| נשלח ב-2/5/2007 14:25 |
 |
| |
מקומות עבודה צנועים
(לאור קריאתו של בצ"כ לפרסום תוכניות מגירה)
תוכנית מגירה מס' 1: מקומות עבודה על טהרת הקודש
תועלות:
האופי הפרוץ של מקומות העבודה מהווה חסם מרכזי לעיסוק בפרנסה, והדברים אמורים בעיקר כלפי גברים. משני פנים:
א) הפן הרוחני - שחיקה יום יומית מקררת את דתיותו של העובד. והיה אם ביום מן הימים יאלץ כל הציבור לצאת לעבודה, יתכן שלא יעמוד חלילה בנסיון (לאו דוקא להיות חילונים אלא להיות בהמות עם כיפונת).
ב) בפן הגשמי - מצב אומלל זה מהווה נשק ביד מנגדנו אשר אומרים ממילא א"א לעבוד, שכן עבודה=שמד. הלכך גם מי שאינו לומד כלל ישאר בכולל שלא יחטא.
התכנית:
1. חברה בהנהלה חרדית שתפעיל מחלקות נפרדות לגברים ונשים. ע"ד משל: ייצור לגברים והנה"ח לנשים. או לחלופין מפעלים על טהרת מין אחד: כגון זה שקיים לנשים בקריית ספר או חנות המצלמות בניו יורק לגברים.
2. אפשרות נוספת, פחות קיצונית: חברה שאין בה הפרדה כה מופלגת, אך נשמרת הפרדה ברמת המיקרו (חדרים, מחיצות, צוותים).
3. אין מניעה להעסיק חילונים, אך היות ויסוד החברה הוא חרדי יעמדו כל העובדים בנהלי התנהגות מסויימים שיקבעו מראש.
הצעות יישום:
1. משקיעים: נושא התעסוקה החרדית היא דבר חם בכל הציבורים, אני מאמין שאם אי מישהו ירצה לקחת לידיו הקמת חברה כזו יוכל למצוא הרבה משקיעים שיעריכו את הערך החברתי המוסף (כמובן, עם התנאי הבסיסי של כדאיות כלכלית)
2. עדיף אילו החברה תוקם ע"י חסידים ותעקוף באלגנטיות את מחסום "יתד נאמן" (וכבר כתבו שם בשם אחד הגדולים: "אם זה יגרום לאברך אחד לסגור גמרא, מוטב שלא יקום מפעל זה גם אם יסייע למאות עובדים"). לאחר מכן יוכלו גם הליטאים לאייש בה משרות.
3.ההסברה בתוך העולם החרדי תתמקד אך ורק בפן א' של התועלת, קרי - ההצלה הרוחנית של אלו שכבר עובדים, ואין זה שונה מכל מאבק על צניעות כגון הסעות מהדרין ופלאפונים כשרים.
תוקן על ידי לבהעיברי ב- 02/05/2007 14:27:32
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 15:05 |
|
| |
מסכים לדברים, יש להעיר כי תוכנית זו אינה של מגירה אלא של שולחן. הסוגיה הזו מדוברת כבר זמן ומיושמת בכמה פרוייקטים, בעיקר לנשים.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 15:33 |
|
| |
ניתן לחשוב שיהדות היא דת חדשה שהמציאו אחר השואה.
לידיעתכם היהדות היא בת שלשת אלפים שנה, ומאז מעולם הלכו יהודי לעבוד בין הגויים, ואף פעם לא שמעו רעיונות כאלו למנוע פרנסה בגלל שהם יסתובבו בין העכו"ם ותרבות העכו"ם. הגישה שכאילו ממציאים את הגלגל ומבצעים רפורמה שבני ישראל ילכו לעבוד, פשוט מצחיקה.
יהודים לא נהפכו כבהמות עם כיפונות בכל אלפיםם שנות הגולה כאשר הסתובבו בכפרים, בשוקים, באניות, היו סוחרים, יצרנים, פונדקאים, ומעולם לא שמעו מגמה לא לעבוד. אמרו מוסר, עוררו על שצריך תיקון, והכל הי' בסדר (פשיטא שההשכלה קרה בגלל שסברו שביהדות אין מקום להתפרנסות נורמלית בעידן המודרני, ולדעתי אותו חשש קיים כעת ביהדות הארצישראלית הלא טבעית).
