| נשלח ב-13/5/2007 00:46 |
|
| |
א.
אני נגד החשיבה השטוחה הזאת של "מגיע לי" או "אני לוקח מה שמציעים"
זה רדוד
ב. תהיי מודעת שרוב הבחורים אכן ירצו דירה וכאלה
ג. קיימים בחורים מצויינים שלא ירצו.
אם הייתי בת, הייתי דורש הכרת טובה מול מה שאני עושה. אם לא, אז להתראות.
ד. בהצלחה בפסיכולוגיה.....נושא מדהים. שאני מאוד אוהב..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 00:54 |
|
| |
תודה על התגובה.
קראתי כמה הודעות שלך בפורום, וניכר שאתה אכן עוצר וחושב. הייתי רוצה לדעת האם אתה, לכשתנשא (בהנחה שאינך נשוי)
חושב שעליך לצאת לעבוד, או שזה תפקידה של האשה? אשמח לקבל תשובה מנומקת. תודה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 01:28 |
|
| |
אני רוצה לקוות וגם להאמין שאף בחורה לא שלמה עם זה שהוריה (אלא שאין להם, ולרובם אין כיום) קונים לה דירה.
יש כאן עיוות לא נורמלי.
ואני אישית אנשא לבחור שיודע היכן הגבול.
אני אכן רוצה בחור שישב וילמד, אבל איני מוכנה לשחוט את ההורים שלי, ולהקרע תחת הנטל עבור זה. אחי יושב ולומד הרבה יותר טוב מהמון בחורים, כבר שנה וחצי, אישתו עובדת והם משלמים שכירות, ומסתדרים יופי, ב"ה.
אפשר תורה עם דרך ארץ.
בחור שדורש דירה, יש לו עיוות במידותיו והוא אפילו מושחת וכל לימוד שלו, לא שווה....
ושיהיה ברור, למי שיש, מברוק!!!
שיקנה אפילו שתי דירות לבת.
אני מדברת על אלה שאין להם, ועושים זאת בכל אופן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 02:27 |
|
| |
אממ..
דבר ראשון. אני לא נשוי
דבר שני לכשאנשא אני מתכוון לעבוד לפחות עד שאוכל לקבל משרה כלשהיא בתחום חינוכי.
ולדעתי בעניין,
תקפיד האישה מעולם לא היה "לפרנס" את המשפחה. אלא לעצב את הרוחניות בבית עם הילדים.
להיפך. הבעל היה המפרנס.
הרבה מקורות מתייחסים למלאכה..
"רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון וכל תורה שאין עמה מלאכה - סופה בטלה וגוררת עוון" (אבות ב´ ב´) - [הרמב"ם מוסיף..סופו שמלסטם את הבריות]
ברמב"ם (דעות ה´): "דרך בעלי דעה שיקבע לו מלאכה המפרנסת אותו תחילה ואחר-כך יקנה בית דירה ואחר-כך ישא אשה"
הלכות תלמוד תורה ג´ י´): "כל המשיב על לבו שיעסוק בתורה ולא עשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חילל את ה´ וביזה את התורה, כיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו"
ובהמשך (יא') "מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומידת חסידים ראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא"
"ואספת דגנך" הווה אומר - מעמד הפרנסה שיהיה לאדם מיסודות הדת הוא ובלי זה ספק רב היאך יעלה לימודו בידו.
(מסכת ברכות ל"ה): "תנו רבנן, "ואספת דגנך" - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה". יכול הדברים ככתבן? תלמוד לומר "ואספת דגנך" תנהוג בהם מנהג דרך ארץ. דברי רבי ישמעאל רשב"י אומר: אפשר? קודם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה תורתו - אימתי נעשית? ? אלא - בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים שנאמר "ועמדו זרים ורעו צאנכם" - ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן שנאמר "ואספת דגנך" ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם שנאמר "ועבדת את אויבך".
מסכמת הגמרא - אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם כרשב"י ולא עלתה בידם . אמר להם רבא לרבנן: במטותא מנייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תיתו לבי מדרשא , דלא תיטרדו במזונייכו כולי שתא
: "טוב תלמוד תורה עם דרך ארץ".
"אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח"
"אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות"
וכבר מצינו הרבה גדולי תורה שעסקו במלאכה קטנה לפרנסתם.
ומה שהתחיל לפני 60 שנה היה צורך השעה..היום המצב אינו גרוע שצריך "שימור גרעין לומדי תורה"
לפי היוצא מזה,
1.ניתן בשנים הראשונות שהבעל ילמד והאישה תפרנס.
