|
|
| נשלח ב-30/5/2012 09:14 |
 |
| |
אראל סגל עימת (בעמ' 2) את מס הבכורים מול מס. ההורים.
ניתן גם לעמת את שיעורם מכלל השבט (כ 1:30) מול שיעורם אצל הלויים (לפי חז"ל היו 300 בכורים) - 1:70 שזה אומר שאחרי כל בכור התיצבו 70 פשוטים לעומת 30 אצל בנ"י, וזה דווקא אצל השבט המויט ביותר שלא היה בשעבוד וממילא בריבוי (לפי חז"ל)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 10:08 |
|
| |
נראה לי קצת מוזר כי בכל המפקדים שנערכו. המספרים תמיד היו עגולים.
נשיא שבט שמעון היה שלומיאל בן צורי שדי- האם כבר אז למילה שלומיאל היתה המשמעות של היום?
אם כן- אז איך קראו לו בשם כזה?
אם לא- למה הפכו את השם הזה למשמעותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 14:07 |
|
| |
העיגול מן הסתם הוא עיגול למאות בפר במדבר ולכן רק המס. 50 מופיע כי הוא בדיוק באמצע וקשה להכריע לאין. אבל זכורני שבמקום אחר יש גם עשיריות שאינן 50 אם ההנחה היא שזה אומדן קצ"ע איך קיזוז הלוים והבכורים עבד והרי מנין הבכורים מדויק ומנין הלויים רק אומדן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2014 21:48 |
|
| |
במדבר פרק ד
(יח) אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם:
ממה החשש ששבט הקהתי יכרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2014 22:41 |
|
| |
שובע טוב לכולם. ראיתי השבת חז"לים מעניינים ואין כוח לצטט את המקור אז אני אומר במילים שלי על פי הזיכרון.
1, יעקב אבינו אומר לבניו כך: אני מפחד והיות שאתם מארבע אימהות אז יש חשש שתהיו עובדי אלילים.
מה החשש ? כמובן שכל אחד יאמץ את האימה שלו כדגל חברתי ואז בניו יהיו ארבע עמים נפרדים = אלילים.
בניו משיבים לו שלא ולא יש לנו אבינו אחד ולכן נשאר עם אחד. ע"כ
נקודה למחשבה, זה חז"ל עמוק מאוד ומאוד רלוונטי לנו היום.
2, עכשיו חז"ל נגד הפמיניסטיות החרדיות.
חז"ל אומרים למה משה ואהרן נמשלו לשני דדים ? כי כמו הדדים יפים לאישה כך משה ואהרן יפים לעם ישראל.
מתברר כאן שאסור ללבוש את הבגדים הפמיניסטיות של הנשים הפמיניסטיות החרדיות
הרי חז"ל אומרים שזה יפה דווקא וגם משה ואהרן נמשלים ליופי הזה.
3, עכשיו חז"ל בעניין האלוהות. וזה דיי מפחיד.
חז"ל אומרים שכל זמן שהיו דגלים באומה כלומר כל איש על דגלו האישי שלו ? אז זה היית הדגל של כל אחד.
אבל מאז שאין דגלים יש רק את האל האחד.
והמבין יבין את עומקן של דברים.
יש עוד הרבה חז"לים השבת וכדאי לעיין שם.
שבוע טוב לכולם.
max
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2014 15:26 |
|
| |
כל פעם אני מופתע מהפתיחות והגישה הנורמלית לכל מה שקשור לארוטיקה.
חז"ל לא התבישו להמשיל את משה ואהרון לשני דדי אשה.
רק לחשוב אם רבנים בני זמננו היו מתבטאים כך איך אמות הסיפים היו רועדות.
אולי באמת הגיע הזמן להשיב עטרה ליושנה גם בתחום הזה במקום לרדוף אחרי החומרות המטורפות של הנוצרים והמוסלמים הפנאטים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2014 16:15 |
|
| |
דייר
אתה יודע כי חז"ל מכנים את דדי האשה -הוד יופיה,
ואת הכרובים הם מתארים כמזדוגים,
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2014 17:24 |
|
| |
מכיר.
וזה רק מחזק את מה שכתבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 09:25 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שאלה בהגיון פשוט
בפרשת במדבר יש את רשימת הנשיאים של כל שבט ושבט. ולאחר מכן יש את רשימת המפקד של כל שבט ושבט
ושאלתי היא: בכל הרשימות של שמות הנשיאים וכן רשימת השבטים של המפקד, מופיע למד- המשייך. כלומר , לבני ראובן, לבני שמעון ,לבני אשר, לבני בנימין. וכו, כל השבטים, גם במפקד וגם בשמות הנשיאים. ורק לפני בני נפתלי אין ל כתוב רק בני נפתלי [/quote]
[quote]במדבר פרק א
(כב) לִבְנֵי שִׁמְעוֹן תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם פְּקֻדָיו בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָ
המילה פקודיו לאחר בית אבותם מופיע רק אצל שמעון- האם מישהו יודע למה? |
|
כיוון שאתא לידן, נימא בה מילתא - מסתבר שהחכם ירוחמשמ כיוון לדעת גדולים ועתיקים:
א. בכמה כת"י + בחומש השומרוני + בתרגום השבעים + פשיטתא + וולגטה (לטיני) כתוב "לבני נפתלי".
