השפעת הגעווארענרס

קח לך כלל חינמי, גאווערנער אמיתי לעולם יהיה יותר קיצוני מהחוג בו השתלב, ותמיד יהווה את הסמן הימני.

מקובלני מיודעי ענין, שהישיבות הליטאיות התחילו בתהליך שהביאנו הלום, אחר שנכנסו אליהם תלמידים הונגרים וייקים שלקחו את האידיאולוגיה ברצינות ייקית.

בעל בעמיו


האם אתה סבור שהמורה צריך לקחת בחשבון את אפיו של התלמיד, בטרם הוא פותח את פיו. או שעליו לומר את האמת, ולא משנה איזה סוג התלמיד וכיצד הוא יבין אותה.

אני לא יודע, אבל ברור שראשי הישיבות מצאו חיילים טובים.

_________________

בעזהי"ת


   אני רואה את הנידון באשכול כאן, כחלק מתופעה כללית ומקיפה הרבה יותר, והיא הפחד שלא להחמיר. אתה מפחד שלא להחמיר, אתה מפחד שלא להקצין: הרי אם תחמיר (אומר לעצמו הרחוק ממחשבת התורה הצרופה), מקסימום תחיה בצער בעולם הזה, הכלה והנפסד, אבל אם חלילה לא תחמיר, וכך ממילא תעבור על איסורים על ימין ועל שמאל, הרי שאתה 'מבשל' לעצמך צער עולם, לעולם הבא...

   בוודאי שגאווערנערעס, חשופים למבוכה הזו, אבל ממש לא רק הם, ולכן אני משייך את כולם לעניין הזה, שבגינו נוצרת החמרה וקנאות הלכתית גוברת והולכת, ללא יכולת לעצור.
   ואין יכולת לעצור, משום שאפילו אם אתה יודע שבהתפללך מעין שמו"ע (בעת הנצרכת לכך), תפילתך תהיה לרצון לפני ה', עדיין אתה מתקשה לפרוץ את ההרגל שלך ושל כולם, ואפילו לשם שמים.

   זכורני שהביאו בשם רבינו שלמה זלמן אויערבאך, דברים להסביר זאת. שהלמאי דווקא תלמידי חכמים הם אלו הנחלצים תחילה לחלל שבת במקום פיקוח נפש? משום שדייקא תלמידי חכמים יכולים לעמוד בנסיון, של ההרגשה המוזרה של לנסוע בשבת קודש, מבלי שההרגשה הזו תמוטט להם את כל ערך השבת, ומי יודע היכן תסתיים ההתמוטטות.
   הובא שם סיפור, של חייל דתי במלחמת יום הכיפורים, עת הייתה סכנת נפשות לכלל הישוב היהודי בארץ הקודש. אותו חייל כמובן השתתף בפעילות מבצעית בשבת. אולם מרוב שתחושת השבת התבלבלה אצלו, הוא לא יכל להבדיל בין פעילות נצרכת -שלמענה חובה לחלל שבת, ובין שאר מלאכות -שעדיין אסורות עליו במלוא התוקף. ולכן סיגריה ראשונה הודלקה, מתישהו, ולאחריה עוד אחת, ובהמשך, כל שמירת השבת התמוטטה.
   (אגב, אם כבר דנתי במעשה הזה, כלל לא פשוט לי לומר שלחייל בחזית אסור לעשן סיגריה בשבת, שהרי מעשן הסיגריות מקבל מעט רוגע מהעישון. בתנאים הלוחצים מאוד מאוד של הקרב, עת שלך תדע כמה גופות מרוטשות של חבריו הוא ראה היום, כשעוד רגע הוא צריך להסתער שוב במלוא כוחותיו, מסתבר לאלפי עניות דעתי לומר, שאם סיגריה היא אשר תרגיע אותו, מצווה עליו לעשן אותה).

   כך, המסגרת, מהווה כלי רב עוצמה, ולאו כל איניש יכול לחלוף אותה בעת הצורך, מבלי לנפול שדוד לפני היצר הרע ח"ו, מכורח ההרגשה המוזרה של פריצת המסגרת.
   ואם כן, הדרך לעמוד בפני ההרגשה הזו, היא להיות בן תורה אמיתי, שאצלו לא ההרגשה מהווה סימן דרך, אלא רק ההלכה הצרופה, ודברי התורה המאירים לפניו.

   אם כן, הגענו לומר, שההחמרה והקנאות, הרבה פעמים אינן אלא תוצר של ריחוק מעסק תורה שתכליתו "ללמוד וללמד לשמור ולעשות לקיים".
   אמנם עוסקים גם עוסקים בתורה, אבל לא לחינם שמעתי תלמיד חכם חשוב שאמר "הדור הזה הינו דור של משגיחים, ולא דור של פוסקים".

  

_________________

עם כל הכבוד לפועלם הרב של הגעווארענערס, צריך לזכור שהם לא "השורה הראשונה", ולכן, אם יש בקורת על מעשיהם, הכתובת היא על קיר - המזרח..

הבריסקער רב היה געווארינער? החזו"א?  בכל מקום יש סגנונות שונים. גם בגעווארינרס הייקים או ההונגרים יש מתונים ויש קיצוניים. החלוקה הזו אין לה על מה לסמוך.

ליטוואק
הם באמת היו חריגים בעולם הליטאי הקלאסי. בישבת חברון לא חשו מחויבות כלפיהם, וחשו יותר מחויבות לרב הרצוג.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 08/05/2007 8:32:26

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=188833

_________________

הדיון על ה'גרורים' אינו רלוונטי כיום, משני סיבות.

א. המיעוט הליטאי כמעט ואינו קיים [הרחבתי על כך בעבר בפורום אחר, ובו העליתי נתונים שאספתי ולפיהם כמות הציבור הליטאי - שורשי אינו עולה על 10% מכלל הציבור הליטאי פוליטי.] כך שכאן תופס הכלל של המלכה הבריטית 'אתם הנורמלים אבל אנחנו (במקרה שלנו - רוב רובה של העסקונה המבצעת) הרוב'.

ב. חיטוט השרשים טוב אולי לנוסטלגיה ולמספרי סיפורים, אך בשביל לנסות להציג פתרונות לציבור החרדי בכלל, כל עיסוק כזה עלול לדעתי לגרום להתפרצות שוא שלא היינו מעוניינים לראות.

אילפא,
לחיטוט יש משמעות כדי שנדע שהמצג שהעסקנים מציגים בפנינו הוא מצג חסר שרשים.