נשא

בהפטרה אנו קוראים   בספר שוטים על הבשורה של המלאך למנוח ואשתו.

"קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו" - מה קדושה בזה? הרי מצינו שכהן גדול חייב להסתפר אחת לשבוע
"וכי ימות מת עליו... ביום השביעי יגלחנו" - אשמח לקבל הסברים

מיכה
מה עניין נזיר לכהן גדול? כהונה יורשים מאבא. נזירות זה רצון אישי רוצה נזיר לא רוצה לא נזיר, הרי כל קדושתו היא מכך, שהוא נזיר וככזה אסור לו לגלח שער ראשו.

אבל אם שאלת הנה שאלה בחזרה.  כהן גדול מיטמא לאביו ואמו.  לנזיר אסור- רק למת מצווה.
האם קדושת הנזיר גדולה מקדושת כ"ג?

שנית מה עם השאלה שלי על מנוח?

_________________

מודה ועוזב

"והכהן הגדול מאחיו... ועל כל נפשות מת לא יבא, לאביו ולאמו לא יטמא" (ויקרא כא י-יא).

רודולף

רודולף
אשרי שיש לי אותך כאן בפורום  כמובן שטעיתי בגדול היתי בשוונג של מיכה הכהן הגדול.
הכוונה היא כהן הדיוט. והשאלה היא האם קדושת הנזיר יתירה מזה של כהן.?

_________________

מודה ועוזב

עוד מעט שבת ואני בטוח שכולם כאן במתח גדול, לדעת את התשובה.

 השאלה ששאלתי האם המלאך אמר את שמו או לא?

התשובה היא שכן. למדנו שמלאך נקרא על שם שליחותו. השליחות של המלאך אצל מנוח היה לבשר לו על הולדת בנו, ושהוא יהיה נזיר. ובפרשתנו הרי מתחילה התורה בדיני נזיר בלשון
ואיש כי יפלא לנדור.... והמלאך אמר על שמו שהוא פלאי

ירוחם יפה מאוד,

אילפא
רק כשמתרחקים מהר יודעים שהוא גבוה. כשנמצאים עם מישהו, אנו מתיחסים אליו רגיל. ורק כשהוא עוזב אותנו אנו מרגישים כמה הוא חסר לנו וכמה הוא השפיע על חיינו.
אין נביא בעירו,  אנו לא מוכנים להפנים שאנו אישית מכירים מלאכים,  בעבר היו גדולים ומלאכים היום לא! כשהם אינם אז הם הופכים פתאום למלאכים.

שאלתי למה כהן הדיוט מטמא לאביו ואמו ונזיר לא?
 הרי הכהן  היות ואביו כהן הוא כהן. אמו כשרה אז הוא כהן. לכן הוא מטמא להם.
אבל נזיר, הוא הרי נזיר מעצמו,  הוא התקדש מעצמו. ולכן אין הוא מטמא להוריו

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

[המעניין הוא שבתלמוד מצאנו סברא זו לאיפכא בענין כהן ונזיר שמצאו מת מצוה,
והוא במסכת שמחות פרק ד הלכה יז "וחכמים אומרים יטמא נזיר ויביא מאה קרבנות ואל יטמא כהן, שזה קדושתו מרחם אמו וזה אין קדושתו מרחם אמו"]

בקשר לשאלתי הקודמת, ["אז ידע מנוח"] ראיתי באחד מספרי החיד"א, שהסביר כי בנוהג שבעולם, רבי העומד תחת חופת הזוג הצעיר מחסידיו, ומברכם בדביקות שיזכו לבן זכר בקרוב, ואכן לאחר שנה שנתיים ההורים חובקים בן בכור, מזדרז הרבי להזכירם את ענין הברכה ומצפה לסנדקאות ושאר הכיבודים,
ואילו כאן רואה מנוח דבר מוזר, בא מישהו, מבטיח ילד ולא חוזר, לא כסף, לא כבוד, שום דבר. ולא יסף עוד לבוא.
אז ידע מנוח כי מלאך ה' הוא. זה לא רבי.

אילפא
אכן נכונים דבריך. הדיוק שלי היה  על אביו ואמו. שכאן התורה אוסרת עליו להטמא.ולכהן מתירה.

הרעיון היפה שלך, נדמה לי שעמדתי על כך כבר כאן בפורום.
הגמרא אומרת:אמר רבי יוחנן, נדמה לך הרב כמלאך ה" צבאוות בקש תורה מפיו, ואם לא אז  לא.

נשאלת השאלה מהיכן יודע יהודי פשוט (וגם לא פשוט) איך נראה מלאך? 
התשובה היא, כידוע- רש"י  ויראה- מלאך יודע לעשות רק שליחות אחת.
 אם הרב שלך יש לו רק שליחות אחת ללמד אותך תורה. בקש תורה מפיו. אבל אם הוא גם קצת עסקן פוליטי וגם קצת אינטרסנטי בדברים אחרים כידוע במחוזותנו. אז אל תבקש תורה ממנו.

_________________

מודה ועוזב

בע"ב

תנוח דעתך,
נכתב בהשאלה ולהפשטת הדמיון, כרבן/צדיק/האיש המורם מעמו וכו וכו