| נשלח ב-13/5/2007 13:07 |
|
| |
רות פרק א
(טו) וַתּאמֶר הִנּה שׁבָה יְבִמְתּךְ אֶל עַמּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתּךְ:
(טז) וַתּאמֶר רוּת אַל תּפְגּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כּי אֶל אֲשׁר תּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשׁר תּלִינִי אָלִין עַמּךְ עַמּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:
(יז) בּאֲשׁר תּמוּתִי אָמוּת וְשׁם אֶקּבֵר כּה יַעֲשׂה יְדֹוָד לִי וְכֹה יֹסִיף כּי הַמּוֶת יַפְרִיד בּינִי וּבֵינֵךְ:
נעמי סך הכל אמרה לרות, שובי אחר יבימתך.
מדוע היתה צריכה רות למונלווג הארוך הזה, לדבר על קבורה על מוות?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 21:10 |
|
| |
בע"ב,
לא הבנתי את שאלתך. "יבימתך" היא "גיסתך". באמת אין במגילה מעשה ייבום (למרות שבהחלט יש "כאילו" מעשה ייבום, הבנוי כהיפוך למעשה הייבום שלא היה במקרה של תמר בבראשית לח).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 21:50 |
|
| |
אמשלום,
שאלתי על מה שירוחם כינה עיסקת חבילה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 21:53 |
|
| |
ירוחם
רות אמרה לה "שובי", ורמזה בעדינות = בעלך מת ואיתו הקשר, הרי אין קרבה ביננו, אלא היית קרובתי הנכריה דרך בני, ואין בני ואין קשר - והכל מת, ואף אני כבר מתה.
ורות בחכמתה הבינה את רמז חמותה והשיבה בפירוט הבנתי רמיזתך ואיני מקבלת, ומה שחמות אומרת בתימצות משיבה לה הכלה באריכות כפי שמחבר הספר שם בפיה ללמדנו:
את אינך מתה, והרי את הולכת לחיות בחזרה בתוך עמך, ואני שבעלי מת, אף משפחת בית אבי מתה עמו, ואם את הולכת למות אני עמך ושקולה לך כי נותרנו רק שתינו לבדינו, והמוות יפריד ביננו?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2007 22:59 |
|
| |
כמתעסק
כתמיד יפה מאד, ואולי גם נכון. אני חשבתי בכיוון שונה.
בתורה לפעמים אנו לןמדים את השאלה מהתשובה, יש להניח כדבריך שהיתה שיחה מקדימה לתשובתה של רות.
נעמי אומרת: רות את לא מבינה את המצב לאיזו סיטואציה את רוצה להכניס את עצמך. את רוצה לבא איתי לחיות בין היהודים? הם לא יתנו לנו ללכת יחד.(עונה רות באשר תלכי אלך)
ממשיבה נעמי לא יתנו לך להכנס לבית.(באשר תלוני אלון אלוקיך אלוקי אני אתגייר ואחיה כיהודיה)
על מה את מדברת את כנראה לא מכירה אותנו, יקברו אותך מחוץ לגדר (כאשר תמותי אמות ושם אקבר)
נא לא לקחת את זה כפשט, הגיגים על מה שהיה קורה היום
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 10:34 |
|
| |
שאלה ראשונה
רות פרק א
וַתּרֶא כּי מִתְאַמּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתּהּ וַתּחְדּל לְדַבּר אֵלֶיהָ:
מה ראתה נעמי בהתאמצותה של רות, שהפסיקה לדבר אליה?
שאלה שניה
רות פרק ד
וַתּקּח נָעֳמִי אֶת הַיּלֶד וַתּשׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתּהִי לוֹ לְאֹמֶנֶת:
(יז) וַתּקְרֶאנָה לוֹ הַשּכֵנוֹת שׁם לֵאמֹר יֻלּד בּן לְנָעֳמִי וַתּקְרֶאנָה שׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי יִשׁי אֲבִי דָוִד: פ
למה נעמי לקחה את הילד ולא רות?
ממתי השכנות הן הנותנות שם לילד? ולמה לא נולד לבועז ורות? למה לנעמי?
להיכן נעלמו רות ובועז?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 11:13 |
|
| |
ירוחם,
לגבי השאלה השניה -
אחד הדברים יוצאי הדופן והמעניינים ביותר (לטעמי) במגילת רות, הוא קהילת הנשים שמתוארת שם. גיבורות הסיפור הן נשים והן חיות בין נשים (מקבלות הפנים של נעמי השבה ממואב הן נשים, הן המברכות אותה לאחר הלידה וכו'). המגילה עצמה פותחת ומסתיימת בגברים, אבל תפקידם בסיפור מתמצה (פחות או יותר) בתחום ה"טכני" של מתן זרע ונתינת גושפנקא רשמית לפעילות הנשית.
