|
|
| נשלח ב-11/9/2008 12:09 |
 |
| |
איזה משקל לדעתך נתנו לכך שאם ירד גשם הם יירטבו, ומקסימום תיגרם להם אי נוחות זמנית ?!
ואיזה משקל לדעתך יש אם כמה אנשיים ירטבו? לעומת השדות היבשים והשרופים לאחר ימי הקייץ? -המיחלים לגשמים!
ואיזה משקל יש לכמה אנשים רטובים? לעומת המחסור במי השתיה של יושבי הארץ- כשבורות המים ריקים?
ואיזה משקל יש לכמה אנשים רטובים? לעומת האיחור בשתילת זרעים, והאיחור והיזע בחרישת האדמה היבשה והצחיחה
.
ובכלל כל האנשים העלולים להרטב ח"ו הם יושבי הגלות מאחורי הנהר פרת, שהחקלאות והמים לשתיה של יושבי א"י
לא כל כך בראש שמחתם..-
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 11/09/2008 12:16:52
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2008 09:40 |
|
| |
דובר כאן על ההבדל בין קודם פסח ולאחר סוכות - שבועיים לפני הפסח זו תקופת מעבר שלאחריו מתחיל האביב בו מפסיקים הגשמים לרדת מטבע הדברים -במידה וירדו אותם הגשמים אליהם ראוי לייחל כי אז תמנע כל אותה עוגמת נפש אותה תיארת - הבורות לא יהיו ריקים ולא יהיה מחסור במי שתיה, ומימלא האדמה שקיבלה מספיק מי גשמים בעונת החורף גם היא לא תהיה יבשה וצחיחה באופן יחסי -
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2008 10:13 |
|
| |
כיצד החליטו על קביעת הזמן המדוייק של בקשת הגשמים? האם הקימו ועדה שתבדוק את כל השיקולים? או פשוט ראו במציאות, שעולי הרגלים בסוכות התלוננו על הגשמים, ועל כן חיכו כמה ימים, ואילו בפסח אף אחד לא התלונן, ועל כן ביקשו גשמים? כמובן יש לזה סיבות, כמו שהזכירו למעלה, אבל נראה לי סביר יותר שלא העלו את הסיבות באיזה ועדה מיוחדת, אלא לפי הצורך שהיה נראה בשטח.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2008 11:22 |
|
| |
מיכה
אלא לפי הצורך שהיה נראה בשטח.
באיזה שטח? של גלות בבל. המשופעת במיים , לעומת הצורך הקיומי של א"י למיים, איך אומרת התורה-, והארץ אשר אתם עוברים שמה... למטר השמיים תשתה מיים.
ואז יש החלטה שלא לבקש על המיים, שחלילה כמה עולי רגל מבבל יתרטבו ח"ו. אבל שליושבי הארץ לא יהיה מיים, לשתות?! את מי זה מענין.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2008 15:14 |
|
| |
מאן_דהוא: ממוצע חשבוני וממוצע משוקלל 20/11/2003
הרמב"ם הלכות שכירות פרק ט' כותב:
(ב) השוכר את הפועל ואמר לו כאחד וכשנים מבני העיר רואין הפחות שבשכירות והיתר שבשכירות ומשמנין ביניהן:
כלומר, מי שסיכם עם הפועל שלו על שכר בצורה עמומה ואמר משפט סתום שמשמעותו כפי מה שמקובל בעיר (כך אני מבין את משמעות הדברים), הרי שמחשבים את השכר הממוצע, שהוא השכר הנמוך ועוד השכר הגבוה חלקי 2.
לדוגמא: השכר הנמוך בעיר 3 והגבוה 5 יקבל הפועל 4.
השאלה הנשאלת: יש כמה דרכים לחשב ממוצע. הממוצע דלעיל קרוי ממוצע חשבוני אולם יש גם ממוצע משוקלל.
נתבונן בדוגמא הבאה: נניח ויש 20 פועלים בעיר. אחד משתכר 2000 ש"ח, אחד 20000 ש"ח וכל ה- 18 האחרים משתכרים 6000 ש"ח.
לפי ממוצע חשבוני השכר הממוצע בעיר הינו 11000 ש"ח אולם ברור לכל כי אין זה משקף את המציאות בגלל העיוותים בקצוות. הממוצע המשוקלל יהיה די קרוב ל- 6000 ש"ח.
הסמ"ע על השו"ע כותב דוגמא שאם אחד משתכר 3, השני 5 והשלישי 6, לא נאמר שהממוצע הינו 5 (במתמטיקה - ערך החציון) אלא 4.5 (3+6/2). לממוצע משוקלל אין זכר בנו"כ.
האם באמת כך ראוי לחשב ממוצע?
