|
|
| נשלח ב-17/1/2004 20:41 |
 |
| |
לגבי השאלה למעלה להצריך הבדלה למי שאינו עושה הבדלה, שמעתי דהיינו דווקא במי ששומר שבת, אבל לגבי נהג חילוני שמעולם לא קיבל עליו שבת אין הבדלה מעכב ודפח"ח!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2006 15:22 |
|
| |
שתי שאלות בהלכות בב"ח.
א) נניח שצודקים הסוברים שלא ניתן להכשיר מיקרוגל ועוד. האם אין זה הופך את הדבר לבדיעבד כך שיוכלו להשתמש לאחר כ"ד שעות ללא הכשרה?
ב) היום שיש תכשירים חזקים וחוטים חודרים לניקוי שיניים, האם הנוהגים לפי הרמב"ם להמתין רק משום הבשר שבין השיניים יכולים לסמוך על הניקוי?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2006 15:33 |
|
| |
באשכול המשאלות העליתי את השאלה הבאה (ואני מקווה שלא יקפידו עליי מנהלי הפורום; ואם כן, אני מעדיף שהשאלה תימחק משם ותישאר כאן; פשוט לא ידעתי שקיים אשכול מעין זה במקומנו).
חברים,
זכורני שראיתי פעם אצל אחד מהאחרונים (אולי ר' ברוך בער?) את הטענה שקידושין, אף על פי שנאמר בה לשון קניין, איננה כשאר הקניינים, שהרי גם דרך רכישת ה"אובייקט" שונה, אין אפשרות למכרו לאחר, אין לבעלים זכות לאבדו וכו' וכו'. משום מה אני לא מצליח למצוא את זה. התוכלו לסייע לי?
ידוע לי שרמזים לקראת הרעיון הזה מצויים כבר בראשונים (תוספות, רשב"א), אבל אני מעוניין באמירה חדה, בהירה ושיטתית, ולא בדברים שמשקפים את זה ברמז, ב"עומק פשוטו" וכד'.
תודה,
א"ג
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2006 13:08 |
|
| |
אד"ג,
אני זוכר מהקובץ שיעורים על כתובות ע"ד. [אין הספר תח"י] שם אומרת הגמ' שבהתנאה צריך "אפשר לקיים על ידי שליח" ושואלת הגמרא "והרי ביאה שאי אפשר?" ומתרצת שיש היקש בין דרכי הקידושין. מסביר שם ר' אלחנן כפי שהבינותי מדבריך. [תקנני נא אם טעיתי.]
קונ"ל,
לגבי שאלתך השניה דומני שכיום ישנם הפוסקים כדבריך.
לגבי שאלתך הראשונה ראוי לחפש [או לפתוח] אשכול על משמעות "דיעבד". אכן ממה ששמעתי מבית מדרשו דר"ג וכו', דיעבד אכן פירושו גם שעת הדחק [ולכאורה נכללת דוגמתך שהיא "אין מוצא" דכשעה"ד דמי]. ראה באשכול הכתבות שהכניס לינקזצר הבוקר שהתירו ברבנות גיורת לכהן. שם לא הובא הנימוק אך ע"כ ישתמשו בסוג של "בדיעבד" [ובאשכול הפרידה לר"ג הובא שהתיר כשהבדיעבד היה שכבר דרו יחד ושם עדיין צ"ע אם בדין זה יש בהלכה בכלל אופצית הדיעבד].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2006 14:48 |
|
| |
תודה, ווטו. אשתדל לעיין ברוב ולהשיבך דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2006 15:33 |
|
| |
תודה
עוד שאלה בעקבות שמועה ששמעתי שיש מהחזון איש-ניקים (ואולי אף כאלה הקשורים לפורום) על חומרה בהלכה שלא להוריד את מי השירותים בשבת מאחר והמים נגררים מרשות לרשות. מצד אחד זה נשמע מצחיק ומוזר אבל מצד שני צריך לנמק למה בעצם לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2006 17:43 |
|
| |
קוני למל
לולא קוני עתה, כי אז הקפדתי עליך.
זו שאלה שנראית כמעשה הלועגים לדברי חכמים והנהגותיהם.
ברור שמותר להוריד את המים, ואין בכך חשש. ואדרבה, החושב לנהוג כך הוא מן המתמיהין.
הורדת המים היא כוח ראשון. המים ההולכים הלאה הם גרמא בלבד.
ויש על כך סוגיות מפורשות, אלא שאיני זוכרן.
ועוד, שאפילו היינו דנים שיש כאן מקום לאסור מדרבנן, במקום שכזה, כגון גרף של רעי, ודאי לא היו
אוסרים.
נראה לי ודאי שהשאלה לא היתה ולא נבראה.
אם תרצה לשאול, יש מקום לשאלה על המוציא גרף של רעי מרשות היחיד לרשות הרבים. והרי הדבר
תלוי במחלוקת לגבי הוצאה שאינה צריכה, ומלאכה שאין צריכה לגופה. יש בדבר מחלוקת תנאים,
ובזכרוני המעומעם יש גם משהו על חילופי גרסאות שם (פרק המצניע בשבת?).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2006 20:57 |
|
| |
שלשום בע"ש חנוכה התפללתי במניין שאינו מקפיד להתחיל בשקיעה ובשל כך בהתקרב השקיעה לא היה עדיין מנין ומשום כך הדליק הגבאי נר חנוכה דביהכ"נ ללא ברכה. אם כי מסתבר כדבריו שלא לחדש תיקון הברכה ללא עשרה, אך לא מצאתי מקור מפורש.
