתי לא מקובלת עליך, אך אני נוהגת לענות על כל שאלה, כן, יש לי על כל שאלה - תשובה, כי אם אינני יודעת אני אומרת שאני לא יודעת וזו גם תשובה, כמו כן - אם טעיתי, אני מוכנה להודות בכך.

תשובתי הייתה:
השקפתי בנושא לימוד התורה, היא השקפת מנהיגי היהדות הליטאית:
הרעיון הוא ביסודו של החזון איש,
ותומכים בו:
הרב שטיינמן
הרב קנייבסקי
הרב אליישיב
הרב לפקוביץ

ולאחר שנשאלתי על ידך בשנית, עניתי:
עבודתי נעשתה ע"י אחרים: גדולי הדור קבעו: רק תורה תציל את העם.

ובכל זאת ארחיב עכשיו שוב לגבי המקורות:
לציבור החרדי יש אידיאל כמה שיותר תורה, ישנה מצוות לימוד תורה, ונכון שהמצווה אינה ללמוד כל היום, אך היא בפיורש להתעסק עם תורה כל היום, בעבר יכלו לשלב עבודה ועדיין המח היה עסוק כולו בתורה, כיום אי-אפשר, ולכן בדורנו קבעו גדולי הדור שהדרך צריכה להיות לימוד תורה ללא מסיחים. לא כתוב את זה בספרים, לא תמצא את זה בשולחן ערוך ובאף חז"ל - כי זה הנהגה של הדור הזה בלבד.
כן תמצא את זה בספרים ובשיחות מוסר של רבנים בדורנו זה.

במשנה תורה לרמב"ם, נוכל לראות את החיוב ללימוד תורה, ואיך עבדו פעם ובכל זאת היו מתעסקים בתורה הרבה יותר מאשר היום:

יא כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה:  בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים--חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א,ח).

יב  גדולי חכמי ישראל--היה מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים, ומהם סומין.  ואף על פי כן היו עוסקין בתורה, ביום ובלילה; והם מכלל מעתיקי השמועה, איש מפי איש מפי משה רבנו.

עוז
האם היה זמן בהיסטוריה שהתיאוריה שלך יושמה?