| נשלח ב-14/5/2007 17:21 |
 |
| |
ריב
את זה לא את כתבת? ערכי התורה שספגה בעשר שנות חייה כבת למשפחת אלימלך היו למהות דבקותה של רות בנעמי
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2007 17:55 |
|
| |
ודאי שאני כתבתי , ומה הבעיה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2007 22:55 |
|
| |
ההלכה גם קובעת כי אדם צריך לעבוד לפרנסתו, ההלכה גם קובעת כי אסור להלבין פני אנשים, אםילו אם לא חושבים כמוך. ההלכה אמרת אל תתגודדו, אל תעשו אגודות אגודות. ההלכה גם קובעת שיש להלחם במלחמות ישראל. ההלכה גם אוסרת לגנוב, בעיקר את הרבים והציבור.
את רוצה שאכתוב עוד הרבה דברים שההלכה אוסרת וקובעת.או שהתורה אסרה?
אבל אנחנו הרי מדברים כאן על חרדים, מה שייך אצלם הלכה? שייך , מה שהרב או הרבי אמרו
לשוטונג כתבתי בהומור, אבל כאן ברצינות
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2007 10:05 |
|
| |
נעמי אומרת לרות:
וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ.
האם היא מציעה לה לחזור לעבודה זרה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2007 10:14 |
|
| |
אלהים זה לא תמיד ע"ז לעיתים די רבות הכוונה לבית דין או לחוקים ומנהגים.
אבל יותר טוב תמיד נכרי שיש לו אמונה. מגוי שלא מאמין בכלום
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2007 10:20 |
|
| |
ירוחם
חידוש חדשת, כי בתנ"ך לא פעם ניתן למצוא שלכל אומה יש אליל ומ"ש הכא.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2007 11:08 |
|
| |
לתקן עולם במלכות שדי לא מוטל על כל יחיד ויחיד, ואפילו לא על הציבור. אנחנו לא אחראים מה שהגוי או הגויה עושים.
לא אמרתי שלא היה אליל לעמונים, נדמה לי שקראו לו כמוש (בחור נחמד) אמרתי שנעמי יכלה להתכון למשהו אחר. מה שרות הבינה זו הבעיה שלה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2007 22:42 |
|
| |
אילפא
לפי סדר הכתוב מחלון נשא את ערפה וכיליון את רות. ולכן הרי רות היתה בעסקת החבילה של גאולת הקרקע, והיות והיא אדם ,בזכותה בעלה המת קודם לראש הרשימה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2007 23:05 |
|
| |
לגבי "שבה אל עמה ואל אלהיה". כוונת נעמי כדבר הג' בכתובות קי.:
"כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים וכן בדוד הוא אומר 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים' וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים". והכוונה כי כל הארצות תחת השגחת מלאכים ושרים וא"י "ארץ אשר עיני ה' " .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2007 23:15 |
|
| |
זילבר
הרי שמה מדובר על גוייה. מה השיכות שלה לכל הגר בחו"ל?
את השאלה של בעל, איך נעמי שלחה אותה חזרה לע"ז?
ומה עושים כל בתי הדין המסרבים לקבל גרים?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2007 23:34 |
|
| |
ירוחם:
א. אפשר שמחלון וכליון גיירו את רות וערפה, שהרי מגדולי הדור היו. ואבן עזרא מדייק כך בדיוק מהפס' הזה. ולפי"ז קשה איך אמרה נעמי שיחזרו לעמן. כנראה סברה עפ"י היכרותה עמן שאם יחזר זה מברר למפרע שמעולם לא הייתה קבלת מצוות ולא הייתה גירות, ווממילא באמת אין בעיה שישובו לעמן. אבל אם כך חזרה שאלתך.
ב. נראה שגם גוי בחו"ל כאילו עובד עבודה זרה. סוף סוף הוא תחת השגחת שרים, רק אין לו עבירה בכך.
ג. תירוץ אחר: נעמי פסקה כתוס' שע"ז בשיתוף מותר לבני נח, ושלחה את נעמי לעבוד ע"ז בשיתוף. לפי"ז המואבים לא עבדו רק את כמוש אלא את כמוש בשיתוף עם הקב"ה. ואכן בסנהדרין פ"ד נחלקו רב ושמואל עם מישע הקריב את בנו לקב"ה או לע"ז- משמע שהאמינו גם בקב"ה.
