מה לך פה, אליהו ?

בע"ב,

למיטב ידיעתי, אף אחד מן הנביאים (ע"פ פשט המקרא) לא היה נשוי (מלבד הושע, שנישואיו היו חלק מנבואתו). [וזכור לטוב המדרש המתאר את שיחתן של מרים וציפורה בעת "הסמכתם" לנבואה של שבעים הזקנים.]

אםשלום
סליחה, נדמה לי שאת קצת נסחפת. רק בזכרון ראשון. ישעיהו הנביא היה נשוי, בכל אופן בת היתה לו. ולפי המסורת היא נישאה לחיזקיהו המלך.
זה שלא הזכירו אותן בתנ"ך, זה לא אומר שהן לא היו. אדם ובעיקר צעיר לא יכול ואסור לו להיות בלי אשה. ולכן זה לא הגיוני שהם לא היו נשואים.
אבי הנביאים הוא הדוגמא שנביא חייב להיות נשוי.

על בלעם אמרו שהוא לא היה נשוי. שאם הוא היה נשוי אשתו היתה הולכת לקלל . הן יודעות יותר טוב.        לא לכעוס צוחקים

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

המסורת אומרת הרבה דברים. השאלה (לפחות שלי ולפחות כרגע) היא מה כתוב בתנ"ך.
נישואיו של משה הם דוגמא טובה מדוע המשפט "אדם ובעיקר צעיר לא יכול ואסור לו להיות בלי אשה" אינו חייב להיות רלוונטי לנביאים (ועיין במדרש שהזכרתי לעיל). [לי ברור גם, שהמשפט הזה אינו נכון בכלל (כלומר - ברמת הכלל, כמשפט גורף), לא רק לגבי נביאים, אבל זה כבר דיון אחר לגמרי...]

.



אמא שלום, לשיטתך, שמה שאינו מוזכר לא היה, אז האוכלוסיה בתקופת התנ"ך התרבתה באופן ווגטטיבי, משום שלא מוזכרות נשים רבות בתנ"ך.


אך גם אם נחזור אל הפשט, השאלה היא איך את מגדירה "נביא" ?


גם שאול היה בנביאים - אם מכניסים להגדרה נבואה חד-פעמית, ושאול, כידוע לנו, היה נשוי.

אם איננו מגדירים התגלות חד-פעמית נבואית כהופכת את נושאה לנביא, יתכן כי גם נאלץ למחוק כמה נביאים אחרים מן התנ"ך (מה אנו יודעים על הנביאים "הקטנים" המוזכרים בספר מלכים? למשל, על הנביא שהודיע לירבעם בן נבט על סופו, ועל הנביא שהזמינו לאכול במרמה? כמה התגלויות היו לעובדיה? )


המסורת קובעת שגם אבות האומה היו נביאים, ואם אנו קובעים כי הם לא היו נביאים, דומני שרק משה רבנו יוכל להיות יותר נביא מהם - וגם הוא היה נשוי.


ולסיום, אני דוקא משתמש במסורת ללא הרף ככלי פרשני. את יכולה לטעון כלפי המדרש על בתו של ישעיהו כי הוא אינו פרשנות גרידא, אך עדיין לא תוכלי להתעלם מכך שבעלי המדרש מתייחסים את ישעיהו כאל איש נשוי ואב - לא כאל פרוש מהציבור ומהקהילה בה הוא חי.
חז"ל גם קבעו את הכלל על ההבדל בין נביא ששם אביו מוזכר - והוא נביא בן נביא - לבין אחרים, ששם אביהם אינו מוזכר.

אם אמוץ, אביו של ישעיהו היה גם הוא נביא - הרי שהיה נשוי ובעל אשה. אם כל הנביאים היו פרושים - בניגוד מוחלט להלכה ולמסורת - הרי שיש לנו כאן חידוש גדול, שיש מעמד נזירות שלם (כולל כל בני הנביאים - 50 ביריחו לבד, למשל) שהמקרא מתעלם משום-מה מנזירותם.

