במדבר

מסורת סייג לתורה. פירש רבי יונה גירונדי: אלו מלא וחסר וטעמים שמסרו חכמים לתלמידיהם והם סייג לתורה שבכתב שלא תמצא הספרים חלוקים כי אם במקומות מועטים. סומכים על כתר ארם צובא וכתב יד לנינגרד כי הינם קדומים ומאחר שהרמב"ם סמך על הגהות ודקדוקי בן אשר.

דעואל (במדבר א, יד). פירש שד"ל: בדל"ת גם כן להלן י' כ', לא כן ב' י"ד שהוא ברי"ש, ובחומש שומרוני כולם בדל"ת, ובתרגום יוני כולם ברי"ש, ולדעתי עיקר שמו היא דרעואל, ולפעמים השמיטו ממנו הדל"ת ואמרו רעואל, ולפעמים השמיטו הרי"ש ואמרו דעואל; וכן עשו בעיר מנף שאמרו לפעמים מף (הושע ט' ו') ולפעמים נף (ישעיה י"ט י"ג) וכן מן דרדנים אמרו לפעמים דדנים (בראשית י' ד') ולפעמים רדנים (דברי הימים א' א' ז').

במסורה הגדולה - כל עניני לבני בר מן א' בני נפתלי; פקדיו ו' ובכללם שמעון במדבר א, כב.

תוקן על ידי מם80 ב- 26/05/2014 12:48:08