לא, לא צריכים לייצר מקומות עבודה נפרדים, יש להרגיל בני אדם לצאת ולהתערות בחיים הנורמלים הטבעיים ובכל זאת להיות יהודי טוב ויר"ש.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 15:43 |
|
| |
אתנחתא,
1. יהודים לא התבהמו - היום המצב שונה. בציבור הליטאי אנו רואים זאת בחוש.
אמנם, כמו שכתבת פעם, החסידים נמצאים במצב טוב יותר. אבל קשה לבצע החלפת גרביים המונית של אותם רבבות ישראל כשרים שלא זכו לאור הבעש"ט. הלכך אין ברירה אלא לחפש פתרונות חדשים.
2. לאבותינו לא היה מנוע חיפוש בהתאמה אישית בגוגל. לא היו להם הרבה ברירות בחיים בכלל, אנו בחברת השפע יכולים להרשות לעצמנו פינוק בדת (מכאן לימוד זכות על החומרות השונות).
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 16:13 |
|
| |
אתנחתא
באופן כללי אני מסכים עם דבריך, אם כי יש לזכור שהגויים באוקרינא היוו סיכון נמוך מאוד למסגרת היהדות של הרוכל, ללא השוואה לסיכון הנשקף לו בחברה מעורבת ישראלית.
אך הסכמתי עם תוכניתו של לב היא במישור הפוליטי, כלומר, היות שהרבה נמנעים משום כך, נכון וקל יותר לייצר מקומות עבודה כאלו מאשר לשכנע אותם בצדקתך.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2007 22:43 |
|
| |
לבהעברי
הרעיון הזה נמצא במוחי כבר תקופה ארוכה ואף ניסיתי לברר כיצד אפשר להפעילו מעשית.
למעשה מה שאתה מציע זה "מטריקס" (ודומיה) לגברים, דבר שהוא גם רווחי כלכלית בגלל העלות הנמוכה יחסית של ההעסקת החרדים (כנגזרת מהשכלתם הנמוכה) לעומת מאגר אנושי אכותי יחסית.
בנוסף לרווחים שהזכרת אוסיף מדילי שעלינו לשאוף לאידיאליזציה שאומר הרמב"ם של אדם שעושה תורתו קבע ומלאכתו ארעי (לאו דווקא במספר שעות ההשקעה בכל דבר, אלא באכות ובשאיפה), ובמסגרות כאלו היכולת לעשות זאת עולה עשרת מונים, כאשר החברה בהגדרת שואפת לסביבה תומכת לרעיון זה (אם לוקחים כדוגמא את עובדות מטריקס- הם מסיימות בערך ב4 אחה"צ את העבודה, ולדעתי אם קצת מחשבה אפשר אף לצמצם את השעות [מידע ממישהי מבפנים], וא"כ נשאר לנו כמעט שני סדרי לימוד!!).
הבעיות:
א. חברה תפחד לקחת סיכון כאשר אין לה תמיכה מההנהגה החרדית (בניגוד לעבודות לנשים שזכו בתמיכה ציבורית ואף כספית גורפת).
ב. ההשכלה- בחורה חרדית בדר"כ באה עם ידע מספיק בכדי שאחר הכשרה קצרה היא תתאים לעבודה. בחור חרדי נצרך להשלמה מ-0.
אמנם אפשר להציב תנאי של מעבר מכינה קדם אקדמית וכדו', או סוג הכשרה ספציפי שיקבע ע"י החברה (אנגלית, ותחומים נצרכים וממוקדים במתמטיקה ובמחשבים).
