|
|
| נשלח ב-8/5/2015 02:59 |
 |
| |
מה עניין שמיטה להר סיני
המקשה נתקשה לפי שלכאורה הבין שהר סיני זה היה לפני "אהל מועד" ואם כן אינו מסודר שכל ספר ויקרא מתחילתו עד כאן נאמר באהל מועד,
אבל כנראה "בהר סיני" הוא באהל מועד שנבנה בהר סיני (אני לא מתכוין לזמני של פרשת כי תשא, אם היה זמני) וכן מוכח שבסוף פרשת הקרבנות - באמצע פרשת צו נאמר "בהר סיני" למרות שבתחילת ויקרא כתוב שנאמר באהל מועד.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 09:44 |
|
| |
בער
פר' ויקרא (פרקים א-ה) נאמרה באוהל מועד. פר' צו (ו-ז) נאמרה בהר סיני, ומהחתימה שבסוף פר' ז מוכח שהכוונה היא רק לפרקים אלה (פרקים אלה ומרכבים מ'תורות', "תורת העולה" וכו', ובחתימה מדובר גם על התורות הללו. כך גם פר' בהר בחוקותי נאמרו בסיני. והדברים ידועים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2015 09:26 |
|
| |
האם שמיטה יכולה להיות מעשית? התורה עצמה מודה שהיא לא מעשית אא"כ קיימת הבטחה מפורשת.
בימינו שאלו כיצד אין ברכה בשנה השישית ותרצו ששמיטה בזמן הזה היא מדרבנן.
כיצד חכמים יכולים לחייב על מצווה קשה שמותנית בהבטחה, מבלי שביכולתם לקיים את אותה הבטחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2015 10:05 |
|
| |
בעל
לא הייתה אף פעם החלטה לנהוג בכאן ואילך שמיטה מדרבנן.אלא המשיכו את המנהג ובאיזשהו שלב החליטו (למפרע...) שזה רק דרבנן.
כמובן אם בימי עזרא החליטו שעכשיו אינו מן התורה והחליטו שמתחילים לנהוג אינו מתאים להנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2016 14:57 |
|
| |
ויקרא פרק כה
(י) וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ:
וכבר עמדנו על השאלה . דרור קוראים לעבדים ולא לתושבי הארץ . וראית לתרץ בין היתר
לפי הגמרא קידושין דף כ מכאן אמרו: כל הקונה עבד עברי, כקונה אדון לעצמו.
כיון שהוא משחרר את העבד גם הוא משתחרר מעבדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2016 17:09 |
|
| |
מה קורה אם בסוף שישית מתברר כי השנה שנה מסכנה ולא התקיים "וציויתי". האם אנו פטורים משמיטה ויובל מכיון שהתנאי ההתחלתי לא התקיים וה' כביכול לא מילא חלקו בעיסקה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2016 17:22 |
|
| |
ת"ט
לקושייתך, ראיתי בזמנו בשם החזו"א, והדברים הופיעו גם בפורום, שהבטחת וצוויתי את ברכתי היא כשאר ההבטחות בתורה שייתכן והחטא יגרום. התירוץ הזה קשה בעיני שכן ההבטחה הזו אינה הבטחת שכר כללית, שניתן לטעון שהחטא גרם, אלא הבטחה נקודתית וכתנאי לקיום המצווה.
הטיעון המקובל שאין רואים את הברכה כיום הוא מפני ששביעית בזמן הזה היא דרבנן, וקשה אם התורה הבינה שאי אפשר לצוות על מצוות שמיטה ללא הבטחה על ברכה, כיצד חכמים גזרו על שביעית ללא הבטחת ברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2016 18:02 |
|
| |
למה פטורים רק משמיטה?
אם הקב"ה מבטיח ולא מקיים אנחנו צריכים להמשיך להישמע לציוויו?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2016 19:00 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2016 19:55 |
|
| |
יש שכר ועונש בתורה עם תנאי כפול? האם גם הקב"ה חייב לקיים את התנאי הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2016 07:15 |
|
| |
בעל
בוא נשאיר את הקושיה על דין תורה בזמן הבית. האם אז יהיה כזה פטור?
מגיבים אחרים - שאר הבטחות התורה הם גמול, וניתן לדחוק בכמה אנפי (נאמר לבעלי דרשצ שלא לשמה ועוד). כאן ההבטחה היא לפני המצווה, כהכנה ולכן הגיוני לפרשה כעיסקה. אני נותן לכם מצווה קשה, אבל יהיה בסדר... ולכן קשה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2016 09:18 |
|
| |
ת"ט
אני זורם אתך
אריאל
ולמ"ד לא בעינו תנאי כפול? אלא תתרץ שלא בשמים היא ובארץ נפסק שבעינן תנאי כפול ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2019 18:03 |
|
| |
"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו. במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואות ימכור לך..." נראה שבמוכר קרקע לפירותיה הכתוב מדבר, ולפיכך סמך לו גם כן שכר השמטת פירות הקרקע בשביעית. ואחר כן שב וביאר, שבהשמטת הקרקע בשביעית אנו מחזקים האמונה כי הארץ לא תימכר לצמיתות כי לה' הארץ, ועל כן שב וביאר כי גם כן במוכר קרקע שלא לפירותיה, אלא מוכר גופה של קרקע "ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תיתנו לארץ", פי' כמו שביאר מייד לאחר מכן, שהקונה חייב לאפשר למוכר או לקרובו לגאול את הקרקע, "ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו" או "ואיש כי לא יהיה לו גואל, והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו", ואז שוב כמו שמוכר קרקע לפירותיה גם כאן עושים חישוב של השנים עד היובל "וחישב את שני ממכרו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ושב לאחוזתו." ואם גם זה לא היה ביד המוכר לגאול בעצמו, מכל מקום "והיה ממכרו ביד הקונה אותו עד שנת היובל, ויצא ביובל ושב לאחוזתו"
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 17/05/2019 16:03:24
|
|
|
|
|