אמשלום
הנביאים בודאי היו נשואים, הם עבדו בשדה, והיו כאחד האדם, אבל הם היו מתבודדים, ומתנהגים בדרכי הנבואה.

דר"ח,

האם הפשט של "מחמד עיניך" הוא אשתו? אם כך אתה חושב, הרי שיש לנו ויכוח על משמעות המילה "פשט". כנ"ל גם לגבי משמעות המילה "בודאי" המופיעה (בטעות?) במשפט הראשון בדבריך ("הנביאים בודאי היו נשואים, הם עבדו בשדה, והיו כאחד האדם, אבל הם היו מתבודדים, ומתנהגים בדרכי הנבואה").
אני אתאפק מאוד ולא אעיר על פירושך המרתק מבחינה מגדרית, למילה "נביאה" בפסוק מישעיה...
[יכול להיות שכתוב כי הנביאים היו נשואים, ואמרתי לעיל שאיני בטוחה בידיעותי בנושא זה, אלא שהוכחותיך מעט בלתי מספיקות, ואשמח אם יש באמתחתך אחרות.]

ברור שהמדרש מדגיש את העניין, אבל כבר מן התורה ניתן להבין שמשה לא חי עם אשתו בפועל (ואם יורשה לי - גם לא גידל וחינך את בניו). גם אחרי הפרידה הארוכה ממנה (האם בחר בכך? האם נכפתה עליו?), במפגש המחודש, הוא רץ בשמחה ובאהבה אל חותנו, אבל לאשתו ולבניו אפילו אינו אומר שלום...

יחזקאל
כד,טו וַיְהִי דְבַר ה', אֵלַי לֵאמֹר. 
כד,טז בֶּן-אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת-מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה; וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה, וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ. 
כד,יז הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה--פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ; וְלֹא תַעְטֶה עַל-שָׂפָם, וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל. 
כד,יח וָאֲדַבֵּר אֶל-הָעָם בַּבֹּקֶר, וַתָּמָת אִשְׁתִּי בָּעָרֶב; וָאַעַשׂ בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. 

ישעיהו
ח,טז צוֹר, תְּעוּדָה; חֲתוֹם תּוֹרָה, בְּלִמֻּדָי.  ח,יז וְחִכִּיתִי, לַה', הַמַּסְתִּיר פָּנָיו, מִבֵּית יַעֲקֹב; וְקִוֵּיתִי-לוֹ.  ח,יח הִנֵּה אָנֹכִי, וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן-לִי ה', לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים, בְּיִשְׂרָאֵל--מֵעִם ה' צְבָאוֹת, הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן.  {ס}

מואדיב
זה שלמישהו היה אבא זה לא אומר כלום, יש אנשים שלא מתחתנים כי הם אומרים, כי לא כדאי
לו כי הוא עקר, וגם אבא שלו היה עקר ואפילו סבא שלו היה עקר הרבה דורות, אז אין סיבה, שהוא לא יהיה עקר

_________________

מודה ועוזב

דר"ח,

תודה!




מואדיב,

רק עכשיו ראיתי את דבריך אלי.
אני חושבת שחז"ל, במיוחד במקומות בהם  הפשט בעניין הנשים אינו ברור, עושים בחירה שאינה רק פרשנית אלא גם פוליטית וערכית, שבאופן אישי אני מקבלת ומעריכה מאוד.
האמירה שלי לגבי חסרונן של הנשים לא באה כדי להדגיש את העובדה שהן אינן נזכרות ולהסיק מכך שהעולם התנ"כי היה גברי בלבד (אם כי, זה בהחלט נושא לדיון), אלא דוקא להדגיש את האופציה הנזירית שבנבואה, שאינה רחוקה מן המציאות הדתית בתרבויות העולם. הוכחותיו של דר"ח מן המקרא ודבריך שלך על חז"ל (ואם תזכור, אני זאת שהביאה דוגמא מן המדרש על ציפורה ומרים, שם לענ"ד יש ביקורת של חז"ל על פרישותו של משה מאישתו), משמחים אותי בכך שהם מראים על מגמה יהודית שונה.