לדעתי בניגוד לכמה "תוכניות מגירה" רחוקות שעולות בפורומינו- זהו הרעיון הישים מכולם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2007 10:23 |
|
| |
אני לא מבינה מה הסיפור כאן בכל מקום. אדם צריך לעבוד. כאן בארץ יש מצב בעיקר בחוגים הליטאים .שאדם עובד הוא סוג ב'
אז מנסים למנוע ממנו לעבוד. על די כל מיני פיתרונות יצרתיים ולא מציאותים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2007 23:17 |
|
| |
לדעתי הרעיון מוטעה מיסודו. אין צורך במקומות עבודה נפרדים, יש צורך בשמירה על גדרי הצניעות (האמיתיים, לא המומצאים) במקומות העבודה הנורמליים.
מעמד האשה השתנה, נשים עובדות ומפתחות קריירה משל עצמן. עשרות השנים שבהן נשים עבדו אצלינו בהוראה בלבד עמעמו את העובדה הזו, אבל לא יכלו לבטל אותה, כמובן. היא עובדה.
צריך לפתוח אשכול על התורה והחיים (וזה לא נדוש בכלל). התורה היא קומה נוספת בבניין החיים, ולא להיפך. הרבה דיונים כאן שורשם בדיון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2007 23:27 |
|
| |
וגם על זה צריך לדון - מה בין דת / הלכה / יראת שמים לבין מסורת סתם.
ומה היא הלכה אבסולוטית ומה הלכה שנשענת על ריאליה ופרקטיקה ספציפיות וחלה עליהן, ובהיעדרן היא בטילה מאליה. דוגמה לטיפוס הראשון הוא יום כיפור ומעקה והדינים שמדאורייתא כולם ואולי גם אלו שמדרבנן. דוגמה לטיפוס השני הוא הכתוב במ''ב שיש חוסר צניעות בגילוי כפות הרגליים גם לגברים, שפשוט וברור שדין זה נשען על מציאות החיים בראדין של תחילת המאה.
ואין שום איסור לגבר לעבוד עם אשה. במציאות החיים של אז (איזה 'אז' שיהיה, עם של הגמ' או של השו''ע או של ר' משה שטרנבוך שעדיין חי באיזה 'אז') היה בדבר משום פריצת גדרי הצניעות. פשוט משום שלא היה זה מקובל. מן הסתם זה גם הוסיף משהו לריגוש, כלומר היה כאן משהו אמיתי ולא רק 'פריצת גדרים' סתם. היום אין בזה כלום. לא מזה ולא מזה.
בפרט ביחס לצניעות, שגדריה דינמיים. על דת יהודית המפורסמת יש נידונים מפורשים בפוסקים שכך הוא, והדבר נידון לפי הנהוג. ויש להקיש מזה לצניעות בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2007 03:36 |
|
| |
ב"ה
נראה שהתועלת העיקרית מהצעה זו היא ההזדמנות שנתנת לאברכים, שקודם
לכן נמנעו מלצאת לעבודה מחשש לעבודה בתערובת, לצאת ולעבוד במקומות על טהרת הקודש.
תמוה בעיני מה ראו מעודדי "מטריקס" ודומיה להחיל
את התוכנית קודם על נשות ישראל ורק אחר כך להתחיל לחשוב על הגברים בעוד שהבעיה בעבודה בעירוב היא של הגבר לא פחות משל האשה ועוד יותר מכך...
bt,
כתבת-
"ואין שום איסור לגבר לעבוד
עם אשה. במציאות החיים של אז) איזה 'אז' שיהיה, עם של הגמ' או של השו''ע או של ר' משה
שטרנבוך שעדיין חי באיזה 'אז') היה בדבר משום פריצת גדרי הצניעות. פשוט
משום שלא היה זה מקובל. מן הסתם זה גם הוסיף משהו לריגוש, כלומר היה כאן
משהו אמיתי ולא רק 'פריצת
גדרים' סתם. היום אין בזה כלום. לא מזה ולא מזה."
מהיכן הבאת ש"היום אין
בזה כלום!?"
טבע האדם לא השתנה. להיפך. המתירנות
והפתיחות היום מביאים אל החברה החרדית את הרעות החולות שהיו קודם בבחינת בל יראה.
