|
|
| נשלח ב-4/9/2007 23:00 |
 |
| |
משה435: האם עתירה מינהלית היא בגדר פניה לערכאות
שלום,
קרוב משפחתי מבקש להגיש עתירה מינהלית כנגד מנהל בית ספר (חרדי) שכפוף לפיקוח משרד החינוך, המסרב לרשום את בנו ללימודים מ"מניעים זרים"... (והילד כרגע בבית). וכנגד הרשות המקומית ומשרד החינוך האחראים עליו.
שאלתי, האם עתירה מינהלית הינה בגדר פניה לערכאות? או שלא.- שהרי הוא לא פונה לביהמ"ש כדי ש"ידון" האם להוציא ממון מפלוני, אלא בסה"כ מבקש מביהמ"ש שייתן "צו עשה" למנהל לרשום את הילד, ולבצע את תפקידו המוטל עליו על פי חוקי המדינה שהוא אמור לפעול על פיהם?
תודה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2007 23:14 |
|
| |
ומה אם על חוקי התלמוד מותר לו לא לקבל את התלמיד, ואילו עפ"י בית המשפט הוא מוכרח לקבל את הילד?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2007 02:28 |
|
| |
עצכח
כ' השו"ע חו"מ סכ"ו ס"א. אסור לילך לדון בערכאות וכו' וכ' שם הנתיה"מ בשם מהרי"ק "ונהגו לכוף בדיני מסים וארנוניות ע"י גויים".
כשם שעריית בני ברק תובעת בביהמ"ש את תושביה בנושאי מס וארנונה, מותר גם לתושביה לתבוע את הערייה בנושאים אלו,
שאלתך על חובתה של הרשות לספק חינוך לילדי תושביה ע"י ביה"ס העירוני, לכאורה כרוך בתשלומי המסים , אם כי לביה"ס עצמו ישנו מעמד נפרד מהרשות המקומית, ואז אתה נכנס לבעיה של פניה לערכאות וצ"ע.
אך יכול אתה לתבוע את הרשות השלטונית לביה"ד, ולאור סרובם הצפוי, יותר לך לפנות לערכאות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2007 22:10 |
|
| |
חיבורים: שאלה אקטואלית בדיני ריבית
16/11/2005
אתמול נזדמנתי לתחנת דלק אי שם.
בעוד המכונית מתמלאת בדלק, שמתי לב לשלט המבשר על מכשיר למשיכת מזומנים שממוקם בתוך החנות שבחצר התחנה.
ניגשתי לדלפק וביקשתי למשוך סכום מסוים.
ואז נאמר לי ע"י הבחור שמעבר לדלפק שעלי לשלם עמלה בסך 2.5 ש"ח על כל משיכה (לא משנה מה גובה הסכום שאני מושך, גובה העמלה נשאר קבוע בכל מקרה).
מתחילה הסכמתי, אך בעודי מגיש אליו את כרטיס האשראי שלי, חלפה במוחי מחשבה, האם לא מדובר בריבית.
והרי אני מקבל ממנו 100 ש"ח ומתחייב להשיב לו 102.5 ש"ח?
אח"כ חשבתי לעצמי, הרי איסור רבית הוא מפני "אגר נטר" ואילו כאן איני מבקש הלוואה שתפרע לאחר זמן. מצידי שיגש מיד עכשיו לחשבון הבנק שלי ויקח ממנו את הכסף.
אני מבקש להחליף 100 ש"ח שנמצאים כאן תמורת 102.5 ש"ח שנמצאים בת"א.
שני הסכומים קיימים בעין בשעה זו, אלא שאחד מהם רחוק ממני, וא"כ אין זה "אגר נטר", אלא שכר טירחא.
מה דעתכם?
