שאלות ודיונים בהלכה

כל ראשי השנה האחרים אינם שייכים לטבע- א תשרי שבו נברא העולם- יש לו קשר לטבע, ובגלל יום בריאת העולם נקבע, אבל האחרים אין להם כל קשר לטבע ולכן אין להם כל צורך להיות בעלי משמעות לטבע.

א . ניסן ראשון החודשים ראשון למלכים ולרגלים הגיוני,

א אלול חודש האחרון של השנה גם יש בה הגיון, עברה שנה, או עברו  מחצית החודשים

אבל שבט??? מה קרה???.

_________________

מודה ועוזב

אני לא מבין כלום בבוטניקה, אבל כנראה שבזמן חז"ל חשבו שתקופה זו [חודש שבט, בערך] היא משמעותית בחיי הפרי.

כנראה זו לא תשובה, חייב להיות לזה מקור!

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

שאלת לא רק על ר"ה לאילן - שבו נחלקו במשנה האם הוא באחד או בחמישה עשר בשבט, שאלת גם על ר"ה לנטיעה מדוע "נטיעה" בלשון יחיד. ר"ה לנטיעה לפי הכתוב במשנה הוא באחד בתשרי.

מאחר שהבהרת דבריך שאין כל עניין שיהיה איזה משהו מיוחד בטבע ביחס לאותו עניין שלו היום הוא ר"ה, א"כ נשארה שאלתך מה העניין בחדש שבט שנקבע בו ר"ה לאילן.

לא הבנתי איך זה קשור לשאלתך הראשונה ובכלל להיכן אתה חותר.

_________________

מ. זוהר

מאיר
אני חותר לקבל תשובה-  שאלתי השניה לא חלה על הנטיעה , רק על האילן. שבשבט ר"ה שלו.
 
אני כן הבהרתי שמן ההגיון צריך להיות הגיון וסיבה לקביעת ר"ה לתאריך מסוים,

הרי לנטיעות יש סיבה והגיון ב א. תשרי.

_________________

מודה ועוזב

רש"י ראש השנה יד, א
שכבר עבר רוב ימות הגשמים - שהוא זמן רביעה ועלה השרף באילנות, ונמצאו הפירות חונטין מעתה.

נוכאיינר

לשיטתך אתה צודק, לשיטתי לא, חקרתי קצת בנושא, במכון וולקני לחקר החקלאות בבית דגן, והתוצאה היתה מאד מאכזבת מבחינת רש"י

_________________

מודה ועוזב

 נוכאיינר,
 
ישנו טעם נוסף הקשור אף הוא בנתוני הטבע. ט"ו בשבט מהווה נקודת זמן בה כלים מי הגשמים שנקוו באדמה בשנה שעברה, ומתחילים להצטבר מי הגשמים שיירדו השנה. לכן ניתן לומר כי: "עד כאן חיים האילנות ממי השנה שעברה, מכאן ואילך חיים ממי השנה הבאה" (ירושלמי, ראש השנה פ"א ה"ב).

ראיתי עדכון כשרות של הרבנות המזהיר מפני יין שנשא חותמת כשרות מזויפת ויש בו חשש יין נסך. הכוונה כמובן לגזירת "סתם יינם". וחשבתי לעצמי שלאדם שאינו יודע מכך, אין כל איסור שהלוא בגזירת חז"ל לא נאסר הדבר כשלעצמו (בניגוד לאיסור דאורייתא שלפי חלק מהשיטות הוא בבחינת רעל ממש) אלא משום בנותיהם וכו ואם כן אין בכלל בעית שוגג. מה שכמובן מעלה את שאלת השוגג בכל איסורי חז"ל? אשמח להבהרות

ממי בדיוק- אתה מצפה להבהרות?

_________________

מודה ועוזב

מכבודו

ממני? אני ואיסורים מופרכים מעיקרם? לדעתי יש לאסור את המחמירים האוסרים, סתם.
 
כדבריך- מי כאן המנסך יין לע"ז??, הרי כל החשש אם יש ,אפילו לא- מסתם יינם,

הרי ערבים לא מיצרים יין- ואפילו אם הם מייצריים יינם אינו נסך, ואין נגיעתו של ערבי ביין -פוסלו.

אלא מדובר על מחללי שבת, וכבר הבאתי את דברי היביע אומר- וכי  למה יהיה דינם חמור יותר מדינם של המוסלמים.

יוצא מכך, כי כל האיסור יסודו בדיני ממונות, נותני הכשרות לא קיבלו מהייקב את מה שהם חשבו שמגיע להם,

המקסימום שיש כאן היא הונאה, ולא יין נסך. בהונאות מטפלת המשטרה ולא הרבנים.

_________________

מודה ועוזב

סוגיית סתם יינם מצריכה דיון בפני עצמו אני נדרשתי לשאלה האם כאשר אדם אינו יודע למשל שהיין הוא יין גויים (סתם יינם)האם יש חובה להזהירו שהלוא אם אינו יודע אינו עובר על כלום. (בניגוד כאמור למאכלות אסורות מדאורייתא)