ולהוכחה ראה כמה כשלים בשלימות המשפחה נגרמו בציבור
שאינו שומר מצוות כתוצאה מיחסי עבודה. לכאורה לפי התזה שלך- הרי אלו שאינם שומרי מצוות
רגילים זה בזו ואין בכך כלום....
מאמר חז"ל "אין
אפוטרופוס לעריות" תקף במלוא עוזו גם בימינו.
אינני אומרת שאסור לעבוד במקומות מעורבים אלא שגם בימינו יש לתת את הדעת על הסכנות הרוחניות ולנהוג במשנה זהירות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2007 11:12 |
|
| |
הדיון הזה מזכיר לי את השיחות בין החברים בישיבה מאוחר בלילה כשלא היה מה לאכול. דברנו על כבד, ועל מרק עוף ועל בשר וכל טוב שבעולם. לפחות יכולנו לירדם עם דמיונות מאירים. אף הכא, אברכים שאין להם פרוטה לפורטה מדברים על כל מיני רעיונות וחלומות שאין להם כלל וכלל יכולת ליישם.
חברה, הגיע הזמן להצעות מעשיות, מספיק לנחם את עצמנו במה שאפשר לעשות, צריכים לעשות, כאן ועכשיו!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2007 12:51 |
|
| |
התקוה היא כנראה שאחרי כמה שעות של שיחות על שניצל, משהו בסוף יקח אומץ ויחדור למטבח דרך החלון...
:-)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2007 22:44 |
|
| |
אני לא חושב שהענין הזה של עבודה חרדית לגברים כמו מטריקס לנשים בר ביצוע.
בעיקר בגלל שהגברים לא יסכימו לכך (ולא שזה מוצדק) הרי המשכורות המשולמות שם הם משהו כמו שכר מינימום ובשביל דבר כזה אנשים לא מוכנים לשלם את המחיר הכבד של להפוך לסוג ב' "בעלי בתים" ולהשקיע ברכישת השכלה רלוונטית וכל מה שכרוך בזה ומאותה סיבה גם עבור המשקיעים זו לא השקעה מוצלחת כי גם אלו שיצטרפו ויצליחו אחרי שנה שנתיים יחפשו איך לצאת החוצה ולמצוא מקום עבודה אחר בשכר ראוי בעקבות הנסיון שצברו.
וכמו כן אם המטרה היא שיעבדו במקומות צנועים בסופו של דבר יצאו החוצה וירצו להתקדם.
כך שבשורה התחתונה כנראה שהמצב ישאר כמו שהוא וכל אחד יצטרך לדאוג לעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2007 07:07 |
|
| |
כמדומני שבשנה האחרונה מישהו ניסה להריץ רעיון של מקומות עבודה לגברים חרדים בלבד, ומי שטירפד את זה היה הגראי"ל שטיינמן.
(וראו גם (משבוע זה: http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2200823 )
מומולוש,
אמנם השכר במטריקס לא משתווה לאנ.די.אס ולמלם, אבל שכר מינימום זה לא. עבור אברך ממוצע מדובר בשכר יפה מאד.
תוקן על ידי יעקב135 ב- 06/05/2007 7:16:12
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2007 11:32 |
|
| |
BT
לטעמיך, היכן אתה ממקם את הלכות יחוד והסתכלות, יחד עם יו"כ או עם הסנדלים תנ"כיות?
אפדאון,
הסיבה היא שלגברים ליטאים אסור לעבוד.
כוטאו,
מקום הערתך באשכול "תכניות מגירה - לשם מה?", חבל להעיר זאת בכל תכנית מגירה בפ"ע.
מומולוש,
מנסיוני האישי, יש שאדם מעדיף לעבוד בסביבה דתית בשכר נמוך יותר, מלהאזין יום יום לפיטפוטי גבי ג., רזי ב., ונתן ז. לשירי ניבול פה ופלירטוטי עובדים - ולבלוע כ"כ הרבה צפרדעים בשביל עוד אלף אלפיים ש"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2007 14:21 |
|
| |
איפה בהיסטוריה שלנו שמרו על מקומות עבודה "טהורים" מנשים?
תוקן על ידי - C_Guevara - 06/05/2007 14:19:24
|
|
|
|
|