2.האידיאל הוא כדברי הגמרא - טובה תורה עם דרך ארץ.
בעל, תפרנס ותלמד.
אשה, תעשי כרצונך בסיוע הבעל בלימודו.
בשמיים לא ישאלו "כמה למדת"- 'ישאלו קבעת עיתים לתורה?'
הערה, להקציב שעה ביום ללימוד רק כדי שלא יעבור היום בלי לימוד, מין היכי תמצי של "למדתי היום" לא שווה הרבה. כדי להיות מחובר לתורה צריך שהיא תהיה העסק העיקרי שלך בחיים היומיומיים.
אני מאוד מקווה שיש בחורים שלא רואים שחור לבן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 07:11 |
|
| |
שלום לך,
נשמע מדבריך שחקרת חלק קטן מציבור גדול.
העניין של קניית דירה לא מקובל אצל כולם, כמו כן גם העניין של בעל לומד ואישה עובדת כמפרנסת.
אצלנו ההורים משלמים את השכירות של הדירה בשנה הראשונה, אח"כ זה עלינו, (בלי קשר יש לנו תכנון לדנות דירה, ומובן שזה עלינו!).
בעניין השני, בעלי עובד כמפרנס ובנוסף לכך יש לו קביעת עיתים לתורה במשך היום. (אני עובדת בעיקר כדי לא להשתעמם, אך מובן שאנחנו נהנים מהכנסה נוספת).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 15:45 |
|
| |
שלום לך,
אין בציבור החרדי "חרדי קלאסי" כהגדרתך.....
ישנם ליטאים, חסידים, ספרדים, מודרנים יותר ומודרנים פחות ועוד כל מיני זרמים ותתי זרמים... א"א לומר באופן גורף שאצל כולם הבחורים לומדים והנשים עובדות. לדוגמה בציבור החסידי מקבול מאד שדי מהר הבעל יוצא לעבוד לפרנסת המשפחה, ואם האישר עובדת זה רק מדוחק או מרצונה האישי. העניין של בעלים שנשארים ב"לימוד" התחיל בזמנו של החזו"א שראה לאחר השואה שעולם התורה הולך ומתמעט ולכן קרא שישארו כולם בלימוד. אכן, כיום ישנם הרבה אברכים והמון ישיבות וב"ה עולם התורה פורח.
רוב הציבור הליטאי נשאר בעמדה של בעלים שיושבים לומדים ונשים שיוצאות לעבוד.... אך גם אצלהם יש כל מיני....
לגבי עניין קניית הדירות, שוב יש כל מיני מוסכמות בכל מיני מגזרים. מדורי דורות היה עניין של "לחתן בנות" ואנשים שילמו המון כסף כדי לקבל חתן למדן ומוצלח לביתם. אני לא חושבת שראוי שבחורים יבואו בדרישות וודאי לא צריך ל"קרוע" את ההורים..... בציבור החסידי לדוגמה הכל הולך חצי חצי והצעירים לוקחים על עצמם הרבה פעמים גם חלק ואצל ליטאים זה גם מתחיל להכנס.....
דעתי האישית??? אני מחפשת בחור יר"ש, רציני ולמדן. מעולם לא גדלתי בבית שאבי ההי אברך, לא התרגלתי למחסור או לסגנון החיים, אחי למדו בישיבות תיכוניות וממילא רכשו השכלה כללית, ולכן אני לא באה ומתחייבת להיות מסוגלת לחיות כך.. אני לומדת באקדמיה לימודים גבוהים, וארצה לעבוד מספר שנים כדי שבעלי יוכל להתקדם עוד בלימוד התורה (וגם עבורי.... בכ"ז למדתי והשקעתי אני רוצה גם לעבוד קצת...) אבל אני מאמינה שבשלב מסוים אעדיף להיות בבית עם הילדים, אני מאמינה שאמא היא זו שמעצבת את הבית ובונה אותו.... (בין אם להיות כל היום בבית או לעבוד במשרה כמו הוראה או חצי שמרה רגילה וכו'....)
בכ"א אם את רוצה שאמלא ראיון , (אני מכירה מהלימודים את כל הדרישות האלו.....) את יכולה לפנות אליי באישי.
_________________
לא יזיקו לכם קצת זכויות... http://hh.entry.co.il/
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 15:49 |
|
| |
ד"א תקראי את האשכול "בחור ישיבה או בחור עובד" ואלי תקבלי גם קצת מושג.....
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1876441
_________________
לא יזיקו לכם קצת זכויות... http://hh.entry.co.il/
|
|
|
|
|