|
|
| נשלח ב-4/3/2009 13:49 |
|
| |
האם יש מקור לנוהג ששמעתי שמקפידות קהילות חרדיות בחו"ל שלא לעשות חוזה עם רב לזמן קצוב
אין להם כל בעיה להתפטר ממנו, אם הוא לא ימצא חן, הם מאומנים ויודעים איך לקצוב לו את חייו.
את הב"ח גירשו מבראד, ואת לוי יצחק מברדיצב גירשו בשמיני עצרת, אין בעיות!!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 14:42 |
|
| |
מישקולצר,
סברתך שאיסור דרבנן בשוגג איננו נחשב איסור היא סברת הנתיבות.
אבל כבר הוכיח הגר"י אנגל באתוון דאורייתא כי חז"ל לא סברו כך.
ראיה יפה הוא הביא ממסכת חולין (ו.):
"רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי, אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין,
רבי זירא לא אכל ורב אסי אכל,
א"ל רבי זירא לרב אסי: ולא חייש מר לתערובת דמאי?
א"ל: לאו אדעתאי.
א"ר זירא: אפשר גזרו על התערובת דמאי, ומסתייעא מילתא דרב אסי למיכל איסורא?
השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן!
נפק רבי זירא דק ואשכח,
דתנן: הלוקח יין לתת לתוך המורייס או לתוך האלונתית, כרשינין לעשות מהן טחינין, עדשים לעשות מהן רסיסין - חייב משום דמאי, ואין צריך לומר משום ודאי, והן עצמן מותרין מפני שהן תערובת.
לשיטתך ולשיטת הנתיבות לא מובנת כלל קושיית הגמרא על רב אסי. הרי דמאי אסור רק מדרבנן, ורב אסי היה לכל הדעות רק שוגג!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2009 19:05 |
|
| |
ד"ר הלפרין, גם הנתיבות הביא ראיות מחז"ל (הג'מב עירובין שרואה את רבו עובר עבירה ובדרבנן עבדינן והדר מותבינן ובדאורייתא איפכא. ויש לפחות עוד אחת כמדומני). ודומני שיש עוד קושיות על דבריו ויש לדחותן (לכשאפנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2009 13:14 |
|
| |
1. אילו חילוני נהג מונית קורא לך בתחנת האוטובוס - ושואל - האם מותר למכור תפילין - מה עונים לו?
2. אם אתה מטייל להנאתך בליל שבת - וצועק אליך נהג מהצומת - איך מגיעים לקניון - מה עונים לו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2009 13:42 |
|
| |
. מאיפה אתה יודע שהוא חילוני?
קודם כל אני מסביר לו שהוא עובר עבירה חמורה -בזה שהוא נוסע בשבת במונית, ועל ידי כך הוא עובר על כמה וכמה אבות מלאכה, , אני גם אביא לידיעתו כי הוא לא שובת בשבת, וממשיך בעבודתו כרגיל למרות שהוא מחוייב על פי התורה לשבות, ויש אולי גם להחמיר בשביתת כלים וכד', אנסה להסביר לו גם את המחלוקת בין הראשוני על שביתת כלים, ואם הוא ימשיך לעמוד ולצפות לתשובה איך מגעים לקניון?
אגיד- לא דייך שאתה עבריין ועובר עבירה חמורה כפי שהסברתי לך אלא אתה מבקש ממני להיות מסיע לעוברי עבירה?
נדמה לי שהוא יסתפק בתשובה הקצרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 00:15 |
|
| |
unefleur:
האם מותר מבחינה הלכתית בלבד (לא בריאותית) לנשים רכיבה על סוס?
*****
mdabraham:
לא מוכר לי מקור לאסור רכיבה על סוסים לנשים.
אמנם אולי יש שיאמרו שזה אינו צנוע, שהרי אפילו נהיגה של נשים ברכב מנועי יצאו עליה עוררים אצל אחינו (או בני דודינו) החרדים. אבל זה כבר עניין של נורמות ומנהגים ולא ממש הלכה.
*****
סנשו_פנשה:
איני בקי ברכיבה על סוסים, נדמה לי שבעבר הייתה צורת רכיבה מיוחדת לנשים (נראה לי שיושבות כששתי הרגלים בצד אחד), יש בכך ללמש שבעבר זה נתפס כלא צנוע (האם בזמן שנוהגים לרכב כך יש בזה עניין ש 'לא ילבש'?), מצד שני סביר להניח שחלק מהלבוש וההופעה בימינו של ימינו (גם אצל החרדים) היה נתפס בעבר כלא צנוע ולהיפך, כך שכנראה בשאלות מסוג זה זה פשוט תלוי במנהג ובזמן (אם בכלל שייך לדבר על איסור).
*****
chouteng:
בפסחים ג' ע"א מבואר שיש חסרון בצניעות לאשה הרוכבת על סוס. מיהו קשה לומר שיש איסור מובהק בדבר. אבל בהחלט יש מקום להחמיר.