מה שחשבתי לומר הוא שמכיוון שתמיד מנהג המדינה קובע (במיוחד בשכירות פועלים) האם נוכל לומר שבעת אמירת משפט סתום מחשבים שכר ממוצע. אולם איך לחשב ממוצע ייקבע ע"י מנהג המדינה, והר"מ דיבר על מה שהיה מקובל בזמנם, ואם כיום מקובל לחשב ערך ממוצע ע"פ סטית התקן, ישתנה אופן החישוב.
מישהו מכיר מקומות נוספים בהלכה המתייחסים לממוצע וכיצד לחשבו?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2008 15:30 |
|
| |
mdabraham,
ההבדל בין אחרי סוכות ללפני פסח (שמעתי פעם בשם הרב אוירבך) שיוצאים בחודש אדר לדרך, לוקחים מעיל. ואילו באלול יוצאים כמו שהולכים בימי הקיץ.
לכן מתחשבים בהם רק בתשרי ולא בניסן
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2008 09:58 |
|
| |
gelibin: שכירת בית הנמצא בבעלות כנסיה - שאלה הלכתית??
שלום לכולם,
אני לא יודע אם זה הפורום המתאים לזה, אבל בכל זאת...
אני נמצא כרגע בחו"ל לרגל שליחות ומחפש בית לגור בו.
מאוד קשה למצוא בית קרוב לבית הכנסת (פשוט אין בתים להשכרה...) ואחרי חיפושים רבים, מצאתי בית שיחסית קרוב לבית הכנסת (800 מטר).
מי שמטפל בבית זו חברה לניהול נכסים והם גובים את הכסף ומטפלים בבעיות אם יש.
אני נמצא לפני חתימת חוזה ופתאום נודע לי שהבעלים של הנכס זו בעצם כנסיה והכסף של השכר-דירה מגיע בחלקו אליהם.
השאלה היא : האם יש בעיה לשכור את הנכס בידיעה שאני מממן כנסיה? יש לציין שאת הכסף אני משלם לחברת הניהול ולא לכנסיה...
תודה מראש...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 12:00 |
|
| |
קונילמל7: ייצור המוני - בל תשחית 2/3/2003
בעידן התפתחות הטכנולוגיה, אנו ניצבים יום יום בפני תופעה שיש בה נידון מוסרי.
אם כי התופעה שכיחה בכל התחומים וביותר במתוחכמים ביותר, אבחר לצורך הדיון בתופעה פשוטה כמו אפיית לחם.
כאשר אופים לחם בבית ניתן להקפיד על כבוד האוכלים בין בכמות ובין באיכות. בכמות - גומרים את הכל, באיכות - גם אם יש שאריות שלא אוכלים ניתן לבערם בדרך כבוד.
מאידך, בייצור המוני כמו במאפיות הגדולות נחסכים הרבה כסף ואנרגיה אבל מאידך נגרם מלכתחילה ביזיון לאוכלים. משעת הייצור מייעדים כמות מסוימת בתור 'רזרבה' שקרוב לודאי שתיזרק. גם צורת הטיפול הנמרץ שבמאפיה, אינו מאפשר כיבוד הראוי של האוכלים.
הנידון הוא בכל מערכת התעשייה, בה מייצרים מוצרים המיועדים מלכתחילה להשחתה (בלי לדבר על הצער שמצערים את בעלי החיים למען ניצולם).
השאלה, מה עדיף? במילים אחרות, האם למי שיכול להתחשב בכבוד האוכלים, ראוי להקפיד בכך?
מצד שני עם כל ההשחתה הישירה שבייצור ההמוני, יש בו הרבה יותר חיסכון עקיף מפני ההמוניות.
*****
ווטו1:
קוני,
"אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך".
הייצור ההמוני הוא חיובי, אבל יש לערוך רשימת הוראות כדי להתייחס לייצור העודף בדרך כבוד. [מעניין שאינן הרבנים נזקקים לזה.]
ראוי שיקום לובי לעניין הזה [אולי במפלגות? הירוקים? המפלגה של רונן?]
כאשר זה נוגע לניצול בעלי החיים, זה סיפור חמור יותר. אני חושב שאם היו מקרינים ללא הרף את העוול הנעשה לבעלי החיים, היו הרבה מאתנו מפסיקים לאכול אפילו ביצים וחלב. אבל מה נעשה "עולם הפוך ראיתי". 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2009 10:24 |
|
| |
כמה שאלות על נוסחאות התפילה:
נוסח עדות המזרח (שאלה ששאלתי גם באשכול סמוך)
מה הפירוש של 'בשבתכם לשלום' הנאמר בנוסח ע"מ בפזמון 'שלום עליכם'?
נוסח ספרד
מה המקור והסברא שהמיזרוחניקים בחרו כנוסח אחיד דווקא את נוסח ספרד? (כי זה סוג של ברי ושמא דהיינו שזה בין אשכנז לע"מ?)