כל בתי הדין שאינם משתכנעים בכנותם של גרים אינם שולחים אותם לעבוד ע"ז אלא להיות גויים כשרים שומרי שבע מצוות
תוקן על ידי nmzilber ב- 23/05/2007 23:32:46
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2007 00:30 |
|
| |
מיכה פרק ד':
"והיה באחרית הימים, יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים, ונישא הוא, מגבעות; ונהרו עליו, עמים. והלכו גויים רבים, ואמרו לכו ונעלה אל-הר-ה' ואל-בית אלוהי יעקוב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו: כי מציון תצא תורה, ודבר-ה' מירושלים. ושפט, בין עמים רבים, והוכיח לגויים עצומים, עד-רחוק; וכיתתו חרבותיהם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות--לא-ישאו גוי אל-גוי חרב, ולא-ילמדון עוד מלחמה. וישבו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו--ואין מחריד: כי-פי ה' צבאות, דיבר. כי, כל-העמים, ילכו, איש בשם אלוהיו; ואנחנו, נלך בשם ה' אלוהינו--לעולם ועד. "
פשט הדברים: אף שיעבדו את ה', יעבדו גם איש את אלוקיו כשיטת נעמי והתוס'
תוקן על ידי nmzilber ב- 24/05/2007 0:53:16
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2007 00:33 |
|
| |
ירוחם והשאר, אני חוזר לשאלתי הקודמת.
כתבתי בקיצור...
לכאורה יש שאלה פשוטה מדוע זכה בעז בנכסי כליון, הרי רק את אשת מחלון יבם, ועקב כך קיבל אכן את חלקו של אלימלך, אך כליון מאן דכר שמיה.
משום כך אני מעלה השערה כי מכיון שלפי לשון הכתוב מחלון מת ראשון, יבם כליון את רות גיסתו, ולכן זכה בועז בנכסי מחלון וכליון יחד, כי כליון ירש את אחיו מחלון עם הייבום.
דברי מסתייעים במקצת מדברי התוס' בכתובות ז לפי הגירסא המצויה בידינו שם כתבו התוס' "דשנשאת רות למחלון וכליון היתה נכרית" הרי שכליון נשא את רות לאחר פטירת מחלון.
לדעתי זהו הטעם שבסיפור הירושה הוקדם כליון למחלון והוא משום שכליון הינו מוריש אחרון. ופשוט.
[ומה שאמר בעז וגם את רות המואביה אשת מחלון קניתי לי לאשה רמז על גאולת בעלה הראשון על אף שהיתה אחר כך אשת כליון]
עד שאני מפקפק בדבר מצאתי מפורש במדרש רות רבה פרשה ז שאמר הגואל לבעז לא אוכל לגאול "והא מסייעא לההיא דאמר רבי שמואל בר נחמן אלם היה מד"ת, אמר הראשונים לא מתו אלא ע"י שנטלו אותן ואני הולך ליטלה," הרי מפורש שנשאת לשניהם.
וכמו"כ יש להוכיח ממה שאמרה להם נעמי "העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים", וכי מה גרע כליון מבני מעיה?
עוד יל"ע לפ"ד כיצד נפלה רות ליבום אחר מיתת מחלון, תפטר מדין אחות אשה.
י"ל שהיו בנות מלך מואב אחיות מן האב ולא מן האם וב"נ אין לו קורבה למשפחת אביו, וכן מוכח ממה שאמרה נעמי "שבנה אשה לבית אמה" משמע שכל אחת היתה לה אם אחרת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2007 00:37 |
|
| |
זילבר
אני ממש מקנא באמונה שלך בחכמים.
מחלון וכליון לא גיירו את נשותיהם. הם מתו בחטאם זה ואחרים. כשם כן הם היו. לא היה בית דין לגיור, בעמון, ולא במואב.
אם זה היה נכון נעמי לא היתה שולחת אותה חזרה לאלוהיה, אלא סתם מבלי להזכיר את המילה אלוהיה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
