שאלות ודיונים בהלכה

מוזר
חברה חרדית מהעבודה בקשה ממני האג'ואים (בלשון קרתא קדישא) עבור בנה.

בעל, לא קרב זה אל זה. על אג'ואים לכל הדעות אין קדוש"ש, רק על גוגואים יש. מלמד שהשם גורם. אמנם אולי יש לחלק בין ב"ב לירושלים. ועוד שמא עוד לא התפשטה החומרה דנן (ואולי אינה תקפה כי הציבור לא יכול לעמוד בה), אז לא נותר לך אלא להזהיר אותה (שלא תעבור ב'לפני עיוור' ר"ל).

מיכי
תמה אני על שנינו כיצד לא שמנו לב לביטוי הנורא שהשתמשתי בו שהוא הרבה יותר חמור מגוגואים/אג'ואים
"חברה חרדית מהעבודה"

ייתכן שיש האוסרים מצד שיירי הפרי הדבוקים בגרעין, (או בגלל הגלעין הפנימי שראוי לאכילה בשעה"ד, אבל הוא לא נפסד, וכמ"ש לעיל), ובפרט שיש לחוש כי הילדים הרדופים אחרי הגרעינים יקחו גרעין למשחק גם כאשר יש שיירים הניכרים, וכאשר עינינו תחזינה מישרים. מ"מ, אחרי המתנת שבעה מלוכלכים בפח שמיטה יש להתיר בשופי שכבר נפסדו השיירים, ומן הסתם החברה (??) לעבודה (?!?!?) לוקחת את הגרעינים מיד המזרוחניק מדין לכם ולא לעכו"ם כדי לשומם בפח השמיטה כדין, ואחר ששהו שם יש אכן להתיר בשופי. ישחקו ענווים וישמחו.

הייתי לאחרונה בבית כנסת (זה קורה) ורצו להעלות לתורה נכד מיד אחר סבו. הגבאי העדיף לדחות את הנכד לתחנה הבאה. אני זוכר שהדבר מוזכר בנוגע לאחים ואב ובן אבל לא בנוגע לסב ונכד. יש למישהו כאן מידע בנושא?

בוגי
בני בנים כבנים.
המנהג לא להעלות בן אחר אביו או להפך, חל גם על אחים, משתי סיבות, א. עיין הרע וב. שלא יעליזו שבני המשפחה הזו השתלטו על העסק.

בוג"ע,

לאחרונה נמכרת 'מנורת שבת' שהאור בוקע רק מצידה האחד והיא מוקפת מכסה מסתובב עם חור שנותן לאור לעבור כשהחור מונח על המקום שהאור בוקע ומסתיר את האור כשהחלק של המכסה שאין בו חור מונח שם. רבנים למיניהם פסקו שאין במכסה חשש מוקצה מאחר ולדעתם הוא חלק נפרד כיון שאינו מהודק לחלק המנורה אלא כשתי חתיכות הבאות יחד שאינן תלויות זו בזו.

לכאורה יש לדון ב'ממה נפשך'. למה שכל המנורה תהיה מוקצה לפי הרבנים שמתירים להזיז מאוורר ממקום למקום לפי הצורך? מצד שני, אם המנורה כן מוקצה, הרי המכסה בנוי בצורה שהוא חלק ששייך וטפל למנורה (ראו תמונה בלינק למעלה) ולכן מה שיכולים להפריד אותו עדיין לא עושה אותו חלק נפרד שלא יחול עליו דין מוקצה לכאורה!?

תוקן על ידי קונילמל7 ב- 27/06/2008 14:15:35

בח"ח > מנורה מיוחדת לשבת מי מכיר? (גינגית)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1647775

_________________

בברכה

אכן מעודי לא הבנתי מדוע מנורה היא מוקצה, בדיוק כמו מאוורר. שימושה אינו לאיסור (להאיר או לאוורר), רק אופן הפעלתה הוא איסור. וחוץ מזה, גם אם יש כאן כלי שמלאכתו לאיסור, הוא מותר לצורך גופו.
אמנם אם זהו מוקצה מחמת איסור, שאני. וצל"ע

_________________

מיכי

מנורה אסורה כי היא בסיס לשלהבת, משא"כ מאוורר.

 שו"ע ?  איפה בשו"ע, אפשר פרק וסעיף מדויק?

_________________

מודה ועוזב

שו"ע הרב סי' רעט ס"א-ב. וש"נ.

הלבן
תודה. אבל לדאבוני אין לי את השו"ע, אולי תוכל להעתיק לי בבקשה, לא נראה לי כי בתקןפת הרב היו מאוורים.

ועוד בקשה לסדר, כשאתה כותב שו"ע, כל העולם מבין ויודע שזה שו"ע של רבי יוסף קארו, עם המפה של הרמ"א
נדמה  לי שרוב העולם האורטודוקסי לא פוסקים לפי שו"ע הרב. וגם לא מכירים אותו. ולכן חכמים הזהרו בדבריכם.

_________________

מודה ועוזב

 רעט דיני טלטול הנר בשבת ובו ט' סעיפים:

א נר שהדליקו בו מבעוד יום ודלק עד לאחר שחשכה אף על פי שכבה אחר כך אסור לטלטלו כל השבת כולה אפילו לצורך גופו או לצורך מקומו ואינו דומה לשאר כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו כמו שיתבאר בסי' ש"ח לפי שבבין השמשות כשהיה הנר דולק היה אסור בטלטול אפילו לצורך גופו ומקומו מפני שהיה בסיס לשלהבת הדולקת בו שהיא מוקצה ונעשה הנר מוקצה כמוה ומתוך שבבין השמשות שהוא תחלת כניסת השבת היה מוקצה מדעת האדם שהקצהו מדעתו כשהדליק בו ועשאו בסיס לדבר (האסור) המוקצה הוקצה לכל השבת כולה כמו שיתבאר בסי' ש"י.