מן הבחינה הזו (ואולי גם מבחינות אחרות) זו מגילה מרתקת, שמעלה שאלות נוקבות על היררכיות, סדר חברתי ויחסי כוחות קהילתיים בין "שוליים" ו"מרכז" (ויחסי הנשים והגברים הם אולי רק סימפטום או דוגמא לכל אלה).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 11:22 |
|
| |
ירוחם,
ולגבי השאלה הראשונה
נעמי השתכנעה שבדבקותה של רות יש משום תיקון שבהיעדר מידת החסד שהיה השורש והגורם לכל הקורות אותה ומשפחתה בפרט, ובכלל לכל עם ישראל בימי שפוט השופטים.
"אמר הקב"ה תבוא רות שהיא גיורת ולא כחשה בחמותה ותוכיח את ישראל שמרדו בו" ..
.."מפני מה מחזרת אותם? כדי שלא תתבייש בהם.
למה שלושה פעמים: 'שובנה בנותיי? מכאן שממאנין את הגר עד שלוש פעמים" (ילק"ש רות תרי"א
תוקן על ידי riv ב- 14/05/2007 11:22:53
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 12:23 |
|
| |
אםשלום
כפי שאני למדתי אחת הסיבות שאנו קוראים את מגילת רות בשבועות, חג מתן תורה. היא נצחונה של התורה שבעל פה על התורה שבכתב. עמוני ולא עמוניה.
ואת היום חידשת לנו חידוש גדול,אנו קוראים מגילת רות, להראות את חשיבותה ומרכזיותה של האשה בחיינו. וכינון המלוכה היהודית על ידן.
אבל לא נתת תשובה על, להיכן נעלמה רות. ולמה היא לא מוזכרת יות במגילה?
ריב
כל מה שאת אומרת זה נכון, אבל מהיכן את דורשת את זה מהפסוק? הרעיון הוא לדרוש מהפסוק.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 13:54 |
|
| |
ירוחם,
אני אמרתי שאנו קוראים את מגילת רות כדי "להראות את חשיבותה ומרכזיותה של האשה בחיינו"??? זה אפילו לא קרוב למה שאמרתי, במיוחד כיוון שלא ניסיתי לתת הסבר לטעם בקריאת המגילה...
לשאלתך -
נדמה לי שדוקא כן עניתי. אני חושבת שלמגילה חשוב מאוד למסגר את עצמה בגברים - היא פותחת ומסיימת במשפחות "גבריות" ובשושלות של גברים. אפשר להבין זאת כהדגשת הסיפור ה"אמיתי" (קרי: סיפורם של גברים), או לחלופין כסוג של "מס שפתיים" לחשיבה הפטריארכלית ה"רגילה", אותה מאתגרת המגילה בכללותה (או אולי אפילו כסוג של אירוניה על הפער בין המצוי לרצוי).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 14:18 |
|
| |
ירוחם,
עוד קודם שנעמי ידעה שרות תדבק בה - היא מציינת את מידת החסד שאיפיינה את התנהגות שתי הכלות הן עם בניה המתים, והן עמה בעצם נכונותם ללכת עמה לבית לחם "יעשה ה' עימכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי" כעת יש לברר כיצד פעלו דבריה של נעמי כאבן בוחן והפרידו בין ערפה שהסיקה מדברי נעמי - לפרוש, ובין רות שהסיקה מדברי נעמי לדבוק ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 15:28 |
|
| |
אםשלום
הגיע הזמן שתכירי את ההומור המשונה שלי כנראה.
מה זה מעלה לנו הגברים, שהמגילה פותחת וסוגרת עם משפחות גבריות. סיפורי גברים,כדברייך.
כשהמגילה נקראת על שם של אשה.
המגילה באמת ממסגרת את עצמה עם גברים, אבל את התבשיל הטעים רוקחות הנשים.
ריב
הרי לא זו היתה השאלה. השאלה היתה מהיכן מהפסוק הזה, אני לומדים , מה שכנע את נעמי
כי כוונות רות הן רציניות, והיא באמת רוצה להיות יהודיה?
וַתּרֶא כּי מִתְאַמּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתּהּ וַתּחְדּל לְדַבּר אֵלֶיהָ
מהפסוק הזה אך ורק מהפסוק הזה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 16:43 |
|
| |
ירוחם,
ערכי התורה שספגה בעשר שנות חייה כבת למשפחת אלימלך היו למהות דבקותה של רות בנעמי, אחרי ההצהרה הנחרצת והתקיפה "עמך עמי- ואלוקיך אלוקי" נעמי מבינה כי אין טעם להכביד עליה בנוסף על המאמץ הכרוך בהליכה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 16:51 |
|
| |
ריב
נו משפחת אלימלך באמת היתה סמל לאמונה, ומקום לספיגת ערכי התורה והמצוות, מה שנכון נכון
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 17:11 |
|
| |
ירוחם,
זה לא כל כך מובן מאליו, והראיה, שעורפה לא נהגה כמוה, ומהות הקשר שלה לנעמי, לא היה עמוק כשל רות, על אף שגם היא היתה בת לאותה משפחה.
_________________
|
|
|
|
|