תוקן על ידי קונילמל7 ב- 12/01/2009 22:34:16
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2009 22:26 |
|
| |
ירוחם
שאלת למעלה איך אפשר להעמיד את הצורך של כמה אנשים לא להירטב בגשם , מול הצורך הקיומי של השדות היבשים מימי הקיץ. אמנם ראיתי את שאלתך כבר אז, ולא היתה לי תשובה. אבל עכשיו שאלתך לא מובנת לי כלל וכלל: הרי אין לדמיין שעולי הרגלים אז חזרו הביתה ברכבת, או ברכבם הפרטי. הדבר ברור שחזרו ברגל או לכל היותר בעגלות רתומות לסוסים - שהם עצמם, הלכו כמובן ברגל, הם יכלו להיתקל בבוץ, בשטפונות ממשיים או קטנים, ושאר בעיות. זהו צורך ברור, שאין לדלג עליו. לאור זאת גם נבין את תפילת הכהן הגדול "שלא תישמע תפילתם של עוברי דרכים" וכי מי שמע על עובר דרכים בימינו שמתפלל על הימנעות הגשם (וגם, האם הוא לא יודע על מצב הכינרת ומקורות המים?)? (אא"כ הוא ילד המדבר בבדיחות הדעת). אלא מחוורתא שהדבר נוגע לתנאי התעבורה של אז, שאכן היוו סיבה מספקת לפילה להימנעות הגשם, וממילא נצרכה תפילת הכהן הגדול, לבטל תפילות אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2009 22:57 |
|
| |
מיכה
בגלל שאולי כמה מאות או אלפים אפילו ,עולי רגל יתרטבו בגשם, אתה מונע גשם מארץ ישראל הזקוקה נואשות לגשם?
זה הגיוני בעיינך??, ובכלל, אדם היוצא לדרך, מכין את עצמו כנגד הגשם. בעונת הגשמים לא היו שיירות??
תפילת כהן גדול באמת היתה, שלא תתקבל תפילת עוברי דרכים - כלומר שלמרות תפילתם שלא יהיה גשם,- ה' יתן גשם.
ואז מקבלים החלטה מוזרה, -שבכלל לא יהיה גשם-, לא שלא תתקבל תפילת עוברי דרכים, נחסוך את תפילתם של עוברי הדרכים,
אנו לא נתפלל ש יהיה גשם- והם לא יצטרכו להתפלל שלא יהיה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2009 00:48 |
|
| |
הבעיה לא שהם ירטבו, הבעיה שהם עלולים להיתקע בדרך הרבה זמן, לתעות בדרך הרבה, לחלות ואף למות. בשביל זה החליטו ששבועיים (בלבד) לא יבקשו גשם (לא מבקשים שלא ירד גשם, רק באופן פסיבי - לא מבקשים אותו.) ואף אז, כן מזכירים משיב הרוח ומוריד הגשם. כלומר מכירים בהחלט שרצון הקב"ה שבזמן זה ירד גשם. אלא שאנו כבני אדם המזדהים עם הולכי הדרכים,לא פועלים למען הורדת הגשם. ושוב, גם לא פועלים נגד.
אני מאמין שבעונת הגשמים היו פחות שיירות. וגם אז, מסתמא יצא רק מי שמורגל בדרכים ויודע להסתדר. (ואיך שכחנו את הגר? שלפי דבריך לשלוח אותה לדרך קשה גובל או אף יותר מגובל באכזריות) ואיך אתה חושב שהם יכלו להכין את עצמם לגשם? עם מעילי ניילון, מגפים ומטריות, שכידוע עוד לא היו קיימים?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2009 10:07 |
|
| |
מיכה
אנשים לא עלו לרגל לבד, רק בשיירות, גם בימי הגשמים היו שיירות מצויות, גם אז בלי ניילוניטם וברזנטים, היתה הגנה נגד הגשם, הבדוייים עד לפני כחמישים שנה, לא היו להם מעילי גשם ולא מגפיים,
אבל לו יהיה כדבריך, למה היום לא מתפללים מיד על הגשם? היום הרי אין עולי רגל העלולים להרטב ח"ו.
או- איך שכתבו באשכול הסמוך- את מי זה מעניין הכינרת ומצב המיים, הרי פותחים את הברז ויש מיים, אז למה לטרוח??
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2009 12:25 |
|
| |
תוהה_תקופה: טרף ומוטרף
האם יש הבדל מבחינת ההלכה בין מאכל שבבסיסו הוא כשר, אך המעשים בו הטריפוהו,
לבין מאכל שהוא טרף לכתחילה?!
אם אני אוכלת חזיר, זה כמו לאכול בשר בחלב?
השאלה נובעת מהעובדה שבשר בחלב כבר אכלתי, אז אם זה זהה, כבר חציתי שלב בעייתי וממש לא ישנה אם אוכל כעת משהו שהוא בבסיסו טרף.
לא רוצה להגיע לשאול תחתית, אבל אם אני כבר שם חשוב לי לדעת...!
תודה
|
|
|
|
|