*****
unefleur:
אם כך אני שמחה לשמוע שזה לפחות לא איסור ממש - תודה לכם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 00:21 |
|
| |
mzohar:
צאוטנג,
בפסחים ג' ע"א מבואר שיש חיסרון בלשון נקיה להזכיר לשון 'מרכב' באשה ולכן היה צריך להזכיר זאת בלשון נקיה יותר, אבל לא מוזכר שעצם הישיבה על גבי בהמה מהלכת (רכיבה בלשון שאינה נקיה ) יש בה חוסר צניעות.
יתר ע"כ משמע מתרוץ הגמ' "התם משום ביעתותא דגמלים אורחא הוא" שאין כל בעיה לרכב במקום שצריך לרכוב, כל הבעיה היא בהזכרת הלשון 'מרכב' במקום שזהו רק ישיבה ולא רכיבה.
ועיין בתוס' שם שהקשה מדוע לא מוזכר ישבת ולא רכבת ותירץ שאם היה כותב ישבת היינו נצרכים לדרוש משם ועיין שם. מכל מקום נראה שהבעיה היא לשונית ולא מעשית.
_________________
מ. זוהר
*****
chouteng:
נקטתי לשון מבואר ולא לשון כתוב כי לדידי נראה פשוט שהדברים ק"ו.
*****
mdabraham:
אם כן, רחל ולאה שרכבו על הגמלים, כנראה היו לא צנועות. אוי לייחוסנו.
*****
mzohar:
נדמה לי שהנקודה היא רק לשונית. הרי הגמ' מדברת מדוע באשה לא משתמשים בלשון 'מרכב' לגבי זבה ובזב משתמשים בלשון הנ"ל. כלומר הנקודה היא שהמילה 'מרכב' משמעותה פישוק רגליים (יעויין במאירי שם) ובלשון המזכיר פישוק רגליים באשה יש בזה לשון מגונה.
בתירוצי הגמ' משמע שבזמן שפישוק הרגליים הוא לצורך ואורחייהו כך - כגון מביעתותא דגמלא שצריכה לישב כך כדי לאוחזו בחזקה, אין אפילו בעיה בלשון. לעומת זאת במושב רגיל שאין צורך בפישוק רגליים לא משתמשים לגבי אשה בלשון 'מרכב' אלא בלשון מושב.
_________________
מ. זוהר
*****
chouteng:
mdabraham:
****** הגמרא מקשה ממש את קושייתך.
mzohar:
ברור שהגמרא דנה שם בלשון נקיה. אלא שמכיון שלשון מרכב אינו לשון נקי, משום שמשמעו פיסוק רגלים, עאכו"כ פיסוק רגלים ממש. וכל המתוכח בזה אינו אלא מן המתמיהים. גם מלכת אנגליה אינה רוכבת על סוס באופן רגיל, משום צניעות, אלא בצורה הנקראת side saddle.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 00:25 |
|
| |
mzohar:
צ'אוטנג,
כפי שכתבתי הגמ' לא מקשה את קושייתו של הרב מיכי, אלא רק על הלשון של רכיבה. להוכחה, הסבר נא לנו את תירוצי הגמ' כפי שאתה מבין את שאלותיה.
הגמ' כותבת שאם פישוק הרגליים הוא לצורך כגון להחזיק מעמד ע"ג הגמל (ולכאורה כל בהמה אחרת), הרי שאין כל בעיה אפילו בלשון רכיבה, אני פשוט לא מבין מהיכן אתה לוקח את האיסור.
למסקנת הגמ' בוודאי שאין כל בעיה ברכיבה אפילו לפי הסברך.
[רכיבת הסייד סייבל אכן הומצאה לשם צניעות, אבל האם כל צניעות בגויים בהכרח משפיעה על מנהגי ישראל? האם נשים תצטרכנה ללכת ברעלות כמו באירן?]
_________________
מ. זוהר
*****
ירוחםשמ:
ציפורה אשת משה רכבה,אשתו של עתניעל בן קנז רכבה- אשתו של דוד אביגיל רכבה- כאמור רבקה רכבה וכן רחל, זה מה שאנו יודעים מהכתובים, כנראה שהרכיבה היתה נפוצה
האיסור לנשים לרכב נעוצה בעובדה הפשוטה, כי נערה בתולה הרוכבת על סוס, בדרך כלל מאבדת את בתוליה מתוך רכיבה.
ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי-שרה רמז קט
ותפול מעל הגמל לפי שראתה ברוח הקדש שעתיד לצאת ממנו עשו הרשע נזדעזעה ונעשית מוכת עץ ויצא ממנה דם בתולים מיד אמר הקב"ה לגבריאל רד ושמור את הדם שלא יסריח ולא יהיה בו מום בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים.