מצ"ב צילום מתוך ה- BHS (פירוש ה"קודים" הוא: "קרא כמו כמה כת"י שומ' תה"ש פשי' וול': לִבְני")
ב. בדומה, המילה "פְּקֻדָיו" (א, כב) אכן אינה מופיעה בכמה כתבי יד של התורה + בתרגום השבעים + בפשיטתא (תרגום סורי\ארמי) + בתרגום ירושלמי, ולכן חכמי ה- BHS מציעים למחוק אותה. (אחסוך לכם את הצילום, תיאלצו להאמין לי :)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 10:16 |
|
| |
חומש שומרוני, תרגום השבעים, פשיטתא, וולגטה, אינם זהים לנוסח המסורה, אז למה להקשות קושיות הנובעות מרצון להכפיף את הטקסט המקראי לכללים פסבדו-מדעיים מתוך בולמוס מחקרי לחדש ולעשות הגהות לנוסח המקובל מדורי דורות?
תוקן על ידי מם80 ב- 26/05/2014 10:17:20
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 10:26 |
|
| |
מ
מבלי להכנס לנושא - רציתי רק להעיר על מה שכתבת ולעשות הגהות לנוסח המקובל מדורי דורות.
בהירהורים אחר מה שקרה ויקרה במירון בל"ג בעומר. אני דווקא חושב שהנוסח המקובל מדורי דורות אינו אסמכתא מספיק חזקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 10:37 |
|
| |
מסורת סייג לתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 10:45 |
|
| |
| מם80 כתב: | | חומש שומרוני, תרגום השבעים, פשיטתא, וולגטה, אינם זהים לנוסח המסורה, אז למה להקשות קושיות הנובעות מרצון להכפיף את הטקסט המקראי לכללים פסבדו-מדעיים מתוך בולמוס מחקרי לחדש ולעשות הגהות לנוסח המקובל מדורי דורות?
תוקן על ידי מם80 ב- 26/05/2014 10:17:20
|
|
אינם זהים לנוסח המסורה
אפשר גם לומר: "נוסח המסורה אינו זהה להם"... כלומר, כל החבר'ה האלה לא תרגמו מן האוויר, אלא מתוך נוסח עברי שעמד לפניהם. בנוסף (אולי לא הובנתי), ישנם מספר כתבי יד עבריים של התורה בהם זה מופיע - וחשוב להדגיש, מדובר בכת"י כשרים למהדרין ששימשו קהילות יהודיות לפני שהתקבלו כת"י לנינגרד ואח"כ הכתר כ'תקן' המחייב. וצא וקרא מה כתבו הרד"ק ובעל מנחת שי ועוד על מאות שינויי הנוסח שהיו בתנ"כים של ימיהם (כולל בתורה, אם כי כמובן הרבה פחות).
לכללים פסבדו-מדעיים
נושא הנוסח, בניגוד אולי לכמה השערות פורחות של ביקורת המקרא, הוא דווקא מדעי נטו. סה"כ כותבים לך מה מצוי בכתבי יד \ תרגומים ישנים - אלו עובדות עשויות מקלף, לא סברות כרס.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 10:52 |
|
| |
מ המסורת אם היא באמת מסורת נכונה. אבל אנחנו ידועים כיוצרי מסורת- ראה מירון העכשוי- הכל נשמר במסורת- משום מה תקיעות השופר למשל לא, אבל הרי לא אלמן ישראל, למרות שיש ספק אם תרועה או שברים- אחת מהם מיותרת ,המסורת שלנו מכירה את הסודות של שניהם. במדבר פרק ב (יד) וּמַטֵּה גָּד וְנָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן רְעוּאֵל: במדבר פרק ז (מב) בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נָשִׂיא לִבְנֵי גָד אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל
מי בדיוק המסורת- דעואל או רעואל ?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2014 11:17 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | מי בדיוק המסורת- דעואל או רעואל ?
|
|
שוב כיוונת לדעת שבעים הזקנים, גדולי ישראל, שתיעתקו בפס' יד:Ραγουηλ = רעואל =
אשריך שדובבת שפתי אותם קדושים בקברם!
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 26/05/2014 11:17:49
|
|
|
|
|