*****
chouteng:
קולבון לפרוטרוט אינו נחשב רבית כדמבואר בירושלמי שקלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2007 22:11 |
|
| |
אראלסגל
באשכול זה:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1637807
ניסיתי לנסח הגדרה כללית לאיסור ריבית ואבק ריבית. המסקנה שהגעתי אליה היא:
כל עסקה שיש בה תוחלת רווח חיובית לצד א, ותוחלת רווח שלילית לצד ב, וצד ב מסכים עם הפרש התוחלות רק משום שיש מרווח זמן בין תחילת העיסקה לבין סיומה
במקרה זה יש תוחלת רווח חיובית לצד א (הפקיד) ותוחלת רווח שלילית לצד ב (אתה), אך אין קשר בין הפרש התוחלות לבין מרווח הזמן, כפי שאתה עצמך כתבת (מצדך, הפקיד יכול ללכת כבר עכשיו ולקחת את הסכום מחשבון הבנק שלך), ולכן לענ"ד אין כאן איסור ריבית.
אשמח לקרוא תגובות...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2007 22:12 |
|
| |
גם_וגם
אין כאן כלל הלוואה, שכן אתה אינך לווה מהאיש. מי שמחוייב לתת לו את כספו הוא חברת האשראי, ולא אתה. אתה מחוייב לתת כסף לחברה, ולא לאיש. הוא נותן לך שרות של מתן סכום של מאה ש"ח. השרות הזה עולה מאה ושניים וחצי ש"ח, אותם הוא גובה בכרטיס אשראי. זו אינה הלוואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2007 15:03 |
|
| |
עמלת הכספומט איננה שונה במהותה מעמלת הפעולה או עמלת השורה שהבנק גובה כשאתה הופך צ'ק שלך למזומן.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2007 15:09 |
|
| |
גם וגם
אם טיעונך הוא שרבית זו אינה באה מלווה למלווה, יש לדון בדבר. יתכן שיש כאן דין ערב שראובן מתחייב לשמעון שאם יתן לו מנה יפרע לו לוי. מהלך כזה נחשב כפרעון ישיר.
לגופה של סיטואציה, פשוט שזו עמלת טרחה ואין כאן בית מיחוש.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2008 13:44 |
|
| |
נרעה_לי: בדיקת חמץ לתלמידים העוזבים
שאלה שכנראה רבים כבר דנו בה ובכל זאת מענינת דעת החברים בפורום
האם תלמידי ישיבה הגרים בפנימיה שאינם ישהו כלל בפנימיה בפסח, האם חובת הבדיקה מוטלת עליהם או על מנהלי הישיבה
(והאם יש הבדל בין תלמיד לעובד בישיבה שגר בפנימיה)
אם אפשר לענות ולנמק עם מקורות
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2008 16:09 |
|
| |
בפשטות כוונתך לתלמידים שיש להם חדר שינה סגור, ואחרי חה"פ יחזרו לחדר זה.
למה א"כ לא יהי' דינם ככל אדם השוכר חדר או דירה, שחובתו בבדיקת חמץ!?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2008 23:54 |
|
| |
חלמישצור: מסיבת פרישה לאבל ר"ל
חלמישצור: מסיבת פרישה לאבל ר"ל 1/7/2004
חבר לעבודה פורש לגמלאות בשעה טובה
אחרי קרוב לשלושים שנות עבודה.
החברים רוצים לערוך לכבודו מסיבה
ולהעניק לו שי אלא מה החבר בשנת אבל
על אביו ז"ל.
האם מותרת המסיבה? האם מותר להעניק שי ללא מסיבה?
דהרי אין שולחים מנות לאבל ר"ל או שבכהאי גונא שרי?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2008 00:49 |
|
| |
סעודת מרעים הרי אסורה באבלות.
משלוח מנות נאסר מחמת הסעודה שבזה, משא"כ מתנה - לא זכור לי שיהי' בזה איסור.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2008 20:55 |
|
| |
אפיקבנגב: האם מותר לפתוח ברז בשבת?
אפיקבנגב: האם מותר לפתוח ברז בשבת?
