|
|
| נשלח ב-22/5/2015 16:45 |
 |
| |
הגהה חשובה שכבר הציקה אלפי שנים
(ג כ"ח) בְּמִסְפַּר, כָּל-זָכָר, מִבֶּן-חֹדֶשׁ, וָמָעְלָהשְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁלשׁ מֵאוֹת, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ.
זו ועוד אחת הם מההגהות היחידות לכאורה בכל התורה
השניה היא והנה איל [אחד] (אחר)
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 22/05/2015 16:46:54
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2016 22:01 |
|
| |
א. מהם "כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש" (ד, יב)?
ב. מי נשא את הכיור ולמה זה לא כתוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2016 00:25 |
|
| |
קושיא אחת מיתרצת בחברתה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2016 07:16 |
|
| |
כיור אינו מעכב. לכן אולי נשיאתו אינה חשובה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2016 09:48 |
|
| |
אריאל
זה לא סביר. לא נראה ששייך לומר על הכיור שישרתו בו בקודש, ובמיוחד שהקודש הוא המשכן עצמו והכיור נמצא בכלל בחצר. בנוסף הוא כלי יחיד, אא"כ תטען שגם כנו נספר. בכל אופן, אם זה אכן כך, היה אפשר לומר שיקחו את הכיור וכנו. במה הוא זכה ששמו ייעלם?
ת"ט
אפשר אולי לקדש יו"ר בלי כיור, אבל אפשר גם להקריב קורבנות בלי ארון. מה זה משנה? בטח ובטח שגם היעים לא מעכבים והם כן הוזכרו (אם כי הסירות לא הוזכרו, וזו שאלה נוספת). בסופו של דבר מישהו היה צריך לשאת את הכיור. האם לדעתך אף אחד לא קיבל את התפקיד והכיור הופקר עד שבא איזה מתנדב לקחת אותו?
אגב, הכיור בכלל מעורר קונספירציות: א. הוא לא מוזכר בפרשת ויקהל אלא בפרשת כי תשא אחרי סוף הציוויים על עשיית המשכן; ב. הוא לא מוזכר בדברים שנעשו מהנחושת בפקודי המשכן, ובעשייתו נאמר שהוא נעשה ממראות הצובאות; ג. הוא לא מוזכר במשא הלויים. תגידו אתם מה זה אומר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2016 18:30 |
|
| |
וכמו שכתבתי, כל קושיותיך מיתרצות זו בזו: הכיור הוא בהגדרתו כלי שרת, כיון שאין הוא משמש לעבודה ישירה אלא למכשירי עבודה. ממילא הוא נמנה בין כלי השרת (אבל יש עוד ואני לא יודע מה הם) ולא נזכר בכלי העבודה - הן בציווי והן במשא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2016 18:40 |
|
| |
אני לא חושב שבדיקה של המופעים של הפועל שר"ת תתמוך בטענה שלך. בכל אופן, בכיור לא משרתים בקודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2016 12:59 |
|
| |
יש הארון אינו יכול להיות מיותר כל עוד יש לוחות הכיור כן. ולכן נזכר בכי תשא. אגב גם מזבח הזהב כך וראה במשך חכמה (שאינו מעכב הקטורת). ומכאן קשה על דברי, וכמובן יש לחלק
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2016 15:56 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2016 17:47 |
|
| |
יש לו רע?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2016 22:34 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2016 10:54 |
|
| |
א. בפסוקים ז' וט' - בעניין השולחן והמנורה - הוזכרו כלי השרת שלהם, אמנם בפס' י"א - בעניין מזבח הזהב - לא הוזכרו כלי השרת שלו. והפס' עליו אתה שואל הרי הוא סמוך לאזכור מזבח הזהב, כך שסביר בהחלט שמדובר על כלי מזבח הזהב.
ב. "כלי השרת" יכולים להיות כל מיני כלים כמו הקשוות והמנקיות והיעים והמזרקות - שלא פורטו משום שחשיבותם משנית בלבד. (וע"ע בחז"ל שהיו להם לפחות עשרות כלים במקדש, אם כי כאן זה רק המשכן הנודד במדבר, ובכל זאת).
ג. ייתכן שמדובר בכלים מיוחדים כמו ליום כיפור או דבר אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2016 17:07 |
|
| |
אליקים
א. מעולם לא נעשו כלים למזבח הזהב. אם הם נעשו, הרי שהתורה שכחה לספר לנו על כך.
ב. הקשוות והמנקיות נישאו עם השולחן כפי שכתוב במפורש. היעים והמזרקות נישאו עם מזבח העולה כפי שכתוב במפורש.
ג. אני מניח שאם ה' לא ציווה לעשות כלים מיוחדים ולא נאמר שהם נעשו, כנראה שהם לא היו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2016 22:42 |
|
| |
א,ג. זכותו של בצלאל לעשות כלים בלי להודיע לך.
ב. מה זה קשור? (לא אמרתי שאלו הקשוות או המנקיות, אלא שכמו שיש קשוות ומנקיות כך יש כלים נוספים שרק לא נכתבו, כי היו פחות חשובים או מכל סיבה אחרת. למשל, לא כתוב בשום מקום שה' ציווה לעשות פתילות למנורה. האם פירוש הדבר שלא השתמשו בפתילות? האם לא היו כלים להכנת פתילות? או תנור לאפיית לחם הפנים? או כלים לנשיאת סממני הקטורת אל המזבח (הרי לא סביר שנשאו אותם בידיים)? אלא הוה, הכא נמי הוה.)
נ.ב. בעיני התשובה ה"נכונה" היא א' - שמדובר בכלים של מזבח הזהב - כי זה הכי מתיישב עם סדר הפסוקים.
|
|
|
|
|
