שאלות ודיונים בהלכה

[מיכי,

כתבת - "זו שאלה מעשית ולענ"ד לא חשובה בדיון עיוני".

נזקקתי לקריאה חוזרת ונשנית של המשפט התמוה-לכאורה הזה, לפני שהבנתי שהוא בעצם סאטירה פרועה על ניתוקם המזעזע של אנשי האקדמיה היושבים במגדלי השן מן המציאות הקשה בה חיים המוני העם.
כל הכבוד! מחאה נוקבת כזו ראוי לה שתישמע ברבים! חילך לאורייתא!]

אמשלום,
רק כעת ראיתי את הערתך החריגה. ואני חוזר על אמירתי (הלא אירונית ולא מחאתית): זו שאלה מעשית-עובדתית, ולכן היא לא חשובה בדיון עיוני. מה איכפת לי כמה אנשים היו יושבים בכלא במקום לחלל שבת? זו שאלה לסוציולוג (או תחום בזוי אחר ממדעי החרתא). במישור העיוני מה שחשוב הוא האם זה מותר או אסור. מי שלא מבין את ההבדל הזה, קשה לי לדבר אליו בלי באירוניה
כאשר חכמי המעשה שלא יושבים במגדלי השן, יפסקו הלכות בשאלה כזו לפי המחקר כמה אנשים היו עושים כך או אחרת, אני מתפטר (מהתורה ומההלכה).
 

[מיכי,

אתה צודק לחלוטין. המציאות היא רק רעש רקע מטריד להלכה הטהורה. 
הבו לנו הלכה טהורה! תבוטל המציאות לאלתר!]

גם אני הק' מצטרף לק"ק (=קריאת קודש) של ה"ה (=הרבנים/ת הגאונים/ת) הנ"ל!

כדי לחדד את דברי ר' מיכי שליט"א אבקש להביא דוגמא לקיצוניותה של ההלכה [כלומר, אי התחשבותה במציאות מחוץ לגדרים ההלכתיים], על ידי משל ששמעתי מאיזה רב שמתמצא בתחום ההלכתי הספציפי הזה:
פלוני עומד עם אשתו על המדרכה ומשוחח איתה בנחת. לפתע מגיעה משאית הנוסעת ברוורס במהירות היישר לעבר האשה, אך היא אינה יודעת, כיון שגבה מופנה לעבר המשאית. לבעלה אין זמן לומר לה לברוח, והאפשרות היחידה להציל את האשה היא למשוך בידה ולהוציאה מתחום הסכנה. הבעיה היחידה היא, שהאשה היא 'נדה', ולבעלה אסור ליגוע בה אף לא נגיעה סתמית [להבדיל משאר עריות שמותר].
האם מותר לו לעשות כן?
תשובה: אסור.
מקור : בית יוסף (יו"ד סימן קצה, בקטע במתחיל 'וכתב עוד בתרומת הדשן'). הבית יוסף שם כותב שאסור לבעל ליגוע באשתו נדה אף במקום פיקוח נפש ואף נגיעה סתמית, משום שזה בכלל 'גילוי עריות'.
הלכה למעשה יתכן שאפשר להקל [אף לנוהגים על פי פסקיו של הבית יוסף], ולא כאן המקום להאריך. אבל המסר ברור.

אוקיי. אז אתה אומר שהבית יוסף חסיד שוטה?

וכעת, תגובה ענינית:
כתבתי שנגיעה שאינה של חיבה מותרת בשאר עריות ואסורה באשתו נדה. הסיבה היא כיון שיש חשש יותר באשתו כמובן. לכן מי שרואה אשה (שאיננה אשתו) טובעת בנהר, יש לו להצילה, ולא בגלל פיקוח נפש. לפי הבית יוסף בדעת הרמב"ם (אם לא עיינת תעיין כעת) פיקוח נפש אינו מתיר זאת.
גם החסיד שוטה יודע שמותר, אבל הוא נמנע בגלל 'לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה' כלומר לא מתאים ['פאסט נישט'] להסתכל על אשה כשהיא רוחצת בנהר.

[ירוחם,

דומני שהתבלבלת.
השוטה היא זו שנישאת לאחד כמו ה"רב שמתמצא בתחום ההלכתי הספציפי(*) הזה" או לאחד משומעי לקחו. 


(*) איזה תחום זה בדיוק? תאונות דרכים? יחסים עכורים במשפחה? הקשר בין טמטום לאכזריות?]

הלכה היא ואין מורין כך.
 פיקוח נפש דוחה כל מצוות התורה. חוץ משלש,
 ולמה כתב הב"י מה שכתב? שלא יהיו אנשים מחמירים בפיקוח נפש, בנשותיהם..

אמשלום, הכוונה להלכות נדה שענין זה שייך אליו. 
חבל שאין כאן תגובה ענינית.
ירוחם, גילוי עריות הוא אחד משלשת האיסורים שפיקוח נפש אינו דוחה אותם.

אבל נדה אינה גילוי עריות,!!!! למרות מה שאתה חושב ואומר.

אםשלום

פעם לא שאלו את הנשים - היום לא שואלים את הגברים

כבוד הרב שליט"א אומר זאת על סמך ידיעה או הרגשה?

במה נשתנה נדה משאר עריות?

[נאך איינער,

תגובתי לעיל היתה עניינית לחלוטין.]