*****
טירוזאורוס:
ת"ר השוכר את החמור לרכוב עליה איש לא ירכיב עליה אשה, אשה ירכיב עליה איש, ואשה שאמרו בין גדולה בין קטנה ואפילו מעוברת ואפילו מניקה, (ב"מ עט:)
"בעובדה הפשוטה, כי נערה בתולה הרוכבת על סוס, בדרך כלל מאבדת את בתוליה מתוך רכיבה". באתר של האגודה הישראלית לתכנון המשפחה נאמר: "יש מצבים נדירים בהם הקרום נקרע במצבים של מאמץ גופני ניכר כמו רכיבה על סוס. בדרך כלל זה לא קורה".
http://www.opendoor.org.il/Faq.aspx?did=393&p=7
מישהי אחרת כותבת: רכיבה לא קורעת את קרום הבתולין, וזה בדוק, זה פשוט הזוי..
http://sf.tapuz.co.il/shirshur-382-107489619.htm
מי יודע
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 00:51 |
|
| |
ואם נקרע קרום הבתולין אז מה? לא ידעתי שיש בכך איסור הלכתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 02:11 |
|
| |
ופרשו השמלה לפני זקני העיר: מכאן לבנות ישראל שגנאי הוא להן בלי בתולין....
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 02:52 |
|
| |
הגמרא מקשה מלשון רכיבה דאשכחן ברבקה, והגמרא מתרצת משום ביעתותא, ותירוץ זה עולה יפה גם על קושיותיו של הר' מיכי.
ואני אחזור שוב ובפעם האחרונה, היכן שיש צורך הרי שיש לבת ישראל לרכוב באופן בטוח, בכל שאר האופנים, אין לה לרכוב על סוס או גמל בצורה רגילה, והדברים פשוטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 06:56 |
|
| |
[צ'אוט,
"והדברים פשוטים" זה מין קוד ל"למרות שרק אני חושב כך, אין לי ראיות ואיני מצליח לשכנע איש בדבר, אני צודק"?!
להבהרה - אין לי מושג בנושא הנידון, ואני לומדת אותו רק מן ההודעות כאן.]
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2009 09:49 |
|
| |
טירוז
רק תראה מה אתה מעולל בחקירה שלך. גורם לגירושים וצער, בין אנשים, פעם כשהבעל לא מצאה בתולין לאשתו, תשובתה היתה רכבתי על סוס, והוא היה נאלץ לקבל ולהשלים, אבל עכשיו, מה היא תגיד? הוא הרי מיד יביא אותך כמומחה. לא חבל??
הגביר של העיר נכנס לרב העיר ובקש ממנו לרשום בספר העיר- כי בתו המהוללה, רכבה על סוס והיא מוכת עץ.
עשה הרב כדברי הגביר ורשם בספר היוחסין- - ציריל ברנדה-בתו של הגביר , מוכת עץ. ועל זה באתי על החתום.
אני הק' המרא דאתרא- היום יום ה' לפרשת-" כי האדם עץ השדה הוא".!
_________________
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 11:04 |
|
| |
mdabraham:
לבוא מפניו במצור (במיצר)
*****
שטיינר:
בגמ' בריש פסחים ודאי מפורש שאין דרך אשה לרכוב על בהמה, אלא אם מפחדת. הלשון ''אורחא היא'' שנאמרה ביחס לרכיבה על גמל מורה בבירור שרכיבה על בהמה אחרת "לאו אורחא היא". ומלשון זו מוכרחנו לומר שהדיון אינו על הראוי ושאינו ראוי להאמר בפינו, אלא על דרכן של נשים צנועות והיוצא מזה ממילא לענין דיבורנו. חשוב להדגיש ש'רכיבה' משמעה ישיבה בפיסו"ר סביב הבהמה בדוקא, ולא כל ישיבה על בהמה בשעת הילוכה, כך שמסע על בהמה שלא ברכיבה - אין בה כל בעיה ו"אורחא היא".
ומכל מקום, לשם הידע: בספר "אום אני חומה", התנ"ך של הצניעות המודרנית, בחלק "הוגי שעשועות" ס"ק רי, על "ברה כחמה" סעיף ו (חלק א, עמ' נא), כתב שאין לאשה לרכב על סוס, ושכן מופיע באסופת המכתבים "קריינא דאיגרתא" של בעל "קהילות יעקב", חלק ב, מכתב מד, בתוספת הערה ש"אין להתיר אלא בדרך כשאין תחבורה אחרת, ובכה"ג עדיף שלא תפסוק רגליה אלא תניחם בצד כפי האפשרות".
ואגב אורחא אביא עוד כמה הלכות מס"ק זה, למען ילמדו תועות בינה:
1. אין לאשה לרוץ ברחוב כשאינו הכרחי לה;
2. יש למנוע בנות, נערות וכ"ש נשים מרכיבה על אופניים;
3. יש לנשים לימנע מישיבה על מעקה;
4. יש לבנות ליזהר על כללי הצניעות בזמן משחק במגלשות;
5. אין ראוי לאשה לישב רגל על רגל "דאיכא בזה הבלטת איברים";
6. כשהיא באוטובוס לא תחזיק ידה במקום האחיזה למעלה דאי"ז צניעות "כמובן";
7. אין לאשה לעשן;
8. אין לאשה לנהוג ברכב.
אלו חלק מההלכות שבס"ק ר"י שבחלק "הוגי שעשועות". בחלק זה תרנ"א סעיפים. חלק זה הוא אחד משבעה חלקי הספר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2009 11:14 |
|
| |
[שטיינר,
אני תוהה באיזה חלק של הספר מופיע האיסור לגברים להתבונן בילדות המשחקות במגלשות...]
|
|
|
|
|