איזה הבדל מהותי יש בין הדלקת האור בשבת ולבין הורדת המים בשירותים, או אפילו פתיחת ברז המים בכיור?
בשניהם נבנה מנגנון במהלך השבוע, ובשניהם יש מנגנון דומה.
אני מדמה מנגנון שכזה לסכר.
כמו שבסכר כל המבנה בנוי מראש, וכל שנותר הוא "רק" להרים את המחסום, ככה המתג(=מחסום) בנוי, החוטים(=תעלות השקייה) בנויות, וכל שנותר הוא "רק" להרים את המתג.
כמו שאלקטרונים נעים מפוטנציאל חשמלי גבוהה לנמוך, ובמעברם הם מאבדים אנרגיה לטובת המכשיר ולטובת חום, ככה המים בשירותים נעים מפוטנציאל גרביטציוני גבוה לנמוך.
ומכאן השאלה מתפצלת:
1. האם מישהו מכיר איזו שהיא גמרא או הלכה על מנגנון השקיית שדות בשבת שנעשה "רק" ע"י פתיחת הסכר?
מישהו מכיר הגבלות שתחתיהן כן אפשר לעשות זאת בשבת? (נניח יש שרב ויש סכנה להחרבת השדה, ומכאן לרעב..)
2. ההיתר להורדת המים בשירותים נובע אולי מכך שנטילת ידים ע"י פתיחת ברז אינה תופסת משום שפתיחת ברז אינה נחשבת כוח גברא.
מישהו יכול להסביר הלכה זו? מה נחשב כוח גברא? מה עומד מאחורי המושג הזה?
האם זה קשור להיתר להוריד מים, או לפתוח ברז בשבת?
3. הבנתי שהאיסור להדלקה-הפסקה של מכשירי חשמל הוא מדרבנן, והוא מטעם איסור בונה.
לאור תיאור פיסיקלי פשוט כנ"ל, אני מניח שיש הכרח בתירוץ נוסף, כגון הצורך בשבירת הרגלי השיגרה של היום-יום, ע"מ לקיים את רוח מצוות השבת.
אבל אם זו רוח השבת שעומדת מאחורי האיסור הנ"ל, יוצא שזה מעמיד בספק את הצידוק לאין ספור מיקרים של חיפוש נואש אחרי גוי של שבת, גם אם זה באמצע סופת גשמים נוראית כשהילדים של אותו הרב שבא לשאול אותי אם אני מכיר אחד, סבלו מקור בדירתו...
ברכה והצלחה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2008 20:58 |
|
| |
למאי_נמ:
היוצרת כח חשמלי חדש.
ב. מכאן מענה לשאלותיך:
1)
2) על אף הדיון בהורדת המים לשרותים מדין 'הוצאה' (http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2274547&forum_id=1364), שכן צינור השירותים, בין אם הוא רה"י ובין אם הוא מקום פטור, מ"מ אין כאן הוצאה. (כנראה שאיני מבין את המציאות).
3) נפלה טעות בדבריך, האיסור של הדלקת חשמל שיש בו חוט להט הוא 'מבעיר' (להכרעת הגרח"ע, שנתקבלה בישראל), וכשאין חוט להט אז י"א שאיסורו מדרבנן (לפי הבית יצחק להגר"י שמלקיס זצ"ל משום מוליד, ויש מי שחלק עליו, ולדבריו לא ברור כ"כ מהו האיסור), והחזו"א סבר שהוא איסור דאו' משום בונה.
אגב, עניינים של 'רוח-השבת', שייכות יותר לדבר שאדם עושה בידיו, מאשר לתוצאה שנעשה מעשה האסור בשבת, ודו"ק. זה אחד הטעמים לעובדה שלמעלית שבת יש פחות התנגדות (עכ"פ במקרה של חולה וכיו"ב) מאשר ל'קלנועית'.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2008 21:01 |
|
| |
שכחתי להוסיף, לגבי שאלה 1) עי' שש"כ ח"א יב, יח.
|
|
|
|
|