עוד סופר לי על פסק [מהנחשב פסה"ד] שלא יצרוב אדם דיסק גם לא לצרכי עצמו כגון אם חושש שישכח לקחת עמו את המקורי, מפני זכויות היוצרים. [מכאן אין ללמוד לגבי צילום דפי ספר שהאיכות מהמקור רחוקה מאשר מרחק הצרוב מהמקורי שלו.] אשמח למראי מקומות על נידון זה.
מיימוני,
לגבי שאלת קונ"ל שמעתי על מחמיר כזה [אך אינו שייך לפורום כפי שרצה קוני לרמז.] ומש"כ שזה גרמא יש לעיין שייתכן שלגבי מים אלו זו דרך הוצאתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2007 22:54 |
|
| |
לינקזעצער:
המשך הדיון על שאלת קונילמל באשכול אחר.
*****
לעניין:
שאלות על שבת
יש לי כמה שאלות לגבי המלאכות האסורות ונושאים לא ברורים ומלאי חילוקי דעות אחרים שקשורים לשבת.
אתקדם אחת אחת.
שאלה ראשונה (היא נראית היפותטית לגמרי אבל אפשר לקשר אותה לנושאים אחרים): נניח שאני נמצא על רכבת שנוסעת(מערב שבת) בשבת, וזו במקרה הרכבת הכי מהירה שקיימת (אלף קמ"ש מהירות ממוצעת), ובחלק מהדרך היא מגיעה לתחום שעוד אין בו שבת (או לחילופין שחלפה בו השבת) ואז לוקחת פנייה ושוב מגיעה לתחום של שבת, וככה כמה פעמים. האם מותר לעשות מלאכה בתחומים שאין בהם שבת?
*****
צלצח:
לכאורה זה דומה למי שקיבל שבת מוקדם.
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 06/09/2007 15:39:06
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2007 22:56 |
|
| |
ירוחםשמ:
האם לא פשוט יותר לשאול על אסטרונאוט יהודי המקיף את הארץ 5-6 פעמים ביום?
אבל אף יהודי דתי לא יהיה אסטרונאוט, לאחר הנסיון המר הראשון- שחרית מנחה מעריב. שחרית מנחה מעריב. שחרית מנחה מעריב וכוכ. אין זמן לעשות כלום.
גם לשאלתך- קבלת שבת הבדלה כך כל הזמן נו איך אפשר לעשות משהו?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2007 22:57 |
|
| |
לעניין:
שאלה שנייה: למי שאינו בתחום של שבת מותר לבצע מלאכה בתחום של שבת(כמו לטלפן לארץ מחו"ל כשבארץ שבת), אך למי שנמצא בארץ אסור לבצע מלאכה גם בתחום שאין בו שבת(למשל לכוון מראה כך שקרן אור מרוכזת תוסט לעבר מצלמה שנמצאת במרחק 100 ק"מ).
אבל מה אם את קרן האור רואה מישהו (בלי מצלמה) בתחום שאינו בשבת כסימן למשל שאין חשמל, ומפעיל את המתג שמזרים חשמל לתחום שנמצא בשבת ו/או לזה שאינו בשבת? (אז הוא עשה מלאכה. האם זה מותר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2007 23:19 |
|
| |
מותר לשלוח פאקס מאמריקה לארץ ביום שישי שכאן כבר שבת. למרות ששליחת הפאקס מפעילה את המכונה בארץ, וכן מותר לשלוח הודעה לפורום אפילו לעצכ"ח ביום שישי מאמריקה למרות שהמחשב בארץ ושליחת ההודעה מפעילה את המחשב בארץ.
שו"ת יחל ישראל דן בנושא
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2007 00:08 |
|
| |
התכוונתי למשהו קצת שונה. למשל במקרים מסויימים מותר לבקש מגוי להדליק אור בשבת. השאלה היא - האם מותר לבקש בשבת מישראל להדליק אור אצלי בשבת(כשאצלו אין שבת, והוא עושה זאת ממרחק, כמו בשליחת פאקס)?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2007 04:24 |
|
| |
יש אוסרים מטעם שליחות, שהרי זה כאילו הישראל הזה, שהפקס נשלח בשבילו, שולח את הפקס בעצמו.
אמנם בד"כ אנשים מקילים בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2007 12:15 |
|
| |
הלבן
יש מחמירים נכון. אבל רצוי לקרא את כל השו"ת בנין נאה
שו"ת יחל ישראל סימן ו
על - כן נראה שמותר לאדם להשאיר את המכשיר דלוק מערב שבת, ואף שיודע שיקבל איגרת בשבת אין זה מכח מעשיו אלא רק כח כוחו ואין בזה איסור. וכן מותר לשלוח איגרת ממקום בו עוד לא נכנסה השבת למקום בו כבר נכנסה השבת. ואף אם קיים חשש שיהודי ישלח לו איגרת ממקום בו נכנסה כבר השבת, אין לחשוש שמא יעבור על איסור "לפני עוור לא תיתן מכשול", ולא שמא הוא מסייע בידי עוברי עבירה, שהרי בעצם הדלקת המכשיר אין אנו נותנים לאדם איסור בידיים, שהרי ייתכן שהוא לא ישלח שום איגרת. וראה בשו"ת הר - צבי (או"ח סי' קכה) שהביא מדברי החתם - סופר שאין איסור "לפני עוור" במסופק אם יעבור, ועיין בשו"ת שבט - הלוי (ח"ה סי' כח), ובשו"ת יביע - אומר (ח"ב סי' טו אות ד וא
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
