נשא

במדבר פרק ז     בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי:

לשם שלומיאל יש בימנו- וכנראה גם בימי עבר משמעות שלילי. וכבר שאלו אין נותנים שם כזה לילד?
כנראה שהשם בלידתו לא היה שלילי, אז מתי החל השם לקבל את משמעותו השלילית?
שמעתי בשמו של אבשלום קור. כי בחנוכה- את פרשת הנשיא שלומיאל לעולם לא קוראים  בשבת!- במחילה אז מה? בגלל זה?

נראה לי כי השבט הנחות ביותר בין כל השבטים היה שבט שמעון, גם נחלה לא היתה לא עצמאית הוא סופח ליהודה, היום הוא זכה לעדנה וקיבל מועצה מקומית בני שמעון.
רש"י אומר כי אנשי שבט שמעון היו מלמדי תינוקות וסופרים, מקצוע נחות באותם הימים המלמד עד היום.
אז נשיא של שבט כזה- חייב להיות שלומיאל.

מהפשטות המתחדשות בכל יום: בפרשה נאמר :"וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה . ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה". אולי זה המשך של האמור קודם ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, האשם המושב לה' - לכהן" ומוסיף הכתוב ואומר, שכן הוא בכל הקדש, שדינו להינתן למקדש או לכהן, ומוסיף ומבאר ש"איש את קדשיו לו יהיו", היינו כל זמן שלא הביא את ההקדש לגזבר, זה עדיין "שלו" לעניין אם לתת את זה למקדש או לכהן - "ואיש את קדשיו לו יהיו - איש אשר יתן לכהן - לו - לכהן יהיה.

:"וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה . ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה".
המובן הוא -לו יהיו -לנותן,  אומר הכתוב-שעל ידי הנתינה לא יחסר כלום כאילו זה נשאר אצלו,,
המילה- נתן- נקרא נתן גם מהסוף.
אצל יעקב אבינו לאחר ששלח את המנחה הגדולה והמרשימה לאחיו לעשיו, הוא אומר- יש לי כל- כלומר לא חסר לי כלום.
כך גם הנותן לכהן, לצדקה ,למקדש, למרות הנתינה לא יחסר לו כלום.

הסוטה!
הרי עצם קיומה של המצווה הזו- היא אנטי תזה להלכה שהתקבלה- לא בשמיים היא- כאן ניתן הרי לשמיים להכריע בבעיה משפטית של נאמנותה או כשרותה של האשה- דבר שבצורה נורמלית ניתן בעצם לבית דין- אולי התורה רומזת כאן לרבי יהושוע- טעית רבי! לשמיים יש עדיין תפקיד בפסיקה ההלכתית- אפילו בין אדם לאשתו ואפילו לסוטה?

לגופו של סיפור הסוטה- הדבר הרי מקומם- איש חושד באשתו, מזהיר אותה, ולאחר מכן עוברת עליו רוח קנאות, הוא מביא את אשתו לכהן לעבור את הטכס המשפיל והמבזה הזה- מחריד ממש איך שהגמרא מתארת את הסיטואציה המשפילה.
נניח מגיעה לה. אבל אם האשה נמצאה כשרה- יש לה אישור כשרות. 
מה עם הבעל הקנאי הקריזיונר אולי הכל מתוך מוחו הקודח-הוא יכול לעשות לאשתו מה שהוא זומם ולהכנע לקריזות ולעצבים שלו? אין עליו שום עונש על מה שהוא גרם לאשתו,  הוא -כלום -חופשי- הולך הביתה ? זה לא מעצבן? אותי השבת זה מאד עיצבן.

לא הצלחתי להבין ירוחם הבעל המציא הכול במוחו 

הרי הוא הזהיר אותו כבר לא להתייחד אם הבעל בצורה מחשידה !הוא לא סתם קנאי אלא יש לו עסק אם פרוצה שבסוף לא זינתה אבל פרוצה היא הייתה ונשארה 

אם פרוצה שבסוף לא זינתה אבל פרוצה היא הייתה ונשארה .
אתה צודק אישה שלא מקשיבה וציתנית לבעלה מגיעה לה השפלה פומבית! איך היא בכלל מעזה לא להקשיב ולציית ?
ואם הבעל בדה את הכל מליבו? אולי הוא רצה להפטר ממנה בלי כתובה ולחזיר לה את  נכסי צאן הברזל שהביאה?
 מצליח מצוין, לא מצליח- מקסימום לא מצליח- הרי לו לא עושים כלום, על מה שזמם לעשות לאשתו.